תשובה: המלאכות האסורות היינו דווקא כגון תפירה כיבוס וגיהוץ, אבל מלאכות אוכל נפש כגון בישול ואפיה לא נהגו בהם איסור (פסקי תשובות או' ב בשם שו"ת קנין תורה ח"ז סי' נב וכ"כ בנטעי גבריאל עמ' ריח ובחז"ע עמ' יב).
תשובה: שמן שנשאר מהנרות עם כבו תוך חצי שעה אסור להשתמש בנותר, ואם כבר לאחר חצי שעה, לבני ספרד מותר להשתמש בנותר ולבני אשכנז מחמירים, בכל אופן יש הסוברים שסגולה זו קיימת בשמן שנשאר בבקבוק ולא בנרות חנוכה (עיין שו"ע סי' תרעז ס"ד ובמשנ"ב שם, ובספר פרדס יוסף החדש מש"כ בענין סגולה זו).
תשובה: בכל יום מימות החול מי שמדליק ומברך, זה קודם שבירך בבית וממילא מברך את כל הברכות כדין בבית הכנסת, אבל בערב שבת אם כל מי שהגיע לבית הכנסת כבר הדליק נרות בבית יברכו רק ברכת 'להדליק נר חנוכה' בלי ברכת 'שעשה ניסים' (כף החיים ס"ק עה, בא"ח וישב או' יא, שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' שמא, חזו"ע עמ' נו).
תשובה: ראוי מפני כבוד הציבור לתת לגדול בלבד לברך על הדלקת הנרות שבבית הכנסת (שו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' סה, שו"ת אז נדברו ח"ה סי' לז, ושם כתב שבמקום צורך יש להקל, חזו"ע עמ' מט).
תשובה: אם הוא מוציא את בני ביתו מברך את כל הברכות שוב, ואם הוא גר לבדו יברך רק ברכת 'להדליק נר חנוכה' [ברכת שהחיינו לכ"ע (מלבד דעת האגרות משה סי' קצ) אין לחזור ולברך וכמו שפסק המשנ"ב (ס"ק מה) והבא"ח (וישב או' יא), אומנם מדבריהם משמע שברכת שעשה ניסים צריך לחזור ולברך אף אם מדליק לבדו, אומנם בחז"ע (עמ' נה) מאריך שגם ברכת שעשה ניסים לא יחזור ויברך, עי"ש, וסב"ל].
אשה יוצאת ידי חובה במה שבעלה מדליק. אשה שהיא לבדה בביתה חייבת להדליק, ואם בניה גרים איתה יכולה לתת לאחד מבניה הגדולים [דהיינו שעשו בר מצוה] שידיליק והיא תצא ידי חובה.
היה מנהג שהיו נותנים כסף לנערים עניים כי יש עניין של נתינת צדקה בחנוכה, משום שלפי הסוד חנוכה בספירת הוד וגם צדקה זה בנצח והוד, וכדי לא לבייש את העניים נהגו לתת לכל הנערים.
לבשל או לטגן מותר ורק לכבס או לתפור אסור, הכלל הוא שבחצי שעה זו כל מלאכות שמותר לעשות בחול המועד תעשה, וכל מלאכות שאסור לעשות בחוה"מ לא תעשה. חנוכה שמח.
מנהג זה הוא מנהג קדמון והוזכר בדברי רבנו מימון אביו של הרמב"ם, והטעם הוא מכיון שבחג חנוכה נעשה הנס בשמן, על כן אוכלים סופגניות שהיו מטוגנים בשמן והשמן ניכר בהם מאוד (עיין חזון עובדיה חנוכה עמוד יט).
אין לצום בערב ראש חודש שבתוך חנוכה כי ימי חנוכה נאסרו בהספד ובתענית כמבואר בשולחן ערוך אורח חיים סימן תער סעיף א. ואם תרצה תצום לפני חנוכה במקום בערב ראש חודש, ומכל מקום בערב ראש חודש עצמו שבחנוכה בכל זאת כדאי לקרוא תהילים ותפילות כמו כל ערב ראש חודש וכך נוהגים בישיבתנו הקדושה.
