שבת
נראה להקל מכמה סיבות א. שהמים ראויים לשתייה גם בלי הסינון ב. שהוא פסיק רישה בדרבנן ג. אין דין בורר בדבר שלא רואים בעיניים דהיינו את הפסולת המעורבת שם ד. יש תמיד מים מוכנים לשתייה כך שהמים המסוננים בשבת הם בגדר גרמא וכשלא מתכוון מותר ויש שהחמירו בזה (תשובה יפה ח"א עמ' רל ועיין קובץ החוט המשולש ח"ו סימן ה).
מותר להשתמש במנעול מספרים – קוד מכני בשבת, ואין זה כתיבה כי הכל כבר כתוב והפותח רק מקרב ביניהם (שש"כ פכ"ג סעיף ס"ג ילקוט יוסף שבת ה סימן שמ אות יא). ואם זה דיגיטלי אסור.
מותר לבדוק את העלים בשבת אם אין עליהם תולעים ואם נמצא עליה תולעת גדולה קצת מותר להסירה משום שהתולעת עומדת בפני עצמה ואין בהסרת משום בורר (חזו"ע שבת ד' עמ' קצא).
מעיקר הדין נראה שסודה דינה כמים, אך מ"מ יש שכתבו להחמיר בזה, ובפרט שלפי דעת רבינו האר"י גם מים אסור לשתות אפי' מים קודם הבדלה ולכן המחמיר תע"ב (שו"ע סי' רצט סעי' א, לענין שתית מים, ונסתפקו האחרונים אם לענין זה סודה דינה כמים, עיין בס' גם אני אודך, סי' ע', תשובות הרב יקותיאל ליברמן, שהעלה שמעיקר הדין מותר, ויש שכתבו להחמיר, שבט הקהתי חלק ב' סי' קכד, שלחן יוסף שמואליאן סי' רצט, ואכמ"ל).
מכיון שאין דרך לכבס כיפה מותר להניחו בשבת ואין בו חשש משום מראית העין (שו''ע או''ח סי' ש''א סעיף מה, שו''ת אגרות משה סי' שא' סעיף מה).
כיון שההל אינו עובר תהליך קליה כמו הקפה ועירוי חמים מכלי ראשון מבשל כדי קליפה לכן אסור לערות עליו מים חמים מכלי ראשון רק מכלי שני.
בישול אחר בישול בלח הוא מחלוקת ראשונים ודעת הש"ע (סי' שיח) לאסור מספק דאורייתא, אבל כאן שהפלטה כבויה ומניח עליה התבשיל ורק לאחר זמן תדלק ע"י השעון הרי זה גרמא, ואפילו אם לא היה מבושל כלל אינו אסור אלא מדרבנן, ובנדון דידן שכבר היה מבושל מערב שבת הו"ל ספיקא דרבנן ולקולא (שו"ת יבי"א ח"י סי' כו).
תנור אסור לטלטלו בשבת בעודו דולק, לכן אם התנור לא היה דולק בבין השמשות יכול לטלטלו כדרכו קודם שידלק שלא חל עליו דין בסיס לדבר האסור, אך אם היה דולק בבין השמשות של ערב שבת אסור לטלטלו כדרכו אף אחר שנכבה (עיין ילקוט יוסף כרך ב' עמ' תכה, שיש איסור לטלטל תנור חימום בעודו דולק, ולכן אם היה דולק בבין השמשות נאסר בטלטול אף אחר שנכבה, כמבואר בשו"ע סי' שי ס"ז, ויכול לטלטלו בשינוי, שו"ע סי' שט).
אין איסור בונה אלא כשמקבץ חלק אל חלק ודיבק הכל עד שיעשו גוף אחד (כלשון הרמב"ם פ"ז ה"ו) משא"כ בהקפאת מים לא שייך דבר זה (ועיין חזו"ע ח"ד עמוד רלח).
הוי ביזוי מצוה ואסור, ואם אין לו מקום אחר להחליף לו, יכול לכסות בגופו את ערותו שלא יראה מול נרות שבת (ע"פ הרמ"א ס"ס רעה, והעתיקו להלכה בחזון עובדיה עמ' רנ, ועיין פסקי תשובות סי' רעה הערה 30).
