שבת חול המועד פסח - חס"ה לשבת 

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר. מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם"

רשע שואל מה העבודה הזאת לכם? ואומרים לו אילו היית שם לא הייתה נגאל, למה? כי מי ששואל מה העבודה, מעיד שאיננו עבד וממילא לא יכול להיגאל.

כדי להבין את המשמעות שאומרים בהגדה של פסח: "עבדים היינו לפרעה במצרים" נביא מעשה נפלא שהיה עם האדמו"ר מגור - ה"שפת אמת": אחד נכנס לשפת אמת בערב פסח ושטח את צרותיו והרב אמר לו תכוון באנא ה'. הוא כיוון ב"אנא ה' הושיענא" - ולא עזר. כיוון ב"אנא ה' הצליחה נא" וגם לא עזר. חזר לרב ואמר לו כל מה שעשיתי וכיוונתי לא עוזר! מה לעשות?! שאל אותו הרב איך יתכן?! ספר לי מה עשית? סיפר לו החסיד: "כיוונתי בשניהם ושום דבר לא קרה!"... השיב הרב בחיוך ואמר לו התכוונתי שתכוון ב"אנא ה' כי אני עבדך"... אדם שמרגיש שהוא עבד ה' יש לו ישועה!...

דוד המלך אומר בהלל: "אנא ה' כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פיתחת למוסרי".  מבאר החסיד יעב"ץ: ישנם שני סוגי עבדים: אחד שנשבה כעת - הוא יחפש כל הזמן איך לברוח. לעומתו אחד שאביו היה עבד וכן אבי אביו הוא לא ינסה לברוח - טוב לו... אומר דוד לה' אני עבדך בן אמתך אני עבד ואימא שלי גם, אין לי לאן לברוח לכן תפתח את המוסרות שלי- את הדברים שמייסרים אותי... מי שמרגיש שהוא עבד והקב"ה הוא אדון שלו, הרי שהאדון ידאג לו, לכל מה שהוא צריך...

א. אם שכח לספור ספירת העומר באחד מן הימים, סופר שאר הימים בלי ברכה, וזה דוקא אם דילג לגמרי, דהיינו שלא ספר לא בלילה ולא ביום. וכששכח לספור בלילה, יספור ביום בלי ברכה, ובשאר הלילות הולך וסופר עם ברכה.

ב. אדם שמסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור שאר הימים עם ברכה, היות והוי ספק ספיקא. ומי ששכח לגמרי, טוב שישמע הברכה מחבירו ויבקש ממנו שיכוין לפטור אותו.

ג. אדם ששואל את חבירו כמה ימי הספירה הלילה, יזהר חבירו לומר לו: אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו היום כך וכך ועדיין הוא לא ספר העומר, אינו יכול לחזור ולספור העומר עם ברכה, ונכון ליזהר בזה כבר משעת פלג המנחה.

ד. נשים פטורות ממצות ספירת העומר, ואם רצו לספור בלי ברכה - רשאות, והיותר טוב שלא יספרו כלל, מכיון שלפי הסוד אין לנשים לקיים מצות ספירת העומר.

ה. לפני שמברך צריך לדעת מקודם המספר של אותה הלילה, ולכתחילה לא יברך ויסמוך על מה ששומע מאחרים, דספירת ספק לאו שמיה ספירה, ובדיעבד יצא.