גלגולי נשמות
מדוע צריך גלגולי נשמות ולא מספיק עונש הגהינום?
כב' שבט התשפ"ב | 24.01.2022 | 16:12
מסביר בעל הראשית חכמה (פרק יג אות פב) כי טעם הגלגול הוא משתי סיבות:
- לחסרון מצוה שלא השלים וצריך לחזור ולהשלים כראוי, ולזה מוכרח לבוא בגלגול כי אין גיהנום אלא לטהרה בלבד, אבל לא להשלים חסרון.
- יש עוונות שהגהינום מטהר ויש שאינו מטהר. והמשל בזה לאדם המנוגע בגופו ובאבריו בנגעים גדולים ועצומים, והנה יש נגעים שיוכל הרופא לרפאותם בלי חתיכת אבר שלם אלא יחתוך ממנו מעט מן הבשר המעופשת ההיא עד שיבריא, אבל לפעמים יקרה שצריך לחתוך כל האבר כולו כדי שלא ימות ויגיע הנגע אל הלב אז חותך כל האבר ונמצא האדם ההוא בעל מום מאבר אחד, זרוע אחד או שוק אחד וכיוצא בו. וכך הוא לענין פגמים של העוונות, שיש פגמים שאדם פגם באחד מאבריו שאם היה בגיהנום יזדכך ויבריא אותו האיבר, אבל יש מי שפגם באיבר אחד כל כך עד שאם יכנס בגיהנום יתבטל כל האבר ההוא מכל וכל, ואין הקב"ה חפץ שאדם ישאר בעל מום בגן עדן אלא יחזור לעולם לתקן, ואז אפשר שיהיה בעל מום כפי האיבר שבו פגם בתחילה ואז צריך שבמותו יעשה תשובה ובזה מתקן על מה שעבר בגלגול הקודם.
אמנם הגהינום אינו אלא לטהר העונות שאין בטהרתם כריתת אבר והוא מה שאמרו חז"ל (עירובין יט.) "פושעי ישראל אין אור של גיהנם שולטת בהם ק"ו ממזבח הזהב". וזו היא ענין השליטה שתשלוט בהם מכל וכל לכלותם, אבל ודאי שאש הגהינם תטהר אותם מבחוץ את החשך והפגם ההוא שבאברי הנשמה, והוא כמשל הרופא שישים סם אחד על המכה כדי לאכול הבשר הרע ההוא. ובצאת הנשמה מגיהנום היא חסרה מבשר איבריה כמשל שהמשלנו וחסרונה ישתלם על ידי אור "שמש צדקה ומרפא בכנפיה" (מלאכי ג, כ).
נמצא שכל מה שה' יתברך מביא את האדם בגלגול לעולם הזה, זה לטובתו כדי שעל ידי תשובתו יתקן העוון, כי הגהינום הוא רק בבחינת תחבושת ורפואה כדי שתהיה הנשמה זכה וברה ותוכל לשבת עם הצדיקים.
ועוד אומר האר"י ז"ל, כי הגהינום זמנו קצוב רק י"ב חודש, ויש שמגיע להם עונשים גדולים של מאה שנה, או אלף שנה. כמו שמובא בשער הגלגולים (בהקדמה דף כא, הקדמה כב, וכן בספר הגלגולים פרק לה) שהרשעים אחר מיתתם נכנסים בגיהנום ומקבלים שם את עונשם ומתכפר להם ומשפטם י"ב חודש, ויש רשעים שכתוב בהם (שמואל-א' כה, כט): "ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע" ואינם זוכים ליכנס לגיהנום אחר פטירתם למרק עוונם. אמנם נפשם הולכת מדחי אל דחי בגלגולים משונים עד ימרק ענשו קצת, ויוכלו ליכנס רק אחר כך בגיהנם י"ב חודש להתכפר לגמרי, ולאלו אין זמן קצוב כי לפעמים ילכו מדחי לדחי בגלגולים ההם, עשרים שנים או מאה ואלף שנים, והכל תלוי כפי ערך העוונות שעשו בעולם הזה.