יש שכתבו להדליק את הנר הימני תחילה משום שכל פינות שאתה פונה יהיו לימין. ועי' פסקי תשובות שהביא אחרו' שהעירו על זה שבנר חנוכה משום טעם זה עצמו אנחנו מדליקים את השמאלי תחילה וממנו פונים לימין? אך עי' בילקוט יוסף (סי' רסד) שכתב להדליק את הנר הימני ע"ש.
אנו גרים ביחידת דיור קטנה, ומאוד מפריע לנו הריח של הכלים המלוכלכים בכיור האם מותר לנו לרוחצם בשבת?
תפירת בגד ע"י מחט בלבד בלא חוט אין זה דרך תפירה כלל ומותר לתחוב המחט לחבר הבגדים אף ביותר מג' תחיבות (חזו"ע שבת ה' עמוד פ).
: אם המעיל יכול להגיע לחום שהיד סולדת בו (50-45 מעלות צלזיוס) כגון שמונח ליד תנור עם סלילים של אש, אבל אינו יכול להגיע לשיעור יד סולדת בו אפי' אם יניחהו זמן מרובה מאוד מותר, וכדי שלא יכשל באיסור בישול ראוי להעמידו רחוק עד שיהיה ברור לו שלא יבא לידי יד סולדת בו (שו"ע סי' שא סעי' מו, מ"ב ס"ק קס"ז, פסקי תשובות שם אות סא).
בספר ילקוט יוסף כתב שמותר (חלק ג' עמ' שכה אות כה) ואולם בחזו"ע כתב דטוב לחוש ולהחמיר וקלף מעט מעט לאכול לאלתר (חזו"ע שבת ד' עמ' קצד).
עור של עוף שיש מי שמקפיד שלא לאוכלו כיוון שהוא ראוי לאכילה מצד עצמו ורוב בני האדם אוכלים אותו וגם הוא מין אחד וגם מחובר בעוף מותר להסירו בשעת אכילתו (חזו"ע שבת ד' עמ' קצה).
מותר לעשות כן לאלתר משום דאין המים מעורבים עם הלבן אלא צפים עליהם (חזו"ע שבת ד' עמ' רכט).
לא יקח הלואה אלא א"כ הוא יודע איך הוא משלם את החוב אף שזה להוצאות שבת, ואם יש לו בטחון חזק בה' יתברך יש מקום להקל (שעה"צ סי' רמב' ס"ק יב', חז"ע ח"א עמ' ה', חוט השני ח"א פ"א או' כ').
אדם הסובל מאלרגיה אינו מוגדר בהלכה כחולה שאין בו סכנה, אלא כמתחזק והולך כבריא, ולכן אין לו ליטול כדור טלפסט בשבת (שו"ע סי' שכח ס"א, עיין חזון עובדיה שבת ג' עמ' שנו, שיש להקל ליקח אקמול במצטער הרבה, ונראה שאינו דומה לאקמול ודו"ק).
מותר לרסק בננה רק כדי להאכיל את התינוקת תיכף ומיד לאחר הריסוק, אבל אסור להניח לאחר שהתינוקת תתעורר משנתה, דהוי כדין טוחן לאחר זמן, שלדעת השו"ע עובר באיסור תורה (עיין חזון עובדיה שבת ד עמ' רנה והלאה, ומשם בארה).
מותר (בשו''ת ציץ אליעזר (ח''ו סי' ו אות ד') ובשו''ת יחו''ד (ח''ב סי' מט') וכ''כ בשו''ת אגו''מ (ח''ג סי' נ') גבי שמיכה חשמלית הגרש''ז אויירבעך זצ''ל בשו''ת מנחת שלמה (ח''א סי' יד' אות א')).
