פרשת תזריע - חס"ה לשבת 

רוב רובה של פרשת תזריע הם עניני נגעים ומצורעים ופרשת שמיני רוב רובה עניני מאכלות אסורות, וכידוע רוב האנשים לא נכשלים במאכלות אסורות משום שאדם לא מוכן לבלוע תולעת, אבל מוכן לבלוע את חברו על ידי דבור הלשון הרע עליו. לכן הוסמכה פרשת מאכלים הטמאים לעניני המצורע ללמדך שכשם שאתה נזהר ממאכלות טמאים תזהר גם בזה (ר' ישראל מסלנט זצ"ל).

ועל זה המליצו את הפסוק בתהלים "ואנכי תולעת ולא איש" אמר דוד המלך ע"ה תחשבו שאני תולעת ואז לא תבלעוני חי.

"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (יב, ג)

א. כתב רבינו האר"י ז"ל הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה ולכן יזהר לכתחילה שלא לאכול בפסח שום מצרכי מזון שנעשו מחוץ לבית ואפילו ממפעל שיש לו הכשר המעולה ביותר. מכל מקום, מוצרים שקונה לפסח יזהר מאד לראות שיש עליהם הכשר של בד"ץ מהודר.

ב. המצה היא הדבר המסוכן ביותר לבא לידי חימוץ, ולכן יתאזר כגבור ליקח מצות הנעשות על ידי חבורה הבקיאים והמדקדקים בכל פרטי הדינים שתהיה המצה הכשרה ביותר בלא שום פקפוק כלל. והטוב ביותר לקחת מצות עבודת יד כי אפשר לפקח ולהשגיח בזה ביותר.

ג. מצה שיוצאים בה ידי חובה בליל הסדר, צריכה להיות לכתחילה מחיטים שנשמרו ממים משעת קצירה, ולכל הפחות משעת טחינה. וזו הנקראת מצה שמורה וגם שתהיה לישתה ואפייתה בעבודת יד.  ורק בדיעבד במקום שקשה להשיג מצה של עבודת יד, אפשר לסמוך על סברת המקילים לצאת י"ח במצת מכונה.