כן, אין תוקף לחתימה על וויתור פגמים וליקויים שאינך מודע עליהם בשעת החתימה כמובן שכל דבר כזה צריך להתברר בבית הדין. (עי' שו"ע חו"מ סימן רלב).
כיון ששלחת כדרך שבני אדם רגילים לשלוח, אתה פטור מלשלם לו (שו"ע חו"מ סי' קכ"א ס"א).
אע''פ שכל האומנים שומרי שכר הם (שו''ע חו''מ סי' שו' ס' א') מ''מ כיון שכל מי שמוסר לחנות תכשיט לתיקון יודע שבלילה המוכר משאירו בחנות ונועלו היטב, ועל דעת זה מסר לו, ועוד שסתם גנב הוא ליסטים מזוין ובכה''ג נחשב לאונס, ולכן המוכר פטור מכל תשלום. (שו''ע חו''מ סי' שג' ס''ג, ערוך השולחן סי' ש''ג סעיף ז', שו''ת ציץ אליעזר חלק כ' סי' ע').
אסור לעיין בספר שבחנות ספרים אם אין דעתו לקנותו, ואפילו כשרוצה רק לבדוק את הטלפון של המחבר, דסו"ס בעל החנות מקפיד על זה, וגם יש בזה אונאת דברים (עי' פסקי הגרי"ש אלישיב בספר משפט כהלכה ח"ב עמ' לב).
אין יכול ליטול ההפרש לעצמו אלא ההפרש שייך למשלם (כמבואר בשו"ע סו"ס קפג) ואפי' אם קנה השליח בזול מחמת שהפציר במוכר, הכל למשלם (שו"ת שבט הלוי ח"ה ס"י חי"ב).
אם כל עשיית השידוך היתה דרך הטלפון וכדו', ולא טס בעצמו לשם להיפגש עם אבי הכלה, משלמים לו כפי המחיר שנהוג לשלם לשדכן בא"י (שו"ת אגרות משה חו"מ ח"ב סי' נז).
יכול לחזור בו ולשכור צימר אחר, דהוי מקח טעות, (כל שהבעלים אינו יכול לקבוע לו מזוזות תיכף) ואינו חייב בתשלום השכירות של הצימר, והבעלים חייב להחזיר לו את המקדמה (שו"ת שמרו משפט ח"ד סי' פט ע"ש).
זכותו של המלוה לבקש שיפרע לו בצ'ק מזומן ולא דחוי, וכן אסור ללוה להוסיף לו בצ'ק מחמת שהוא דחוי, דהוי ריבית (שמרו משפט ח"ג סי' יב).
יצא ידי חובה ואין צריך לחזור ולומר נשמת כל חי שוב בכותל המערבי (עיין שו"ע סי' תרסח ס"ד בנדר לצום ושכרו אותו ובאחרונים שם).
יש הסוברים שכיון שהיצירות מופצות ללא שליטה דינן כזוטו של ים ואע"פ שמי שהעלה אותן לרשת עבר בגזל אך לאחר מעשה מותר להעתיק משם, ורק לפנים משורת הדין יש להימנע, אך יש אוסרים מעיקר הדין שאין כאן יאוש ואינו הפקר (עי' שו"ת יבוא ידיד ח"ב חו"מ סי' מ"ח).