התרת קללות

מידי יום שישי בבוקר לאחר לימוד כולל ליל שישי ותפילה בהנץ החמה עורכים חכמי ומקובלי ישיבת המקובלים נהר שלום סדר התרת קללות.

ב' כסלו התשפ"ה | 03/12/2024 | 20:00

הבטחת הגאון המקובל רבי חיים פלאג'י ז"ל :

בספרו תוכחת חיים (דף קפ"ז):

"וכשתהיה רגיל בנוסח התרת קללות אשר סידר הרב המקובל האלהי כמוה"ר הרש"ש ז"ל, שם תמצא רפואה ומרפא לכל הקללות ונידויים וחרמים, בין שקילל הוא לאחרים בין שאחרים קללו אותו ואת בני ביתו, ובזה יהיה ניצול מן המיתה להעלות ממות לחיים, וכמעשה שהיה באחד שנטה למות ועל ידי התרת קללות נתרפא.

ועוד כתב בספרו תוכחת חיים פרשת ויחי:

עוד זאת אדרש לבית ישראל, כי בהיות חולה מוטל על ערש דוי, יבקש לעשות התרת נדרים וקללות כל בי עשרה, שיתירו לו. והוא דבר טוב ויפה, ויעשו לו התרת נדרים, וחרמות, (כו) וקללות, כו', כאשר היא מסודרת מהרב המקובל הגדול, כמהר"ש מזרחי שרעבי, והיא לו נדפסה בסידורין של ראש השנה דפוס שאלניקי, ובספר דרך חיים, והוא דבר בדוק ומנוסה. ואם יוכל החולה לדבר, יאמר הוא בעצמו סדר נוסח בקשת התרה. ואם לא יוכל, יעשה אדם אחר שליח בעדו, לבקש התרה. וכבר מזה כמה שנים שנעשית ע"י חברה אחת של גמילות חסדים הנקראת עץ החיים ובכלל התיקון שסידרתי שם, הוא, שיבקש התרה החולה. ואם ח"ו אישתקיל מלוליה, שאינו יכול לדבר, נעשה תנאי בפירושו כי הוא מתרצה מעתה ע"י שליח, יהיה מי שיהיה, וזכין לאדם שלא בפניו, ובפרט כשמתנה מעיקרא אדעתא דהכי. [דף פח]

וכבר אירע מעשה פעם אחת לאדם גדול בתורה, שחלה חולי כבד וכמעט נטה למות, והגיע קרוב לגסיסה ואשתקיל מלוליה, ולא יכול לדבר. ונעשיתי שליח לבקש בעדו התרה, על כל הנדרים ונדוים כו' וקללות, ותכף ומיד התחיל להתרפא מחוליו, וקם ועמד ממיטתו. ושוב נתוודע, כי סיבת החולי, היא מחמת קללות. וכן ראיתי לה"ה בספר שיורי ברכה בהשמטות ביו"ד סימן רי"א דין ב' שכתב וז"ל, ראיתי להרב החסיד המקובל המופלא כמהר"ש שרעבי ז"ל, שהנהיג בבית מדרשו בכל ערב שבת קודם מנחה, לעשות התרת קללות, לו, ולכל בני ביתו. ועתה מצאתי בקונטריס כ"י מחי' דינים מרבני ירושלים ת"ו הקדמונים, מש' רס"ט מו"מ, שכתב וז"ל: החכם השלם, כמוה"ר אברהם אבזדראל, היה נוהג בכל ערב יום כיפור וכן בכל יום כשהיה מסתפק אם צריך לכך, להתיר החרמות, והנדויים, והשמתות, וקללות, וארורים והנדרים, והשבועות שעשה, ושקיבל, או אחרים שעשו עליו, כלומר שמא אדם נידהו וכיוצא, או שמא עבר על איזה דבר. וכך היה נוהג, ונהגו אחריו כמוהו. ועיקר מנהגו זה, היה שמא איזה חכם נידהו, בחדר משכבו. וכך היה נוהג ה"ה מהר"י די ליאון. וכדומה שאמר בשם ר"ה לעשות כן בשעת מיתתו, והתרה זאת עשינו לאיש אחד שנטה למות, ונטרפה דעתו והתרנו שלא בפניו ונמלט, עכ"ל.

