חס"ה לשבת פרשת משפטים

משל לשועל שמצא כרם שהיה גדור מכל צדדיו והיה שם חור אחד קטן בגדר ולא היה יכול להכנס אליו, מה עשה: צם שלושה ימים עד שהכחיש ורזה והיה יכול להכנס דרך החור, נכנס לכרם ואכל שם הרבה מהגפנים לשובע נפשו עד שהשמין, לאחר שגמר לאכול רצה לצאת מהכרם ולא היה יכול, שעכשיו הוא כבר לא כחוש כמו שהיה בתחילה כשנכנס, מה עשה חזר וצם שלושה ימים עד שהכחיש ורזה שוב ואז יצא, לאחר שיצא הסתכל כלפי הכרם ואמר, כרם כרם כמה נאה אתה וכמה נאים פירותיך, אבל מה הנאה יש ממך - כמו שנכנסתי אצלך בתחילה כך יצאתי, ואומר המדרש שכך הוא העוה"ז וזהו מ"ש "כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא" - כפי מה שהיה האדם כשבא לעולם כך הוא בזמן שמסתלק מן העולם.
כך הוא האדם, בא לעולם הזה שכולו מלא בכל מיני שפע של טובה שהשפיע הקב"ה בבריאה בגשמיות ורוחניות, וצריך לנהוג בחכמה ולקחת את הטובה של התורה והמצוות והמעשים טובים וגם לקחת מטובות העולם הזה כדי שתהיה לו האפשרות לקיים את התורה והמצוות, וכך האדם יזכה להנות מהטובה בעולם הזה וגם לצאת מן העולם מלא כל טוב ולזכות לטובה של העולם הבא, וזהו מה שאמרו במשנה באבות (פ"ד מט"ז) "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין" - שאדם צריך לדעת איך לנצל את העולם הזה שיצא ממנו עם הטובה לעולם הבא.

 

מובא בספרים שאדם שהתגבר עליו היצר הרע, הסגולה להינצל ממנו היא לומר את הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה". וכך יש לפרש את הפסוק הנ"ל, "וכי יזיד איש" - [איש נקרא היצר הרע (עיין סוכה נב ע"ב)] אם היצה"ר ירצה להתגבר על אדם, "על רעהו" - שהוא היצר הטוב, התקנה היא "מעם מזבחי תקחנו למות" - תאמר את הפסוק: "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה".