חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת
פרשת ואתחנן - חס"ה לשבת
רבי יוסף שמואלי | ח' אב תשפ"ג | 26.7.2023 | 14:20
חידוש
"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" (ג, כג)
שנינו בברכות (דף ל:) היה עומד בתפילה, אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו, ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. הנה נודע מה שאמר על כך ר' שלמה הכהן מרדומסק (ליקוטי בתר לקוטי, אלתר, עמ' קל), שלפעמים אדם רואה שהוא בתוך עמקי הקליפה, שהנחש כבר בלע אותו מראשו עד העקב, והוא נמצא חזק בתוך הסטרא אחרא, בכל זאת לא יתייאש מן הרחמים, וימשיך להתפלל ולא יפסיק בתפילתו. ומאידך יש חכמים שהתעלו מאוד עד ש"המלך" שואל בשלומו מלמעלה, כלומר מן השמים שולחים לו דרישת שלום, גם אז לא יפסיק בתפילתו, ואל יאמר 'מספיק לי להתפלל, הן אני קרוב מאד לקדוש ברוך הוא', אלא ימשיך בתפלתו, כי תמיד בכל מצב צריך האדם תפילה.
סיפור
"וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (ו, ח)
מסופר שפעם אחת בהיות הגאון המקובל רבי יעקב אבוחצירא זצ''ל בעיר מרקש שבמרוקו, רצה לכתוב תפילין בעבורו, ושאל שם אם יש איזה סופר מומחה וירא שמים. אמרו לו יש תלמיד חכם שהוא סופר סתם מומחה והוא מקובל וירא שמים בתכלית היראה, והוא ראש הסופרים של העיר. ביקש הרב שיביאוהו לפניו, בא הסופר אל הרב וביקש ממנו שיכתוב לו תפילין מהודרים, ובתנאי שיטבול בכל שם משמות הקודש, וגם שיכוון בהם את כל כוונת האר"י ז"ל. ואמר הרב לסופר שלא יחוש על ההוצאות כי מה שירצה יתן לו.
הסופר קיבל על עצמו והתחיל לכתוב את הפרשיות בדיוק רב על כל פרט ופרט, והנה קרה שבאחד משמות הקודש שכח הסופר לכוין בו ורק אחרי שגמר הרגיש בדבר, אך מכיון שהיה קשה לו עד מאוד לכתוב הכל מחדש, לא אמר לרב. בא הסופר אצל הרב ומסר לו את התפילין, ראה הרב שהכתב משובח והכל יפה, ואז התחיל להגיה את התפילין, והיה עובר על כל אות ואות עד שהגיע לאותו השם שהסופר שכח לכוון בו, עמד בו והסתכל עליו הרבה, ואז אמר לסופר: הנכון ששכחת לכוין בשם הזה, כפי שאני מרגיש (כי ידע ברוח קדשו)? הסופר הודה וביקש מהרב שימחול לו ושהוא מקבל על עצמו לכתוב תפילין אחר. הרב הסכים עמו על זה, וכתב הסופר פרשיות אחרות כראוי והיו כרצון הרב.
מכאן אנחנו לומדים, כמה האדם צריך לדעת את גדולת מצות התפילין וקדושתן, ולא יחוס על כספו, ובפרט לגבי הפרשיות שיהיו כשרות כהלכה.
הלכה
שבת נחמו
א. מנהג אנשי מעשה לספר שערות ראשם בערב שבת נחמו.
ב. ראוי להתענג בשבת נחמו יותר משאר שבתות השנה ומצוה לעשותו כיו"ט.
ט"ו באב
א. יום ט"ו באב (יום רביעי הקרוב) הוא ארבעים יום קודם כ"ה באלול שהוא יום בריאת העולם, ובאותו יום הכריזו בשמים על בריאת העולם, ולכן ירבה בתשובה ומעשים טובים מכאן ואילך כי אור ימים הנוראים מבצבצים ובאים. וכבר אמרו (עמוס ג, ח) "אריה שאג מי לא יירא" וחודש אב מזלו אריה.
ב. ראוי ונכון להתחיל ללמוד סדר תיקוני זוהר מחמשה עשר באב עד יום הכיפורים.
ג. יזהר להוסיף בתורה מיום ט"ו ואילך, ובפרט בלילות כי מעתה הלילות נעשות ארוכות, ואמרו חז"ל מאן דמוסיף מוסיפים לו.
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!