הרי מבואר דסגולה נפלאה הוא לעשות התרה לחולה, ואפילו לא יוכל לדבר, ואפילו שתהיה התרה שלא בפניו מהני, כמעשה שהיה שעשו לו התרה לאדם שנטרפה דעתו ונטה למות והתירו שלא בפניו ונמלט. וצריך האדם ליזהר בזה, אפילו בהיותו בריא וחזק. שמלבד מה שרגיל והווה האדם, להזכיר שם שמים לבטלה, או לפעמים להוציא קללה מפיו, בין לעצמו בין לאחרים. גם לפעמים לפתוח פיו לשטן, ולדבר דברים שאינם ראוים, או איזה חלום רע או פתרון רע, שכל אלו הדברים וכיוצא שהם גרמא בנזקין ח"ו, שיהיה נלכד בהם האדם, והשטן ח"ו מקטרג בשעת הסכנה. לכן הטוב והישר הוא, להיות האדם מפחד תמיד. כל שכן אם ח"ו חטא באיזה חטא, שראוי להיות ח"ו מנודה, כי ע"כ אלה, צריך להיות זהיר בזה, לקבל התרה בכל עת שהוא צריך, וביותר כשהוא חולה, ובזה תעלה ארוכה למחלתו.

מסירת שמות לסדר התרת קללות הנערך מידי שבוע ביום שישי בבוקר לאחר לימוד כולל ליל שישי ותפילה בנץ החמה 

התרת קללות

סכום תרומה: ₪101

כמות השמות תכפיל את הסכום 1 *X

מעבר לתרומה ←

התרת קללות בכל ערב שבת מברכים למשך שנה

סכום תרומה: ₪101

כמות השמות תכפיל את הסכום 12 *X

מעבר לתרומה ←

סדר התרת קללות

יעמוד הקורא לפני עשרה או שלושה יראי שמים ויתחרטו על מעשיהם הרעים ויאמרו:

