.

י"ג בניסן יום פטירת מו"ר מרן הבית יוסף

ז' ניסן התשפ"ג  |  29.3.2023  |  1130

ביום י"ג ניסן חל יומא דהילולא של רבותינו מאורי העולם מרנן הבית יוסף (נפטר בשנת של"ה), והאלשיך הקדוש (נפטר בשנת שנ"ח/ש"ס).

ודורשי רשומות רמזו יום פטירתם לחיי העולם הבא במאמר הפסוק (אסתר ג, יב) "ויקראו סופרי המלך בחודש הראשון בשלשה עשר יום בו". כלומר שנקראו לישיבה של מעלה 'סופרי המלך', היינו גדולי ישראל שכתבו הרבה ספרי קודש, ביום י"ג לחודש ניסן, זיע"א.

כתב החיד"א ז"ל בשם הגדולים (מערכת ספרים, ב נט): "ודע שקבלתי מאדם גדול בחכמה ויראה, שקיבל מרב גדול, שקיבל מזקנים, שנתגלה בדור מרן הבית יוסף ז"ל שהיו הרמ"ק והאר"י וכל קדושים עמהם סייעתא דשמיא, שישראל לפי הדור ההוא היו צריכים לספר זה [-בית יוסף] שיקבץ כל הדינים, ויגלה שורשיהם, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ובאותו הדור היו נמצאים שלשה רבנים ראויים לזה, והם הרב מוהר"ר יוסף טאיטצק, והרב מרן [הבית יוסף], והרב מה"ר יוסף בן לב (מהר"י בן לב), וכל אחד מהם היה ראוי למלאכה זו, והסכימו מן השמים ותנתן דת על ידי מרן הקדוש, מפני ענוותנותו היתירה, וכאשר נראה מספריו הקדושים".

ומביא עוד (שם): "שמעתי שכאשר יצא לאור ספר 'בית יוסף', אמר הרב מהר"י בן לב שספר זה ממעט הבקיאות, וגזר על תלמידיו שלא ילמדו בו, והם היו לומדים לפניו ספר הטורים והוא היה אומר מקור נפתח לכל דין מהש"ס, ומאז הימים לא אירע שנעלם ממהר"י בן לב שום מקור דין מרוב בקיאותו, ואחר הגזירה הנזכרת [שלא ללמוד מספרי הבית יוסף] יום אחד למדו דין אחד, והרב לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש, ונעלם ממנו הבקיאות, וטרח בחיפוש אחר חיפוש, פשפש ולא מצא, אז אמר הרב מהר"י בן לב נראה שמן השמים רוצים שספר 'בית יוסף' יתפשט בעולם, לכו חזו, ובפתחם מצאו איה מקום הדין בש"ס, והתיר להם הגזירה, כי ראה שהסוגיא ההיא היתה ידועה אצלו ונעלמה ונסתרה ממנו, ודן בדעתו שמשמים זיכו לו למרן.

ועל מוהר"ם אלשיך זצוק"ל מסופר בספר שבחי האר"י , כי האר"י הק' זי"ע סירב ללמד את הר' משה אלשיך ז"ל חכמת הקבלה, יום אחד בא מהר"ם אלשיך לפני הרב האר"י ז"ל ויאמר: מה פשעי ומה חטאתי, שכבודו דוחה אותי בדברים, ולמה לא אהיה כאחד החברים, ויאמר לו האר"י: הלא אמרתי למעלת כבוד תורתו שלא בא לעולם הזה, כי אם לתקן את הפשט, והסוד כבר השלים נפשו בגלגול אחר כשהיה חוצפית המתורגמן, והוא ניצוץ ממנו. ואף נתן לו סימן להוכיח שלא בא לזאת החכמה.

האור החיים הקדוש בספרו ראשון לציון (משלי א, כ ד"ה חכמות בחוץ תרונה) כותב בזה"ל: "סיפרו לי על חד בדרא ה"ה הרב משה אלשיך ז"ל, כי באותו זמן שהיה מתעסק בצרכי הגוף למצוא טרף, באותן שעות חיבר פירושו על התורה כולה, כי ידיו היו עסקניות, ומחשבותיו חכמניות בתורה, הנה זה האיש הוא שמור ושומר".