חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת
פרשת כי תבוא - חס"ה לשבת
רבי יוסף שמואלי | י"ד אלול תשפ"ג | 31.08.2023 | 20:00
חידוש
הקב"ה מטהר את ישראל בארבעים יום שמר"ח אלול ועד יום כיפור
כתב הבני יששכר: הארבעים יום שמראש חודש אלול ועד יום הכיפורים יש בהם 960 שעות כנגד 960 לוג (יחידת מידה) שהוא שיעור מקוה, ובירושלמי נפסק, כי בריה בטלה ב-960. ומעתה זהו ששנינו במשנה (יומא פ"ח מ"ט) מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל, והיינו, כשם שהמקוה מטהר את הטמאים ב-960 לוגין, ועושה אותם כבריה חדשה, אף הקב"ה מטהר את ישראל ב-960 שעות שבארבעים ימי הרצון, ועושה אותם כבריה חדשה.
"הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם" (כו, טו)
אמרו רבותנו ז"ל בירושלמי כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקפה זו שהיא לטובה, שגדולה מתנת עניים שמהפכת מדת הדין למדת הרחמים. וכל כתבי הקדש מעידים ומגידים בשבח מעלת הצדקה, וברמב"ם (מתנות עניים פ"י הט"ז) אין ישראל נגאלין אלא בזכות הצדקה, שנאמר (ישעיה נו, א) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות. וכל זמן שישראל מרבים בצדקה, אין אומות העולם מתגרים בהם לטול ממונם.
ולכן כל אדם ישתדל לעשות צדקה, ואדם שידו רחבה ומוציא הוצאות יותר מכדי ממונו, צריך גם לנהוג כן בצדקה וליתן צדקה יותר מכדי ממונו כמנהגו לצרכיו.
סיפור
"אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים" (כז, יב)
"לברך את העם" - ששה שבטים עלו לראש הר גריזים ופתחו בברכה: ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וכו' (רש"י).
מסופר על החפץ חיים זצ"ל שכאשר התכנסו העולים מוילנא בביתו, ביקשו ממנו שיברכם. אמר להם: אני לא רבי ואיני ראוי לברך אתכם. אבל הם ידעו את גדולתו של הרב והפצירו בו. בין הבאים בא אדם יחד עם בנו לפני החפץ חיים וביקש ממנו שיברך את בנו, ואותה פרשה היתה פרשת כי תבא. אמר לו: אם אתה שולח את בנך לישיבה אינך זקוק לברכה שלי, כבר בירכו אותך שישים ריבוא שעמדו שם, והיו שם לויים, והשכינה עם ארון הקודש הסכימו כאשר אמרו: "ברוך אשר יקים את התורה הזאת". אבל אם אתה נותן את בנך לבית ספר של לימודי חול - איני יכול ליתן לך ברכה, איני יכול לגרד את התוכחה...
הדברים אמורים לכל יהודי שלא מוכן לקיים תורה ומצוות, אך כשיעמוד בעת צרה ילך אצל הצדיק לקבל ברכה, וממשיך הוא בדרכו הרעה ואומר: אין לי כבר מה לדאוג, קבלתי ברכה מהרב וממשיך לחלל שבת ולא מניח תפילין וכיוצא בזה, ואם זו אשה - ממשיכה לילך בלי כיסוי ראש ולזלזל בטהרת המשפחה, אומנם האמת שהברכה הכי גדולה היא כאשר מקיימים תורה ומצוות, אחרת כל ברכות שבעולם לא יועילו (לבוש יוסף).
הלכה
הלכות שופר
א. הכל חייבים לשמוע קול שופר בראש השנה, כהנים לוים ישראלים וגרים. אבל נשים וקטנים פטורים. ומכל מקום נוהגות הנשים לבוא לבית הכנסת בראש השנה כדי לשמוע קול שופר (עם ברכותיו), ויפה עושות, ויש להן שכר מצוה. ואמנם אשה שיש לה ילדים קטנים שאם תביאם לבית הכנסת יפריעו למהלך התפלה והתקיעות, אין לה לבוא לבית הכנסת, ותסמוך על עיקר הדין שהיא פטורה ממצות שופר ומתפלה בצבור. ואם תחמיר לבוא לבית הכנסת יוצא שכרה בהפסדה, שגורמת הפרעה למהלך התפלה.
ב. קטן שאינו בר מצוה שאינו מחוייב במצות שופר אלא דרך חינוך בעלמא, אינו מוציא אחרים ידי חובתם בתקיעת שופר עד שיגיע לגיל שלש עשרה שנה ויום אחד.
ג. קודם שתוקעים בשופר כדאי לשים לב לכמה דברים: א) שיכוונו לצאת ידי חובת המצוה. ב) שיכוונו לצאת גם ידי חובת הברכות, מדין שומע כעונה. ג) שלא יענו ברוך הוא וברוך שמו על הברכות של התוקע, משום דהוי הפסק. ד) שלא יאמרו וידוי בין התקיעות אלא בהרהור הלב. ה) שיכוונו לצאת גם בתקיעה עצמה מדין שומע כעונה, לצאת ידי חובת כל הדעות.
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!