שִׁמְעוּ נָא רַבּותֵינוּ. הֲרֵי אֲנַחְנוּ שׁוֹאֲלִים וּמְבַקְשִׁים הַתָּרָה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִן תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּמִבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, וּמִמַּעֲלַתְכֶם, שֶׁתַּתִּירוּ לָנוּ וּלְנַפְשֵׁנוּ, לְנָשֵׁינוּ וּלְבָנֵינוּ, וּלְכָל אַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלֵינוּ, כָּל מִינֵי נְדָרִים שֶׁנָּדַרְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים בְּכָל מִין לְשׁוֹן נֶדֶר, וְכָל מִינֵי נְזִירוֹת וְאִסּוּרִים שֶׁאָסַרְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה. וְכָל הַהַסְכָּמוֹת שֶׁקִּבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ שֶׁהִסְכַּמְנוּ אֲפִלּוּ בְמַחֲשָׁבָה, לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ מִצְוָה בְּכָל צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. וּמִנְהָגִים שֶׁהִנְהַגְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ מִצְוָה אוֹ פְרִישׁוּת אוֹ סְיָגִים וּגְדָרִים אוֹ חֻמְרוֹת וְנִדְרֵי זֵרוּזִין בְּכָל צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, וְנָהַגְנוּ הַדָּבָר הַהוּא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹ יוֹתֵר, וְלֹא פֵרַשְׁנוּ שֶׁיִּהְיֶה בְלִי נֶדֶר. וְכָל מִינֵי שְׁבוּעוֹת שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה, עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים בְּכָל צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. וְגַם הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים מִמַּעֲלַתְכֶם לְהַתִּיר לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ כָּל מִינֵי אָלוֹת שְׁמַתּוֹת חֲרָמִים אֵרוּרִים נִדּוּיִים וּנְזִיפוֹת וְכִנּוּיִים, וְכָל מִינֵי קְלָלוֹת שֶׁקִּלַּלְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ אוֹ אֶת אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁקִּלְּלוּ אוֹתָנוּ בֵּין בְּהָקִיץ בֵּין בַּחֲלוֹם. וּבִפְרָט אִם עָבַרְנוּ עַל אוֹתָם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים דְּבָרִים שֶׁבֵּית דִּין מְנַדִּין עֲלֵיהֶם, עַל כֻּלָּם אוֹ עַל מִקְצָתָם, אוֹ אֲפִלּֽוּ עַל אֶחָד מֵהֶם, אוֹ שֶׁעָבַרְנוּ עַל שׁוּם דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו שׁוּם קְלָלָה, אוֹ שׁוּם גְּזֵרָה רָעָה. וְכָל מִינֵי חֲלוֹמוֹת רָעִים שֶׁחָלַמְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁחָֽלְמוּ עָלֵינוּ רָעָה, וְכָל מִינֵי פִתְרוֹנִים רָעִים עַל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁפָּתַרְנוּ לְעַצְמֵנוּ אוֹ לַאֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁפָּֽתְרוּ רָעָה לָנוּ. וְכָל מִינֵי מְסִירַת דִּין שֶׁמָּסַרְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁמָּֽסְרוּ עָלֵינוּ. וְכָל מִינֵי פִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה שֶׁפָּתַחְנוּ פִינוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹ עַל אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים שֶׁפָּֽתְחוּ פִיהֶם לְרָעָה עָלֵינוּ. וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי עַיִן הָרַע, וְכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְכָל מִינֵי גַאֲוָה וְכַעַס וְקַפְדָּנוּת, וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת, וְכָל מִינֵי הַזְכָּרַת הַשֵּׁם לְבַטָּלָה, וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים שֶׁיָּֽצְאוּ מִפִּינוּ. עַל הַכֹּל הֲרֵי אֲנַחְנוּ מִתְחָֽרְטִים עֲלֵיהֶם חֲרָטָה גְמוּרָה, וּמְבַטְּלִים אוֹתָם בִּטּוּל גָּמוּר. וְאֵין אֲנַחְנוּ תוֹהִים וּמִתְחָֽרְטִים חַס וְשָׁלוֹם עַל הַמִּצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁעָשִׂינוּ וְשֶׁקִּיַּמְנוּ אוֹ שֶׁקִּבַּלְנוּ אוֹ שֶׁנָּהַגְנוּ, אֶלָּא הֲרֵי אֲנַחְנוּ מִתְחָֽרְטִים עַל שֶׁקִּבַּלְנוּ הָעִנְיָנִים הָהֵם בְּחִיּוּב נֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה, וַאֲנַחְנוּ יְרֵאִים לְנַפְשֵׁנוּ שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲוֹן נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת, וּמְקַבְּלִים עָלֵינוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וּמֵעַתָּה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים מִמַּעֲלַתְכֶם לְהַתִּיר לָנוּ עֲלֵיהֶם הַתָּרָה גְמוּרָה.

ויענו המתירים:

בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, וּבִרְשׁוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה, וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה, מֻתָּרִים יִהְיוּ כָּל קְלָלוֹת אָלוֹת וּשְׁמַתּוֹת וַחֲרָמִים וְאֵרוּרִים וְנִדּוּיִים וּנְזִיפוֹת וּבִטּוּיִים וְכִנּוּיִים וְכָל דְּבָרִים רָעִים וְכָל חֲלוֹמוֹת רָעִים וּפִתְרוֹנִים רָעִים וּמְסִירַת דִּין וּפִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה, וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים, וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי עַיִן רָעָה, וְכָל מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְכָל מִינֵי גַאֲוָה וְכַעַס וְקַפְדָּנוּת וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת, וְכָל מִינֵי נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת וּנְזִירוֹת וְאִסּוּרִין וְקַבָּלוֹת וּמִנְהָגִים, שֶׁהוּשָׂמוּ עֲלֵיכֶם אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי בָֽתֵּיכֶם, וְכֵן קְלָלוֹת שֶׁקִּלְּלוּ אֶתְכֶם אֲחֵרִים, אוֹ שֶׁקִּלַּלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם, אוֹ שֶׁקִּלַּלְתֶּם אֶת אֲחֵרִים, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּכַעַס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּכַוָּנָה בֵּין שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה, בֵּין בַּחֲלוֹם בֵּין בְּהָקִיץ, בְּכָל אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, אוֹ שֶׁנִּתְחַיַּבְתֶּם שׁוּם קְלָלָה אוֹ אֵרוּר אוֹ חֵרֶם אוֹ נִדּוּי אוֹ נְזִיפָה אוֹ שׁוּם גְּזֵרָה רָעָה בְּאֵיזֶה צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. עַל הַכֹּל, מֵעַתָּה וּמֵעַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ מַתִּירִין וּמְבַטְּלִין מֵעֲלֵיכֶם אֶת הַכֹּל בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וּבֵית דִּינוֹ, פַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּפַמַּלְיָא שֶׁל מַטָּה.

מֻתָּרִים לָכֶם, מֻתָּרִים לָכֶם, מֻתָּרִים לָכֶם.

שְׁרוּיִים לָכֶם, שְׁרוּיִים לָכֶם, שְׁרוּיִים לָכֶם.

מְחוּלִים לָכֶם, מְחוּלִים לָכֶם, מְחוּלִים לָכֶם.

אֵין כָּאן קְלָלוֹת. אֵין כָּאן חֲרָמִים. אֵין כָּאן נִדּוּיִים. אֵין כָּאן נְזִיפוֹת. אֵין כָּאן בִּטּוּיִים. אֵין כָּאן דְּבָרִים רָעִים. אֵין כָּאן חֲלוֹמוֹת רָעִים. אֵין כָּאן פִּתְרוֹנִים רָעִים. אֵין כָּאן מְסִירַת דִּין. אֵין כָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לְרָעָה. אֵין כָּאן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים. אֵין כָּאן גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. אֵין כָּאן עַיִן הָרַע דְּנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרַע שֶׁל אֲנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרַע דְּשׂוֹנְאִים וּדְאוֹהֲבִים. אֵין כָּאן דְּבָרִים אֲסוּרִים. אֵין כָּאן קַבָּלוֹת. אֵין כָּאן מִנְהָגִים. כֻּלָּם יִהְיוּ בְטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, וַחֲשׁוּבִים כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, וּכְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין, לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין. וְכָל־ מִינֵי עַיִן הָרַע יוּסְרוּ מֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וּמֵעֲלֵיכֶם וּמִבָּֽתֵּיכֶם, וְיֻשְׁלְכוּ בִמְצוּלוֹת יָם, כַּכָּתוּב: וְלֹא יִדְבַּק בְּיָֽדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם, לְמַעַן יָשׁוּב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ, וְנָֽתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:

אָֽנָּֽא יְהוָה, הִתְמַלֵּא בְרַחֲמִים, וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעֲסֶךָ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְיִתְמַתְּקוּ הַדִּינִין מֵעַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּמֵעָלֵינוּ. וּזְכֹר לָנוּ עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּאִלּוּ אֶפְרוֹ צָבוּר וּמֻנָּח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְהַבֵּט בְּאֶפְרוֹ לְהַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ מִכָּל רָע. וּכְשֵׁם שֶׁמַּסְכִּימִים וּמַתִּירִים לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, כָּךְ יַסְכִּימוּ וְיַתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. וְכָל הַקְּלָלוֹת וְכָל הַחֲלוֹמוֹת רָעִים, וְכָל פִּתְרוֹנִים רָעִים, וְכָל מְסִירַת דִּין, וְכָל פִּתְחוֹן פֶּה לְרָעָה, וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים, וְכָל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, כֻּלָּם יִתְהַפְּכוּ לָכֶם לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, כַּכָּתוּב: וְלֹא אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמוֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: וּכְתִיב: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּֽייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:

עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי: יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

ואחר כך ימסרו השואלים מודעה זו ויאמרו:

הֲרֵי אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים מוֹדָעָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִפְנֵי בֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְלִפְנֵי בֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, וְלִפְנֵיכֶם, וּמְבַטְּלִים מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם כָּל־מִין קַבָּלָה אִם נְקַבֵּל עָלֵינוּ, מִנְּדָרִים וּשְׁבוּעוֹת וּנְזִירוֹת וְאִסּוּרִין וְקוּנָמוֹת וַחֲרָמוֹת וְהַסְכָּמוֹת וְקַבָּלָה בַלֵּב, בְּכָל־לָשׁוֹן, בְּכָל־צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, בֵּין בְּהָקִיץ בֵּין בַּחֲלוֹם, חוּץ מִנִּדְרֵי קַבָּלַת תַּעֲנִית אִם נְקַבֵּל. וּתְנַאי מוֹדָעָה זוֹ יִהְיֶה קַיָּם עַד עוֹלָם, וְלֹא יִתְבַּטֵּל בְּשׁוּם צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. וְאִם נִשְׁכַּח לִתְנַאי מוֹדָעָה זוֹ, תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר לְנֶדֶר אוֹ לִשְׁבוּעָה, (אוֹ בְשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים לִתְנַאי מוֹדָעָה זוֹ) וְנַחֲזֹר לִנְדֹּר אוֹ לִשָּׁבַע מֵחֲמַת אֵיזוֹ סִבָּה שֶׁתִּהְיֶה, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּכַוָּנָה בֵּין שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה, בְּכָל־לָשׁוֹן, בֵּין בִּלְשׁוֹן נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת אוֹ נְזִירוֹת אוֹ אִסָּרִים אוֹ קוּנָמוֹת אוֹ חֲרָמוֹת אוֹ הַסְכָּמוֹת אוֹ קַבָּלָה בַלֵּב, בְּכָל־צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה – הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹתָם בִּטּוּל גָּמוּר, וּמַתְנִים עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין, וְלֹא יִהְיוּ חָלִין כְּלָל. וַהֲרֵי אֲנַחְנוּ מֵעַתָּה מְגַלִּים דַּעְתֵּנוּ שֶׁאֵין לָנוּ חֵפֶץ בָּהֶם וְלֹא בְקִיּוּמָם, כִּי אִם בְּקִיּוּם תְּנַאי מוֹדָעָה זוֹ, שֶׁלֹּא תִתְבַּטֵּל לְעוֹלָם.

וְעוֹד אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים מוֹדָעָה לִפְנֵיכֶם בְּכָל־לִבֵּנוּ וּבְכָל־נַפְשֵׁנוּ, וַהֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם כָּל־מִין מַעֲשֶׂה שֶׁל אִסּוּר אִם נַעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם, וְכֵן כָּל־מִין דִּבּוּר שֶׁל אִסּוּר אִם יֵצֵא מִפִּינוּ חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַמַּעֲשִׂים וּמֵהַדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים מִדְּאוֹרַיְתָא אוֹ מִדְּרַבָּנָן, אוֹ מִדִּבְרֵי קַבָּלָה אוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְגַם כָּל־מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְגַם כָּל־מִינֵי גַאֲוָה וְכַעַס וְקַפְדָּנוּת, וְקִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת, וְחֶמְדָּה וְתַאֲוָה וּנְקִימָה וּנְטִירָה, וְכָל־מִינֵי רְאִיָּה וּשְׁמִיעָה וְרֵיחַ וְקוֹל וּרְמִיזָה הָאֲסוּרִים, אִם נַעֲשֶׂה אוֹ נְדַבֵּר אוֹ נַחֲשֹׁב אוֹתָם חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּכַעַס, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּכַוָּנָה בֵּין שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה, בֵּין בַּחֲלוֹם בֵּין בְּהָקִיץ. מֵעַתָּה הֲרֵי אֲנַחְנוּ מִתְחָֽרְטִים עֲלֵיהֶם, וּמַתְנִים עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים מֵעִקָּרָן, וְלֹא יִהְיוּ חָלִין כְּלָל וְעִקָּר, וּבְכֻלְּהוֹן אִתְחָרַטְנָא בְהוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

