חס"ה לשבת פרשת כי תבוא

דיני תקיעת שופר
א. ידקדקו אחר תוקע הגון בעל תורה ומעשים טובים, וראוי שילמד כוונות התקיעות מזוה"ק, ואם לא נמצא תוקע שיודע לכוין סודות התקיעות, ראוי שלפחות יהיה המקרא יודע בכוונות.
ב. אסור לתוקע ולשומעים להפסיק בדיבור בין ברכות התקיעות לתקיעות, ואם סח בין הברכה לתקיעות צריך לחזור ולברך (אלא אם כן הפסיקו בענין הצריך לתקיעות). וכן אסור לומר וידוי בין סדר תשר''ת לתש''ת, ובין תש''ת לתר''ת אלא יתוודו בהרהור בלבד.
ג. נכון שהגדול בתורה ובמעשים שבציבור, יעמוד לפני התקיעות ויאמר לפני הקהל דברי כיבושין כדי לעוררם לשוב בתשובה שלמה.
ד. אין להפסיק בדיבור בין הברכה לתקיעות, אמנם אם הוצרך לדבר מענין התקיעות, אינו הפסק. וגם אין להפסיק בדיבור בין התקיעות דמיושב לבין תקיעות דמעומד, וכן בין התקיעות עצמן, בין דמיושב ובין דמעומד.
ה. מנהג רבנו האר"י ז"ל והרש"ש זיע"א לעשות הפסקה בין סדר לסדר, בין תשר"ת לתש"ת, ובין תש"ת לתר"ת, ולהתוודות בפה בלחש שלא ישמעו הדברים לאוזניו. אבל דעת רבנו עובדיה יוסף שבכל אופן יתוודה רק בלב.