פרסום הנס הוא מהות מצוות הדלקת נרות חנוכה, וכל המעלה להדליק בפתח [גם על פי הפשט כמבואר בשו"ע תרעא ס"ז] זה רק במקום שיש פרסום הנס, אך אם רק החלון פונה לרשות הרבים ודאי שידליק בחלון ולא בפתח [וכן העלה מורנו ראש הכולל הגאון רבי יוסף שמואלי שליט"א בתשובה שהתפרסמה בקובץ תפארת שגם על פי הסוד הדין כן].
מעיקר הדין צריך להניח בגובה יותר מג' טפחים (כ-30 ס"מ), ולא למעלה מעשרה טפחים (כ-80 ס"מ), ואם הניחו למעלה מעשרים אמה (כ-10 מ"ר) לא יצא יד"ח (שו"ע תרעא ס"ו), וי"א שע"פ הסוד יניח מעט מעל שבעה טפחים (כ-70 ס"מ) (כ"כ הבא"ח פרשת וישב או' ה, אומנם בכה"ח סי' תרעא ס"ק מו כתב שאין ענין בזה גם ע"פ הסוד דהעיקר שיניח מעל ג' טפחים תוך י' טפחים עי"ש).
מינימום חצי שעה אחר צאת הכוכבים, והמהדרין ירבו כמה שיותר שיהיה דולק כל זמן שיש עוברים ושבים ברחוב.
רוב ככל בני אשכנז מדליקים בשקיעה דהיינו בשעה 16:42 (אופק ירושלים), ורוב ככל בני עדות המזרח מדליקים בצאת הכוכבים דהיינו 16:55. חנוכה שמח.
מי שיש לו פתח פרטי לרחוב ידליק בפתח [ויתן הנרות בבית זכוכית שלא יכבו ברוח], אם יש מזוזה יתן הנרות בצד שמאל ואם אין מזוזה יתן הנרות בצד ימין. אך מי שיש לו פתח לרחוב כרוב הציבור, ידליק בחלון היכן שיש יותר אנשים מהרחוב שיראו. ואם גם חלון אין לו, יכול להדליק בתוך הדירה.
עדיפות ראשונה זה בשמן זית שבו נעשה הנס, אך יכול להדליק גם בנרות שעוה, נרות פרפין או שאר שמנים העיקר שידלק יפה וטוב.
אם הם נמצאים בשטח פתוח ידליקו נר חנוכה בלא ברכה (הגרש"ז אוירבעך בהליכות שלמה עמ' רנז סובר שנר חנוכה צריך בית, בשו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' כט כתב שא"צ בית, ולכן ידליק בלא ברכה, שו"ר שכ"כ בילק"י חנוכה עמ' תרנג) ואם הם רואים נרות חנוכה יברכו ברכת הרואה דהיינו ברכת שעשה ניסים, וביום הראשון יוסיפו לברך שהחיינו (שו"ע סי' תרעו ס"ג, ובתנאי שגם אין מדליקין עליו בביתו).
מעיקר הדין א"צ להקפיד בזה (שו"ת אורל"צ שם פמ"ה ש"א), ובמקום שאפשר ראוי להדר בזה.
אין לעשות כן (שו"ת אורל"צ ח"ד פמ"ד שאלה י).
אף שהמדליק למעלה מעשרים אמה פסול, והכוונה עשרים אמה מקרקע רשות הרבים (עיין כה"ח ס"ק מח) מכל מקום יש מעלה להדליק בחלון אם יש בנינים סמוכים בתוך עשרים אמה שפרסום הנס בשבילם (שו"ת שבט הלוי, חזו"ע עמ' לט).
אם מצידו הכל היה מסודר ומתוקן ולא היה ניתן לצפות שיתכבה אינו חייב להדליק שוב, אך אם מתחילה ההדלקה הייתה במקום של רוח או שמן לא טוב ולכן כבו הנרות, חייב להדליק שנית ולא יברך שוב.