וְעוֹד אֲנַחְנוּ מוֹסְרִים מוֹדָעָה לִפְנֵיכֶם, רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכָּל־מַחֲשָׁבָה רָעָה וְהִרְהוּר רַע וּרְעוּתָא דְלִבָּא, אִם יַעֲלֶה בְלִבֵּנוּ וּמֹחֵנוּ, וּבִפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה וְתַלְמוּד תּוֹרָה, בְּאֵיזֶה צַד וְאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ לִכְבוֹד וּרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, מֵעַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹתָם מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּרְעוּתָא דְלִבָּא שֶׁהֵם נֶגֶד רְצוֹן קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּטּוּל גָּמוּר כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. וּמִכָּל־שֶׁכֵּן אִם נְדַבֵּר אֵיזֶה דִבּוּר רַע וְאָסוּר, מֵעַכְשָׁיו יִהְיוּ הַכֹּל בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים. וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְבָאֲרִים וּמְפָֽרְשִׁים בַּאֵר הֵיטֵב, וַאֲנַחְנוּ מְגַלִּים דַּעְתֵּנוּ וּרְצוֹנֵנוּ בְּכָל־לִבֵּנוּ, כִּי רְצוֹנֵנוּ וּמַאֲוַיֵּנוּ וְכַוָּנָתֵנוּ לַעֲבֹד אֶת בּוֹרְאֵנוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה, עֲבוֹדָה תַמָּה, בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה רַבָּה כְּדָת מַה־לַּעֲשׂוֹת. וְכָל־ מַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁהֵם נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵעַכְשָׁיו יִהְיוּ בְטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, כִּי הֵם מִצַּד יֵצֶר הָרַע וְהַכֹּל הָבֶל. בְּאֹפֶן שֶׁכָּל־עֲבוֹדָתֵנוּ לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, הַכֹּל הוּא לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו דַּוְקָא בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה כְּלָל וְעִקָּר. וְהַכֹּל הוּא לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא אוֹת יוֹ"ד וְאוֹת הֵ"א בְּאוֹת וָא"ו וְאוֹת הֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, לְדַעַת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וּלְדַעַת רַבֵּנוּ יִצְחָק לוּרְיָא אַשְׁכְּנַזִּי, הַמָּקוֹם בְּרַחֲמָיו יַעְזְרֵנוּ עַל־דְּבַר כְּבוֹד־שְׁמוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ. יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

אחר כך יאמרו המתירים קבלת מסירת המודעה, וזה הנוסחה:

בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, קִבַּלְנוּ מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר מְסַרְתֶּם גּוּפְכֶם נַפְשְׁכֶם רוּחֲכֶם וְנִשְׁמַתְכֶם לְעִלַּת כָּל־הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל־הַסִּבּוֹת. וְכָל־מַה־ שֶּׁתַּעֲשׂוּ מֵהַיּוֹם נֶגֶד מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת, הֵן בְּמַעֲשֶׂה הֵן בְּדִבּוּר וְהֵן בְּמַחֲשָׁבָה, אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה אוֹ הַדִּבּוּר אוֹ הַמַּחֲשָׁבָה בִּרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וְלֹא יַעֲשׂוּ בָכֶם שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל.