חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת
פרשת מטות מסעי - חס"ה לשבת
רבי יוסף שמואלי | כג' תמוז תשפ"ג | 12.7.2023 | 14:30
חידוש
"אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה'... לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל, ג)
הנודר לעשות מצוה, הנה באמירתו יברא מלאך אחד, אבל לא תגמר הווייתו, עד שיתקיים גמר המצוה, שנודע שהעושה מצוה אחת קנה לו סניגור אחד, והנודר ואינו משלם נדרו, נמצא שהמלאך ההוא תלוי ועומד, וצער הוא לו, עד שיגמר מעשה המצוה ההיא, והרוצה שתפלתו תהיה נשמעת ובקשתו תעשה, ישתדל להשלים נדריו, כדכתיב (תהלים נ, יד) זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך, וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני, וכן כתוב בספר איוב (איוב כב, כז) תעתיר אליו וישעך, ונדריך תשלם ותגזר אומר ויקם לך, ונדרים אלו בודאי שהם נדרי שמים שמצוה לקיימם, והנה מדה כנגד מדה כי בתפלה הוא שואל בדיבור, שיעשה לו הקב"ה כך וכך, אומר לו, תקיים אתה במעשה מה שנדרת, גם אני אעשה ואקיים שאלת פיך התלוי בדיבור (מהרח"ו בשם האר"י הקדוש).
"אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה'" (שם)
תניא אמר שמעון הצדיק, מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד. פעם אחת בא לפני אדם אחד מן הדרום, ראיתיו יפה עינים וטוב רואי, וקווצותיו סדורות לו תלתלים. אמרתי לו מה ראית להשחית שערך זה הנאה? אמר לי רועה הייתי לאבא בעירי והלכתי לדלות מים מן המעין, נסתכלתי בבואה שלי ופחז עלי יצרי ובקש לטרדני מן העולם. אמרתי לו, רשע למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, במי שהוא עתיד להיות רמה ותולעה, העבודה שאגלחך לשמים, מיד עמדתי ונשקתיו. אמרתי לו בני, כמותך ירבו נוזרי נזירות בישראל, עליך הכתוב אומר איש כי יפליא נדר לנדור להזיר לה'. וזה נקרא נזיר קדוש, שצריך נזירות להתרחק מן הקצה אל הקצה.
סיפור
ברית כרותה לשפתים
יהודי אחד רגיל היה לעבור דירות. בכל דירה אליה עבר מצא פגם, בכל מקום מצא חסרון. באחד הפעמים בעזר ה' מצא דירה כלבבו. דירה מושלמת באמת, לו ולמשפחתו המורחבת. דירה ללא פגם ורבב. בטקס חנוכת הבית, זחה דעתו עליו ואמר "מפה אצא רק לבית הקברות...", כשהוא רצה להמחיש בזאת למסובים עד כמה הוא מרוצה מהדירה וכי אין בדעתו להמיר או להחליפה לעולם. עברו שנים, משפחתו גדלה והתרחבה והדירה נעשתה צרה מלהכיל, בלית ברירה החליטו כי שוב עוברים דירה, כשכמובן שכח הוא את הצהרתו בעת כניסתו לדירה. והנה אך דרכו רגליו בדירתו החדשה, מיד התמוטט ונפטר!...
הלכה
דינים הנוהגים מר"ח ועד תשעה באב
א. משנכנס אב ממעטים בשמחה, ולכן ישראל שיש לו משפט עם נכרי ישתדל לדחות משפטו עד לאחר תשעה באב. וכן מי שצריך לעבור ניתוח, והוא ניתוח שאפשר לדחותו עד אחר תשעה באב, כדאי שידחה הניתוח.
ב. נהגו שלא לאכול בשר (גם בשר עוף בכלל האיסור, וכן תבשיל שהתבשל עם בשר) ושלא לשתות יין מר"ח, לפי שבטלו הנסכים והקרבנות בבית המקדש, ואסור לפרוץ גדר. ואין נמנעים אלא מב' אב ואילך, אבל בר"ח עצמו אוכלים בשר וכן מנהג ירושלים.
ג. סעודת מצוה שאחר ראש חודש אב, כגון בסעודת ברית מילה, מותר לאכול בשר. וכל הקרובים של בעל הברית ריעיו ואוהביו הקרואים לסעודה רשאים לאכול שם בשר. אבל סתם בני אדם שהולכים שם אך ורק למטרה זו של אכילת בשר למלאת תאותם, הרי הם עושים מצוה הבאה בעבירה.
מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע
בברכת שבת שלום ומבורך!