סעודה

כל הדין שמוזכר בגמ' (תענית ה:) שאין משיחים בסעודה הוא דווקא בזמן הגמ' שהיו אוכלים בהסבה והיה חשש סכנה משא"כ בזמנינו שלא מסבים אין לחוש לזה (פרישה או"ח סי' קע ס' א, ברכ"י שם, שו"ת יבי"א ח"ה או"ח סי' טז).

אם יש לאדם שתי חצאי לחמים יכול לחברם ע"י עץ או קיסם (שו"ע סי' קסח ס"ב) ואם נראים בהיבט ראשון כלחם אחד, אף שבהתבוננות רואים שהם ב' חצאים, נחשב ללחם אחד, (משנ"ב ושעה"צ שם ס"ק ח) ולכן אפשר לעשות כן רק בשתי חצאים מלחם אחד (שד"ח מערכת ל כלל כז ד"ה ובמה, וכן יש להוכיח ממש"כ במשנ"ב שם) ואף בשבת יכול לעשות כן, ונחשב חיבור דווקא אם כאשר מרים חתיכה אחת גם החתיכה השניה עולה עימו (שו"ת חת"ס סי' מו, כה"ח שם ס"ק טו).