חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת
רבי יוסף שמואלי | ד' טבת תשפ"ג | 28.12.2022 | 13:40
חידוש
"וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו" (מה, ג)
מובא במדרש 'אמר רבי אבא כהן ברדלא אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו הדא הוא דכתיב ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו, לכשיבוא הקדוש ברוך הוא ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא שנאמר (תהלים נ' כ"א) "אוכיחך ואערכה לעיניך" על אחת כמה וכמה, ולכאורה מה זה לפי מה שהוא.
אלא אומר הרב כתב סופר, אדם יש לו תמיד טענות: יגיד למה לא עסק בתורה - שהיה עליו עול פרנסה, או יאמר - שלא היה לי שכל ובינה להבין את התורה, למה לא חינך את הילדים - כי היה חסר לו כסף, ועוד כל מיני טענות.. אבל הקב"ה תופס אותו מהעסקים שלו ־ לעסקים שלך היה לך זמן, לעבודתך היה לך זמן, וכסף לקנות בשבילך היה לך, וכן בעבודה שלך ידעת להתחכם וידעת להרוויח ולהקדיש זמן לכל הדברים, ורק פה לרוחניות ולעבודת ה' אתה לא עושה.. א''כ תופס כל אחד - לפי מה שהוא.
אלא אומר הרב כתב סופר, אדם יש לו תמיד טענות: יגיד למה לא עסק בתורה - שהיה עליו עול פרנסה, או יאמר - שלא היה לי שכל ובינה להבין את התורה, למה לא חינך את הילדים - כי היה חסר לו כסף, ועוד כל מיני טענות.. אבל הקב"ה תופס אותו מהעסקים שלו ־ לעסקים שלך היה לך זמן, לעבודתך היה לך זמן, וכסף לקנות בשבילך היה לך, וכן בעבודה שלך ידעת להתחכם וידעת להרוויח ולהקדיש זמן לכל הדברים, ורק פה לרוחניות ולעבודת ה' אתה לא עושה.. א''כ תופס כל אחד - לפי מה שהוא.
סיפור
"וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף" (מז, יב)
משל למלך גדול שהלך לבקר חיילותיו ומצאו חן בעיניו, הודיע בפומבי כי כל מי שיש לו בקשה יבוא ויבקש, נגש אליו אחד החיילים ויאמר לו, אדוני המלך להוי ידוע לך כי מסור אני בכל לבי ונפשי, ושאלתי ובקשתי הוא שתנתן לי ארוחתי בכל יום, בלי הפסק. שחקו עליו חבריו שוטה שכמותך הלא ארוחתך ממילא ניתנת לך, כי על כן חייל אתה וכל החיילים ניזונים ומתפרנסים מקופת המלך.
אומר החפץ חיים, כן הדבר עם כל אחד ואחד מרגישים אנו במיוחד את שאלת הפרנסה ואנו שוכחים לגמרי כי אין זה מעניננו, והרי על הזן ומפרנס לכל לזון גם אותנו. עלינו להתפלל ולבקש על כבוד שמים וכבוד התורה, רצון יראיו יעשה, והעיקר הוא לעשות רצונו.
אומר החפץ חיים, כן הדבר עם כל אחד ואחד מרגישים אנו במיוחד את שאלת הפרנסה ואנו שוכחים לגמרי כי אין זה מעניננו, והרי על הזן ומפרנס לכל לזון גם אותנו. עלינו להתפלל ולבקש על כבוד שמים וכבוד התורה, רצון יראיו יעשה, והעיקר הוא לעשות רצונו.
הלכה
עשרה בטבת (יום שלישי הקרוב 3.1)
א. עשרה בטבת הוא צום העשירי המבואר בפסוק שבו סמך מלך בבל נבוכדנצר הרשע על ירושלים, והביאה במצור בשנת ג׳ אלפים של״ח. ויתן לבו על גלות השכינה וגלות ישראל ורוב הצרות והפורענויות מאז חרבן בית המקדש, שאין יום שאין קללתו מרובה מחבירו ר״ל, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים.
ב. הצום מתחיל ביום שלישי בשעה 5:23 בבוקר (עלות השחר לאופק ירושלים) ומסתיים ב-17:08 (צאת הכוכבים).
ג. הכל חייבים בתעניות אלו, ואסור לפרוץ גדר. ואפילו מי שעל ידי כך יתבטל מלימודו, או מלמדי תינוקות. וכל שכן אנשים שעובדים וטוענים שחשים כאבי ראש וצמא וכיוצא בזה. וכל המצטער על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה שנאמר (ישעיהו סו, י) "שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה".
ד. כל חולה שחלוש וחש בגופו, אע"פ שאין בו סכנה, פטור מד' תעניות, שבמקום חולי לא גזרו רבנן. ואפילו רצה להחמיר על עצמו אינו רשאי. ואינו צריך לאכול פחות מכשיעור אלא אוכל כדרכו. ומכל מקום לא יענג עצמו בבשר ויין רק יאכל כפי הצריך לו.
ה. מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות, ומעוברת היינו בכל ימי עיבורה, משנתברר שהיא מעוברת, ואפילו תוך ארבעים יום, לפי שבתחילת ימי עיבורה העובר חלוש ביותר ועינוי קל יכול להזיקו ומסכן גם לאמו.
ו. מי שאינו מתענה, לא יעלה להיות ש"ץ בתעניות ציבור. וכן אינו רשאי לעלות לתורה.
ז. נוהגים ליתן צדקה לת"ח ולעניים ביום התענית, ומעלה גדולה נודעת בקריאת סדר פיטום הקטורת והקרבנות שזכות אמירתם מתבטלים גזירות קשות ורעות מעם ישראל.
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!