רחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמין בין בצונן אפילו להושיט אצבעו למים אסור, אומנם רחיצה לא של תענוג מותר, ועל כן מותר לרחוץ ידיו המלוכלכות או בטיט או בצואה (שו"ע סי' תקנד ס"ט), או מקומות שיש בו ריבוי זיעה (כה"ח שם ס"ק מה), או נשים המבשלות ורוחצות בשר או ירקות אף דממילא רוחצת גם ידיה מותר (משנ"ב שם ס"ק יט), וכן מותר ליטול ידיו שחרית (עד קשרי אצבעותיו) להעביר רוח רעה (שו"ע שם סעי' י), וכן ליטול ידיים קודם התפילה (כה"ח ס"ק נא משום דהו"ל כמקבל פני שכינה, וכטבילה של מצוה), וכן מותר להעביר עם מים בבוקר הלפלוף שעל עיניו (שו"ע שם סי"א), או לרחוץ אפילו בחמין מקומות בגופו משום רפואה (כההיא דהשו"ע שם סי"ד), וכל כיוצ"ב.
לבני אשכנז אסור, (משנ"ב סימן תקנד' סי' לא) לבני ספרד מותר (כה"ח שם ס"ק עה, חזו"ע תעניות עמ' שא).
אין שאילת שלום לחבריו בתשעה באב (שו"ע סי' תקנד ס"ק כא) כי לא עת שלום הוא רק עת צער ויללה על חרבן בית המקדש (כה"ח שם ס"ק צב בשם הלבוש), וה"ה שאסור לומר 'בוקר טוב' וכיוצ"ב (מועד לכל חי סי' י או' נד, משנ"ב שם ס"ק מא), אך מותר לאחל מזל טוב בתשעה באב (שו"ת להורות נתן ח"ב סי' לז, שו"ת אז נדברו חי"ג ס"ו, שו"ת שלמת חיים ח"ב סי' קלב, שו"ת הר צבי יו"ד סי' שצ לענין אבל וה"ה לת"ב).
אסור ללמוד תורה בתשעה באב שנאמר פיקודי ה' ישרים משמחי לב, אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה, וכן יכול ללמוד אגדות החורבן במס' גיטין, וכן פרק אלו מגלחין במס' מו"ק, וכן מס' שמחות, ומדרש איכה, והלכות אבלות, וכן ספר יוסיפון המתאר את החורבן, וספרי היסטוריה על גזרות וגליות ישראל, כגון גזרות תח' ותט' וגרוש ספרד והשואה ושאר גלויות ישראל, וכן ספרי מוסר מותר ללמוד בתשעה באב (שו"ת יבי"א ח"ב יו"ד סי' כו').