אומרים על הנסים בתפילה ובברכת המזון בלילה וביום, הפרזים בי"ד, והמוקפים בט"ו.
יאמרו על הנסים רק ביום י"ד אדר ולא בט"ו משום חשש הפסק. אמנם קריאת המגילה בלא ברכה ושאר מצות פורים כמו משלוח מנות ומתנות לאביונים יש לעשות כן מספיקא בשני הימים, רק שביום ט"ו אין מרבין בהן כמו בי"ד.
אינו חוזר, אלא יאמר אחר אלהי נצור שבסוף התפלה "מודים אנחנו לך על הנסים ועל הפורקן" וכו'.
יש אומרים שמקדימים המילה לפני קריאת המגילה משום דכתיב "ליהודים" היתה אורה, ואם לא ימול קודם, לא יהיה בכלל יהודי בשעת הקריאה. ויש אומרים שמלים לאחר סיום כל התפילה, והמנהג כסברא אחרונה.
בערב פורים יכין עצמו לקראת יום הקדוש הזה וישתדל מאד לילך למקוה טהרה לטהר עצמו, ואח"כ ילבש בגדי שבת ויו"ט וילך לביהכנ"ס בשמחה גדולה. (בא"ח פרשת תצוה אות כב). ואם אין לו מקום פתוח אחר הצהרים יטבול בערב פורים בבוקר.
בתפילת ערבית אומרים "על הנסים", ואפילו אם הקדימו להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים.