דיני תפילה

הוי כשואל מפני היראה והכבוד שמותר להפסיק באמצע פסוקי דזמרה (שו"ת דברי בניהו חי"ג או"ח סי' ד אות ה).

אם בכוונתו בניגון להודות להשי"ת ולא כדי שישמעו את קולו מותר לנגן בהזכרת ה' ורמז לדבר "רננו צדיקים בה'" ומ"מ יש להקפיד להזכיר שם ה' במתכונתו והוויתו במלרע ולא במלעיל (שהטעם למטה באות נ' ולא בד') (שו"ע או"ח סי' נג סעיף יא, שו"ת חיים שאל ח"ב סי' לח אות א, שו"ת יחוה דעת ח"ב סימן ה).

אף אם בירך שהכל קודם ברכת ברוך שאמר, לכתחילה אין להקל לשתות באמצע פסוקי דזמרה משום הפסק, אך במקום צורך גדול המיקל יש לו על מה לסמוך (ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד חלק ג' עמ' ריג, ועיין עוד בשו"ת שערי ציון בוארון (חלק ג' או"ח סי' א) שכתב להחמיר בזה).

מותר לצרף למנין של מנחה אדם שכבר התפלל ערבית, ורק במנחה של ערב שבת אין לצרף אדם שכבר קבל שבת בברכו היות וכבר עשאו קודש (יבי''א ח''ו או''ח סי' כא).

תלוי איפה הוא נזכר:
א) אם הוא עומד באמצע ברכת ברכנו יאמר "ותן טל ומטר לברכה" וממשיך על הסדר עד סוף הברכה.
ב) אם הוא בסוף ברכת ברכנו וכבר אמר "ברוך אתה ה'" ועוד לא אמר "מברך השנים" יאמר למדני חוקיך ויחזור לתחילת הברכה.
ג) אם נזכר אחר שסיים הברכה קודם שהתחיל ברכת תקע בשופר, יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה" ודיו.
ד) אם נזכר אחר שהתחיל "תקע" יאמר בשומע תפילה "ותן טל ומטר לברכה" ויסיים "כי אתה שומע תפילת כל פה".
ה) ואם נזכר אחר שסיים ברכת שומע תפילה קודם שהתחיל רצה, יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה".
ו) אם נזכר אחר שהתחיל "רצה", חוזר לברכת השנים וימשיך על הסדר.
ז) אם נזכר רק אחרי שאמר "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון הסמוך לעושה שלום - אפילו שלא עקר רגליו - חוזר לתחילת העמידה.

אם הילד משיב כהוגן על מה ששואלים אותו, ומתנהג מבחינה חברתית בדרך ארץ, ויש לו דעת כדעת הפעוטות ויודע שהקב"ה נתן לנו תורה ואנחנו מקיימים מצוותיו, הוי כבר דעת לענין קיום מצוות ובהגיעו לגיל י"ג חשיב כגדול (שו"ת בנין אב ח"ד אורח חיים סי' ו בשם הגרש"ז אויערבאך, והגרח"פ שיינברג זצ"ל ע"ש, ועיין עוד בס' משפטי הדעת).

אם הנסיעה לישוב הסמוך אינה יותר ממיל (18 דקות, וי"א 24 דקות) צריך לנסוע לשם להתפלל בציבור, אך אם הדרך לשם יותר ארוכה ממיל אין עליו חיוב לנסוע לשם ויכול להתפלל יחיד בשולי הדרך (ע"פ השו"ע סי' צ סעי' טז, ולנסוע לישוב הסמוך דינו כחוזר לאחוריו, כיון שצריך לחזור בחזרה כדי להמשיך בדרכו, ועיין פסקי תשובות סי' צ אות כ).

אם בכוונתו בניגון להודות להשי"ת ולא כדי שישמעו את קולו מותר לנגן בהזכרת ה' ורמז לדבר "רננו צדיקים בה'" ומ"מ יש להקפיד להזכיר שם ה' במתכונתו והוויתו במלרע ולא במלעיל (שהטעם למטה באות נ' ולא בד') (שו"ע או"ח סי' נג סעיף יא, שו"ת חיים שאל ח"ב סי' לח אות א, שו"ת יחוה דעת ח"ב סימן ה).

כיון שאינו מרגיש ביציאת המי רגליים, ואינם מקלחים על גופו מותר לו להתפלל ואף להוציא אחרים ידי חובה (שו"ע סי' עח ס"א, פסקי תשובות שם).

עדיף שתיטול ידיך קודם חזרת הש"ץ, ואם א"א תצא בברכה ארוכה שתספיק לחזור קודם חתימת הברכה, ואם א"א יכול לצאת וליכנס בזריזות כל שנשאר רוב מנין בבית הכנסת (שו"ת רבבות אפרים ח"ב סי' נד).

הוי כשואל מפני היראה והכבוד שמותר להפסיק באמצע פסוקי דזמרה (שו"ת דברי בניהו חי"ג או"ח סי' ד אות ה).

אין מקור מהראשונים אבל זהו מנהג שהתפשט בהרבה תפוצות עם ישראל במשך עשרות שנים, והטעם לכך יש שכתבו שהוא כדי לעורר את לב הבנים לעמוד בשעת ברכת כהנים באימה וביראה (עיין אסף המזכיר עמ' עג, ובשו"ת אדרת תפארת ח"ו סי' טו).

כיון שהודיע להם קודם שממהר לדרכו ומשלים מנין רק לקדיש והם סמכו שעוד מעט יגיע העשירי, אין לו איסור לצאת (רמ"א סי' נה ס"ב, מ"ב ס"ק יב, שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' ז).

אם מחזיק בתפילין בידו ללא נרתיק צריך לעמוד מפניו וכן צריך לכבדו להיכנס תחילה לבית הכנסת או לבית המדרש (שו"ת אבן ישראל ח"ח סי' ה).

כיון שאין דרך אדם לעמוד לפני אנשים גדולים כשהוא לבוש בפיג'מה ונעלי בית ק"ו שאין לעמוד ולהתפלל כך לפני מלכו של עולם ורק יולדת או חולה שטורח גדול להם להתלבש יש להקל להם להתפלל כך (ע"פ שו"ע סי' צא סעי' ה).

לא הוי הפסק (עיין שו"ע סי' קח סי"ב ובמ"ב שם).

לא הוי הפסק (עיין שו"ע סי' קח סי"ב ובמ"ב שם).

אסור להתפלל במקומות שבדרך קבע מתנהלים שם שלא ע"פ דין תורה, ועדיף להתפלל ביחידות, ולא להתפלל שם (ציץ אליעזר חי"ב סט"ו, אגרות משה ח"א או"ח סל"א).

אין להשכיר מקום שיודע שאין שם תפילות במנין, אלא אם כן זה לצורך רפואה וכדו' (שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' כא אות ג).

צריך שכל גופו יהא מכוסה, (ואם הוא מגולה אף אם יעבור זמן תפילה לא יתפלל (בה"ל סי' צא ד"ה יצא). וכן צריך לכתחילה שיהא לבוש כעומד לפני מלך.

אין אשה חייבת מן הדין להתפלל ג' תפילות ביום אלא די בתפילה אחת ביום, וכדאי שתפילה זו תהיה שחרית כולל ברכות השחר (שו''ת יבי''א או''ח ח''ו סי' יז, שו''ע או''ח סי' קו סעיף א).

אם א"א לקרוא לעשירי ברמז, או ע"י כתיבה וכדו', מותר לקרא לעשירי בין ישתבח ליוצר (ילקוט יוסף סי' נד סי"א).

אם לא סיים ברכת שים שלום צריך להפסיק ולחזור לברכת כהנים ואח"כ יחזור לומר שים שלום, ואם סיים ברכת שים שלום לא יחזרו ולא יאמרו ברכת כהנים גם אחר התפילה (ילקוט יוסף סימן קכח סנ"ט).

אם הטלית של בית הכנסת צריך לברך ויתעטף כדין (שו"ע סי' יד, ומשנ"ב שם ס"ק יא וכה"ח ס"ק טו).

ימשיך כהרגלו ויאמרו קדושה, אבל לא יאמרו קדיש תתקבל (והכרעת הרמ"א שיאמר ג"כ קדיש תתקבל), ובתפילת שחרית לא ישאו הכהנים את כפיהם אם אין עשרה בבית הכנסת (שו"ע סי' נה ס"ג, ילקוט יוסף סי' קכח ס"ט ג' ברכת כהנים).

אף שמנהגינו שאין עומדים בעת אמירת הקדיש חוץ מהקדיש שקודם ברכו בערבית של ליל שבת, מ''מ המתפלל עם האשכנזים צריך לעמוד עמהם (יבי''א ט' או''ח סי' פח).