פרשת וארא - חס"ה לשבת
מה היתרון של החוזר בתשובה בימי הבחרות? מי עוד שמע את נאקת בני ישראל? ואיזה תועלת מקבלים מטבילת המקוה? • חידוש סיפור והלכה לפרשת וארא
רבי יוסף שמואלי | יום רביעי כ"ט טבת התשפ"ד | 10.01.2024 | 12:30
חידוש
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ', לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ'' (ז, יד-טו)
אמרו בזה דרך רמז על ענין התשובה: שהרי עיקר התשובה היא כשאדם שב כשהוא בימי בחרותו וכמ"ש (קהלת יב, א) "וזכור את בוראך בימי בחורותיך (ועי' בגמ' יומא דף פ"ו: וברמב"ם הלכות תשובה פ"ב ה"א), ויש לזה שני טעמים: האחד ־ מפני שאז תשובתו שלימה, שעושה תשובה בעוד שיצה"ר עדיין תקיף ולא כשהוא בימי הזקנה שכבר תש כוחו וכבר אין ליצה"ר כ"כ כח עליו, ועוד - שככל שהוא ממהר לעשות תשובה הוא יכול לנצל את הימים של אח"כ שיהיו בידו.
ובזה פירשו מ"ש אצל אברהם (בראשית כ"ב ג') "וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו ויקח את שני נעריו אתו" - "אברהם" זה כינוי לגוף, "בבקר" ־ בימי בחורותיו, "ויחבוש את חמורו" - שהוא כופה את החמריות שלו, ואז הוא זוכה ל"ויקח את שני נעריו אתו" - לקחת אתו את שנות הנערות שלו.
אבל היצה"ר מכניס מחשבה אצל האדם הלא כיום כבר חטאתי ופגמתי את נשמתי ושוב אין לי עוד תקוה ח"ו, שהרי אני נקרא כבר בחיי מת - שרשעים בחייהם קרויים מתים (ברכות דף י"ח:), וכך רוצה לייאש אותו שלא לעשות עוד תשובה, אבל האדם צריך לדעת שזו טעות גדולה כי לעולם לא ננעלו דלתי התשובה, ואמנם בודאי שצריך לעשות תשובה כמה שיותר מהר, אבל גם אם לא עשה תשובה מהר וחטא הרבה עדיין יכול לעשות תשובה, וע"י שישוב בתשובה הקב"ה מקבלו ועושה אותו לבריה חדשה.
וזה שאמר כאן הכתוב: "ויאמר ה' אל משה" - ר"ל אל הנשמה, "לך אל פרעה" ־ לשון פרעון, שתפרע את חובך, שהאדם שיש לו חטאים הרי הוא כבעל חוב כלפי הקב"ה, וע"י התשובה הוא פורע את חובו, "בבקר" ־ ר"ל בימי הבחרות והנערות שאז התשובה היא שלימה, ואם תאמר איך אוכל לתקן את נשמתי אחרי שפגמתי אותה כבר, לז"א "והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך' - ר"ל תקח לך דוגמא מהמטה הזה שהקב"ה עשה נס והמטה נהפך לנחש עם רוח חיים, כך אם תחזור בתשובה הקב"ה יעשה אותך לבריה חדשה ותוכל לתקן את נשמתך (בית יעקב).
סיפור
"וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי" (ו, ה)
פעם אחת נכנס לחדרו של הגה"ק בעל ה"חתם סופר" זי"ע, אחד מגדולי הסוחרים בעיר ובקש את עזרת הרב: "כפי הידוע לרב, סוחר גדול אני, אולם כעת נקלעו עסקי לצרות, ומבקש אני ממעלת כבוד הרב שיברך אותי ובחכמתו הרבה שיתן לי עצה איך לצאת מן המיצר". "אכן, ידוע לי מצבך הקשה" – אמר הרב – "אולם עוד יודע אני, שאחיך עני ואביון וצריך הוא עזרה בפרנסתו, ואילו אתה מתעלם מלהושיט לו עזרה". "יסלח לי כבוד הרב" – מלמל העשיר במבוכה – "אבל כרגע עסקי אינם מרשים לי לעזור. אולם אם אצא מן המיצר, בוודאי שאעזור לו".
אמר לו הרב בפרשת השבוע אומר הקב"ה: "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל", מה הפירוש המלה "וגם" וכי מי עוד שמע את נאקתם? אלא, בשעה שבני ישראל נאנקו ונאנחו תחת עול מצרים, שמע כל אחד מהם גם את אנחת אחיו.... למרות השעבוד, השתדל כל אחד להקל מעל סבלו של רעהו בכל יכולתו, ובשכר שמיעה זו שמע גם הקב"ה את אנחתם והושיעם...
הלכה
ימי השובבי"ם
א. האריז"ל הפליג מאד במעלת הטבילה, שאין דבר יותר מוכרח וצריך אל האדם לענין ההשגה, כמו הטבילה, שצריך שיהיה האדם טהור בכל עת, כי כל שלא טבל, הרי הטומאה ניכרת היטב במצחו.
ב. ישתדל האדם לקיים את המצוות בשמחה גדולה ובלב טוב, ויסיר מליבו כל עצבות ודאגה ח"ו, והיא סגולה גדולה להיות נשמר מהעוון הידוע.
ג. יזהר להיות מעשרה ראשונים בבית הכנסת להתפלל כשבא שחרית מנחה ערבית. ויזהר מאד במצות ציצית ותפלין.
ד. בשכבו יהרהר בדברי תורה במה שלמד ביום או בלילה, ויישן מתוך דברי תורה וערבה שנתו. ויצייר שם המיוחד הוי"ה ב"ה כאלו כתוב לפניו בכתב אשורית גדולה. ויזהר שלא ישן בבית לבד.
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!