זכר למחצית השקל

זכר למחצית השקל הוא זכר למה שהיו נותנים מחצית השקל בזמן שביהמ"ק קיים כדי להקריב מתרומה חדשה. ועי' מה שהארכנו בזה לעיל בענין קריאת פרשת שקלים.

לכפר על עוון מכירת יוסף שמכרוהו בעשרים גרה כסף, שהוא מחצית השקל. ב) לתקן גזירת הגלות שנגזרה על אבותינו במצרים, כי הנה הגזירה היתה שיהיו גולים בארץ לא להם ארבע מאות ושלושים שנה, כמנין שק"ל. ומתוכם ישבו במצרים בפועל רק רד"ו שנים, שהוא קרוב למחצית שק"ל. ג) מחצית השקל באה לכפר על חטא העגל, ובחטא העגל חטאו רק הזכרים, אבל הנשים לא חטאו בו, שלא רצו לתת מתכשיטיהן לעגל, לפיכך החיוב הוא רק מחצית. ד) מחצית השקל בא לכפר על הנפש, ונודע כי רביעית דם היא הנפש, משקלו כ"ה סלעים, ואם נחשב סכום מחצית השקל של חמשים שנה יעלה כ"ה סלעים. ועבודת המקדש היתה עד גיל חמשים כמו שנאמר: ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה. ו) לעולם יראה אדם את העולם כולו חציו זכאי וחציו חייב, עשה עבירה אחת הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה, עשה מצוה אחת הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות (קדושין מ ע"א). רמז להכרעת העולם כולו לכף זכות היא מחצית השקל. ו) להורות חיוב הענוה כי גדול וקטן שם הוא, על כן העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, כולם שוים בחובתם וזכותם בעבודת הבורא. ז) להורות על אחדות ישראל, כי כולנו בני אב אחד נחנו, וכל אחד הוא רק מחצית, ובהצטרפו עם רעהו באהבה ובלב שלם, אז מקבל השלמתו, ושניהם כאחד הם שלם.

כתב בסידור הרש"ש ליתן מעות אלו קודם תפילת מנחה של יום תענית אסתר. ומו"ר הגאון המקובל כה"ר מרדכי שרעבי זצוק"ל הנהיג בישיבתינו ליתן זכר למחצית השקל ביום י"ד ערב פורים דמוקפין ולא ביום הצום, ואמר שכן היה המנהג אצל המקובלים, וכן אנחנו נוהגים.

צריך לתת סכום השוה שלשה דרהם כסף טהור, שהוא שוה לתשעה גרם כסף טהור. [כיום שנת תשפ"ג בארץ ישראל – כ-30 ₪]

כל איש שיש יכולת בידו יתן בעדו ובעד אשתו ובניו אפילו הקטנים סכום הנ"ל, אמנם מעיקר הדין אין חייב לתת 'זכר למחצית השקל' אלא מגיל עשרים שנה ומעלה, ויש אומרים מגיל שלש עשרה שנה ומעלה, וטוב להחמיר כדעה אחרונה.

לפני שיתן מעות של זכר למחצית השקל, טוב לומר ויהי נועם וכו', ויקרא מהתחלת פרשת כי תשא עד 'לכפר על נפשותיכם', ויאמר לשם יחוד וכו', ויתן הכסף ליד גבאי של צדקה.

מעות הללו שהם זכר למחצית השקל ינתנו לטובת מוסדות של תורה ולישיבות שמגדלים בהם תלמידי חכמים, שמיום שחרב בית המקדש אין לקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה (ברכות ח.). וכל המשתדל להיות עושה ומעשה להרים קרן התורה ולומדיה יזכה לראות בהרמת קרן ישראל. וכמו שאמרו (בבא בתרא י:) במה תרום קרנם של ישראל ב"כי תשא".

יזהרו שלא לקרות למעות הללו "מחצית השקל", רק "זכר למחצית השקל".

מי שטעה ולא אמר זכר, יש להקל שלא הוקדש הכסף. והרוצה להחמיר, יחלל המטבע ההוא על מטבע שוה פרוטה ויזרוק אותו במקום האבד.