עוד עדכונים
-
זמני היום לשבוע פרשת ויקרא
זמני היום לתאריכים א'-ז' ניסן התשפ"ה כולל הילולות הצדיקים וסגולות לחג הפסח
-
סגולה נפלאה לערב פסח
-
זמני היום לשבוע פרשת פקודי
זמני היום לתאריכים כ"ג-כ"ט אדר התשפ"ה כולל הילולות הצדיקים וסגולה לכל צרה שלא תבוא
-
ברכת האילנות
אי"ה ביום ראשון א' בניסן התשפ"ה (30/03/2025) נערוך ברכת האילנות ברוב עם.
-
זמני היום לשבוע פרשת ויקהל
זמני היום לתאריכים ט"ז-כ"ב אדר התשפ"ה כולל הילולות הצדיקים וסגולות נוספות לעין הרע
-
דברי צומות וזעקתם
אי"ה נתאסף כולנו ביום חמישי צום תענית אסתר לשעה של תפילות ותחנונים.
-
זמני תפילות פורים משולש תשפ''ה
-
תקנות קדושות לכבוד השבת ביום הפורים
קריאת רשכבה"ג מרן ראש הישיבה שליט"א בס"ד ואיתו עמו ראשי ישיבות רבנים ומקובלים מערי הארץ תקנות קדושות לכבוד השבת ביום הפורים.
-
זמני היום לשבוע פרשת כי תשא
זמני היום לתאריכים ט'-ט"ו אדר התשפ"ה כולל הילולות הצדיקים וסגולות לעין הרע
-
הילולת משה רבנו מירון תשפ"ה - סיכום וגלריה
הסכם יששכר וזבולון
כ"ד אדר תשפ"ה | 24/03/2025 | 14:20
מדרש בראשית רבה פרשה צט פ"ט
"זבולן לחוף ימים ישכון" הרי זבולן קדם ליששכר שכן מייחסן יששכר זבולון ולמה כן אלא שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה וזבולון בא ומאכילו לפיכך קדמו, עליו אמר הכתוב "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג).
יששכר כונס וזבולון מביא באניות ומוכר ומביא לו כל צרכו וכן משה אומר (דברים לג) "שמח זבולון בצאתך" למה? שיששכר באהליך שלך הן שאת מסייעו לישב בהן.
מדרש ויקרא רבה פרשה כ"ה פ"ב
רב הונא ורבי ירמיה אמרו בשם רבי חייא בר אבא: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות צל וחופות לבעלי המצות אצל בני תורה בגן עדן. ואית ליה ג' קריין: [ויש לזה הוכחה מג' פסוקים]
א. "כי בצל החכמה בצל הכסף" (קהלת ז, יב)
ב. "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה" (ישעיה נו, ב)
ג. "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג, יח).
"שמעון אחי עזריה אמר משמו", והלא שמעון היה גדול מעזריה? אלא, על ידי שהיה עזריה עוסק בפרקמטיא ונותן בפיו של שמעון, לפיכך נקרא הלכה על שמו. ודכוותה (דברים לג, יח): "ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך", והלא יששכר גדול היה מזבולון? אלא, ע"י שהיה זבולון מפרש מיישוב ועוסק בפרקמטיא, ובא ונותן לתוך פיו של יששכר, נותן לו שכר בעמלו, לפיכך נקרא הפסוק על שמו, שנאמר "שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך".
בראשית רבה פרשה ע"ב ס"ה
מאתים ראשי סנהדראות היה יששכר מעמיד, וכל אחיהם על פיהם, וכל אחיהם מסכימים הלכה על פיהם, והוא משיב להם הלכה כהלכה למשה מסיני.
וכל השבח הזה מנין היה לו ליששכר, משל זבולן, שהיה עוסק בפרגמטיא שלו ומאכיל את יששכר שהיה בן תורה, הדא הוא דכתיב (בראשית מט, יג): זבולן לחוף ימים ישכן.
וכשבא משה לברך את השבטים הקדים ברכת זבולן לברכת יששכר (דברים לג, יח): שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך, שמח זבולן בצאתך ממה שיששכר באהליך. ויש אומרים יש שכר באהלי זבולן.
תלמוד בבלי פסחים דף נ"ג עמוד ב'
אמר רבי יוחנן כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף (קהלת ז, יב).
המחזיק תורה זוכה לשני עולמות
כתב רבנו הבן איש חי באדרת אליהו (ויחי דף ל"ג ע"ד, וע"ע אליו בבן יהוידע מגילה דף ו' ד"ה ועוד נ"ל) יובן בסיעתא דשמיא, כי ישנם שני מיני ימים, האחד הוא "ים" התלמוד, תלמוד בבלי שהוא הים הגדול, והשני הוא הים כפשוטו, שדרכו עוסקים בסחורה ובאניות סוחר. זבולון היה עשיר ועוסק בפרקמטיא ומחזיק ביד יששכר שהיו עוסקים בתורה, כמו שנאמר (דברי הימים א, יב, לג) ומבני יששכר יודעי בינה. והמחזיק בידי לומדי תורה, יש לו חלק בתלמוד שעוסק התלמיד חכם, כי (קהלת ז, יב) בצל החכמה בצל הכסף, וכמו שאמרו חכמינו ז"ל, שיאמרו בעולם הבא לעשיר המחזיק ביד תלמיד חכם טול שכר מסכת פלונית ומסכתא פלונית. והוא אומר להם לא למדתי מסכתא זו. והם אומרים לו, אמת שלא למדת, אבל החזקת ביד תלמיד חכם פלוני שלמד מסכתא זו. וזהו שכתוב "זבולון" שהוא היה מחזיק ביד יששכר ללמוד תורה, "לחוף ימים ישכון", "ימים" תרתי משמע, הוא ישכון גם ב"ים" התלמוד, וגם ב"ים" הפשטי לפרנסתו בעולם הזה. ולכך גם "ימים" הוא אותיות ים ים, שזוכה לפעמים "ים", גם ל"ים" התורה וגם ל"ים" העושר.
תומכי התורה ישבו בעולם הבא עם התלמידי חכמים וילמדו איתם תורה
על כן מי שעוסק בצרכי ציבור ומשתדל לפרנס תלמידי חכמים, והרי הוא עוסק בהשתדלות שמטרתה לסלק את החיצונים המפריעים לתורה, מעלתו גדולה עד מאד. ומי שתומך בתורה יזכה בלולם הבא, לשבת במחיצת תלמידי החכמים ויהנה מזיו השכינה. ולא זו בלבד, אלא שגם יבין את דבריהם (כדברי הבן איש חי הנ"ל), וכמו שנאמר (קהלת ז, יב) בצל החכמה בצל הכסף (כדאיתא בירושלמי סוטה פ"ז). וכמו שמסופר על הגאון ר' חיים מוואלוז'ין, שהיה יהודי שהשכיל לתמוך בו ובתלמידיו, והנה הגיע עת פקודה ונפטר מן העולם, ולאחר זמן נגלה אל ר' חיים בחלום, והסביר לו סוגיא שנתקשו בה באותו זמן. שאל אותו ר' חיים, איך אתה יודע כל זאת? אמר לו, מכיון שתמכתי בכם, לימדו אותי תורה למעלה עם שאר התלמידי חכמים (ראה תורה וחיים אות קט"ו).