בית - מאמרים - חסה לשבת פרשת וירא

.

חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת


רבי יוסף שמואלי  |  טז' חשון תשפ"ג  |  10.11.2022  |  12:49


חסה לשבת

חידוש

"וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו" (יח, ב)
ופירש רש"י: "והנה שלשה אנשים - אחד לבשר את שרה, ואחד להפוך את סדום, ואחד לרפאות את אברהם, שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות".
מי היה המלאך שהציל את לוט? ממשיך רש"י ואומר: "ורפאל שריפא את אברהם הלך משם להציל את לוט, הוא שנאמר (בראשית י"ז, -ז): "ויהי כהוציאם אותם החוצה ויאמר המלט על נפשך". למדת שהאחד היה מציל". אך נאמר שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות? אלא שזו אותה השליחות, שכן תפקיד רפואה והצלה זה היינו הך.
והקשה ה"חפץ חיים": וכי חסרים מלאכים בשמים ששלחו מלאך אחד אל אברהם ואל לוט, והרי בהגר מצינו שעל כל דיבור ודיבור נשלח אליה מלאך מיוחד.
הענין יבואר על פי המעשה הבא: מעשה בהגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל שהוזמן לסנדקאות בעירו וראה שבעלי הברית אינם מזדרזים לערוך את הברית למרות שהמוהל נמצא. שאל, למה ממתינים? נאמר לו כי בחדר הסמוך שכוב אביו של הילד, גוסס ל"ע. מחכים שימות כדי לקרוא לרך הנולד על שמו. אמר רבי שלמה קלוגר כי אם זאת הסיבה יש לערוך את הברית מיד. ואמר: להטריח את המלאך הממונה על הרפואה שיופיע במיוחד בשביל החולה - כבד ממני, אך כשימולו את הילד הן יבוא מלאך הברית אל הרך הנימול, אבקשו איפוא באותה שעה שיסור גם לחדר השני לרפא את החולה. וכך היה, לאחר שלושה ימים נתרפא האב מחוליו.
אמר ה"חפץ חיים", לוט כשלעצמו לא היה ראוי לכך שישלח אליו מלאך מיוחד מהשמים להצילו, אבל היות ומלאך כבר נשלח לרפא את אברהם הוטל עליו תפקיד נוסף באותו מהלך להציל גם את לוט. (להתעדן באהבתך)

 

סיפור

"ויטע אשל בבאר שבע..." (כא, לג)
מלבד שהיה אברהם אבינו ע"ה מאכיל ומשקה את האורחים, היה מלוה אותם לדרכם, והרי אש"ל ר"ת אכילה, שתיה ולויה.
מעשה בעשיר גדול בעל אכסניה שהיה מארח אנשים בכבוד, אך לא היה מלווה אותם לדרכם, לימים נשרף ביתו וכל אשר לו רחמנא ליצלן. שאלו את הגאון ר' אליהו מוילנא זצ"ל מדוע המצוה לא הגינה עליו? הלא היה זריז לקיים מצוות הכנסת אורחים? השיב להם בהיות שמנהגו היה לקיים באורחים רק מצוות אכילה ושתיה, ולא קיים מצות "לויה" ללוות את האורחים, אם כן נשאר מתיבת אשל אש, לכן לא היה כח במצוה להגן עליו.
נמצאנו למדים שמצות חסד צריך לעשותה בשלימות כאברהם אבינו.
 

הלכה

טבילה ביום שבת קודש
א. צריך לטבול בבוקר יום השבת, כי הפרש גדול יש בין קדושת ליל שבת לקדושת יום שבת שהיא קדושה יתירה.
ב. יכוין בטבילה להמשיך עליו תוספת קדושת נר"ן דיום השבת שהם בחי' הדוכרא, ואינו ח"ו מפשיט מעליו קדושת ליל שבת, וטוב לטבול שתי טבילות אחת להעביר רוח הטומאה, והשניה לקבל תוספת שבת.
ג. אסור לטבול במקוה חם אלא רק במקוה קר (זוהי דעת מרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל, אך דעת האור לציון להקל במקוה פושר).
 
 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!