אף שעזרא תיקן שאסור לכבס ביום שישי, מכ"מ בזמננו שיש מכונות כביסה יש להקל בזה, והמחמיר תע"ב [בשמירת שבת כהלכתה [פרק מב' הע' יג'] מסתפק בזה, ודעת הגרי"ש אלישיב והגרנ"ק לאסור [משנ"ב דרשו הע' 26] ובהליכות עולם [ח"ג עמ' נא'] כתב להתיר, ובשו"ת אורל"צ [ח"ב פט"ז שו"ת א'] כתב שאם יש לו רק מכונת כביסה אסור, כי התליה והיבוש נחשב טירחה, ואם יש לו גם מכונת יבוש מותר]
במנעלים שלנו שאפשר להלך בהם אפילו בלא שרוכים ואין השרוכים עשויים אלא להדק המנעל ברגל לא מקרי מתקן מנא (שו"ת מים חיים משאש סי' קמז. שו"ת יצחק ירנן ח"ד סי' לח).
מכיוון שהבורגול וכן הקוסקוס עוברים תהליך בישול ולאחר מכן יבוש וראוי לאכילה רק באופן שנותן אותם במים קרים או חמים וקיימא לנו שאין מכה בפטיש באוכלין, וכן שאין אנו חוששין לקלי הבישול, מותר לתנם במים חמים בכלי שני, וצריך לתת עליהם יותר מים שלא ידבקו ויגיע לאיסור לש (עיין חזו"ע שבת ד עמ' רצא).
מותר ולא הוי הארון כקרקע וגם לא חוששים שמא יתקע, ואולם אם העומק של המגירות יותר מטפח יש חשש של עשיית אוהל (ציץ אליעזר חי"ח סי' לה אות ב).
צריך לייחדו לכך לעולם והוא שיכוון עליו שם כלי ואז מותר בטלטול, וראוי ונכון לעשות בו מעשה במטבע על ידי שינקבו או בשטר על ידי למינציה וכדו'.
: צריך לבשל את כל התבשלים בישול גמור, וניתן אז להניח את התבשיל על גבי אש גלויה, ויקח נייר כסף ויכסה את הכפתורים של הגז, (שו"ע רנג ס"א, ובמקום צורך יש להקל כדעת הי"א, גם לבני ספרד, חזו"ע שבת ח"א, כדמוכח מסי' רנד ס"ד).
אם החצר אינה מרוצפת יש איסור לטאטאות אותה בשבת, ואם החצר מרוצפת לספרדים מותר, ולאשכנזים יש מחמירין (שו"ע סי' שלז ס"ב, שש"כ פכ"ג הערה י', וחוט שני פי"א סק"א).
מעיקר הדין מותר לה לכוונן את המיטה בשבת בכדי שיהיה לה נח להניק את התינוק, או לישכב במיטה וכדו', ואם אפשר טוב שתעשה בשינוי או שתקרא לגוי (שו"ע סי' של ס"ד, שכל שלשה ימים הוי כחולה שיש בו סכנה, ועיין פסקי תשובות שם).
אסור לצחצח שינים בשבת כשפסיק רישיה שיצא דם, אולם יכול לצחצח רק את החלק הפנימי של השינים ולא את החלק שסביב החניכים (עיין ילקוט יוסף סי' שכז).
אסור לסייע בידו ולומר לו היכן כתובת זו ואף על פי שבכך ירבה במסעו לחפש אחר הכתובת ולמד לשונך לומר איני יודע (ילקוט יוסף שבת ח"ב עמ' קפ סעיף יא).
מותר להוציא את הגומייה מקליעת השער ועל ידי כך הצמה מתפרקת מעצמה והרי זה כעין פסיק רישא שנעשה בגרמא (ועי' יבי"א ח"א סי' כא).
אסור כדין כל עופות המצפצפים שמרן כותב שאסורים בטלטול (יביע אומר ח"ה או"ח סי' כו).
תמונות רגילות המצויות והתלויות על קירות הבית לנוי אינן מוקצה ומותר לטלטלן ואף מותר להוציא תמונה התלויה על הקיר כדי להראותה לאורח וכדומה ואחר כך לחזור ולתלותה בשבת על המסמר שבקיר והוא הדין בנפלה התמונה שמותר להחזירה (ילקו"י שבת ב עמ' שמו).
נראה שזה פסיק רישא דניחא ליה ואסור ליטול את ידיו כשהיא מטונפת אומנם להרימה מותר ואין חשש של סחיטה כי מטלית היא תמיד במים בזה ורק צריך להיזהר להרימה בעדינות
לדעת השו"ע (סי' שיח' ס"ט) מותר לתת מלח אף על דג הנמצא בכלי ראשון לאחר שהוסר מהאש, ובכלי שני לכו"ע יש להקל (רמ"א שם), אלא שיש מחמירים גם בכלי שני משום שדג נקרא גוש, ומנהג בני ספרד להקל בזה (שו"ת אורל"צ פ"ל, חזו"ע שבת ח"ד).
מנהג זה הובא בב"י וברמ"א (או"ח סי' רצט ס"י) בשם הכל בו, שי"א לדלות מים בכל מוצאי שבת, כי בארה של מרים סובב על מוצאי שבת כל הבארות, ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו עכ"ל, ומים מהברז הוי כמים מהבאר (פסקי תשובות שם אות יח).
מכיוון שיש הסוברים שזהו הזמן של פלג המנחה וקבלת שבת אין לכבות את הנרות ולא לברך עוד פעם, דקבלת שבת מספק הוא ספק דאורייתא ולחומרא.
מותר, דאינו פסיק רישה שיהרגו הנמלים ויטאטא בנחת, וגם אם תמצא לומר שהוי פסיק רישה אינו מתכוון, וכן הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה (עיין חזו"ע שבת ח"ה עמ' קכד).
יש להדיח רק את הכמות שיאכלו לאלתר דהשטיפה הוי בורר ולאלתר מותר (עיין ילקו"י ח"ג עמ' שכז).
משחקים אסורים לגדול, דלא שנא מכדור שאסור ורק לקטנים הותר שהכדור היום נחשב לכלי שמיוצר לכך ואולם מותר לגדול לתת לקטן לשחק בצעצועים המיוחדים לקטנים ואין בהם משום מוקצה (יביע אומר ח"ז או"ח ס' לט אות ד הליכות עולם ח"ג עמ' ר).
מותר באין לו דרך אחרת אע"פ דהוא פסיק רישה מכיוון שזה מלאכה שאינה צריכה לגופה וגם אינו ניחא ליה וגם הוא גרמא (עיין חזו"ע שבת ח"ה עמ' קכד').
אם הם עשויים מזהב שאדם מקפיד עליהם שלא להשתמש בהם לצרכים אחרים ומקצה להם מקום מיוחד אסור לטלטלם אפילו לצורך גופם או מקומם אף אם לא הדליק בהם באותה שבת (ילקו"י ח"א עמ' שמב ה"ד).
מותר לנקות השלחן על ידי סכין או מגב אף על פי שמצויות עליו קליפות שהן מוקצה וכגון קליפות גרעינים ואגוזים וכדומה, וקליפות שיש עליהם מלח המקל לטלטלם ביד יש לו על מה שיסמוך אם הציפורים או היענים אוכלים אותם וכל זה כשהוא לצורך השימוש באותו מקום ואם הקליפות מאוסות עליו להניחן כך על השלחן מותר להסירן מעל השלחן אפילו ביד (ילקו"י ח"ב עמ' שכו).
הדרך המובחרת ביותר הוא שימזוג מהבקבוק יין על מה שנותר בכוס, ושוב יכול להחזיר את היין לבקבוק [שיש בו יין] ויכול לחזור ולקדש עליו (שו"ע סי' רעא ס"י, וסי' רצו ס"א, וסי' קפב סעי' ג, ו, ז).
מותר ואין כאן איסור טוחן כיון שהגלולה עשויה מאבקה שנתהדקה ואין טוחן אחר טוחן (שמירת שבת כהלכתה פרק לג ס"ד, אורחות שבת פ"ה סכ"ב).
מותר לחמם ע"ג פלטה היות והיא נאכלת כמות שהיא לרוב בני האדם ולא בשעת הדחק ואפילו שאינה אפויה כל צורכה וכן לעניין השוקולד שנהפך לנוזל לאחר החימום אין איסור כמבואר בשו"ע (ס' שיח סט"ז) שמותר לחמם מאפה קרוש אפילו שנהפך לנוזל (שו"ת ציץ אליעזר חלק יח ס' לב).