מצוות כיבוד אב ואם

כבוד אב ואם סגולה לפרנסה ולהצלחה בחיים

כתב בספר אמונה שלימה (נקר, ואתחנן עמ' קכ"ט והלאה) כל אחד מאתנו מחפש וחפץ בסגולה להצלחה בחיים ושיהיה לו פרנסה טובה ובריאות וכל טוב. והנה תורתנו הקדושה כתבה לנו במפורש, את העצה והסגולה הטובה ביותר לחיים טובים גם בעולם הזה, והיא (דברים ה, טז) "כבד את אביך ואת אמך, כאשר צוך ה' אלהיך, למען יאריכון ימיך, ולמען ייטב לך, על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך".

ומבאר רבנו בחיי (שם) "ולמען ייטב לך" לומר, שיהיו חייו טובים. והוא שכר המצוה בפירותיה בעולם הזה. עד כאן. הנה שכתוב בתורה במפורש שבזכות מצות כיבוד אב ואם "ייטב לך" ופירושו שיהיו לך חיים טובים. וסיום דבריו "הוא שכר המצוה בפירותיה", כוונתו לדברי המשנה (פאה פ"א מ"א) אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא וכו', כיבוד אב ואם. הנה שאף במשנה מובטח הדבר. עוד הוסיף רבנו בחיי בפירושו על פסוקנו שחביבה מצות כבוד אב ואם לפני מי שאמר והיה העולם, ששקל כבודן לכבודו, בכך שסמך את מצות שמירת השבת שהיא כבודו יתעלה, למצות כיבוד אב ואם. כל העולם כולו של הקדוש ברוך הוא, ואין הקדוש ברוך הוא מבקש מן האדם רק שיכבד אביו ואמו, וכשמכבדם, הרי זה כאילו מכבד את הקדוש ברוך הוא.

ומובא במדרש (תנא דבי אליהו רבה פרשה כ"ד ד"ה זכור את) בשם אליהו הנביא, כל המבקש ימים ושנים ועושר ונכסים וחיים בעולם הזה, וחיים ארוכים לעולם הבא, יעשה רצון אביו שבשמים ורצון אביו ואמו.

ונמצא שהמכבד אביו ואמו, הקדוש ברוך הוא משלם לו שכרו בעולם הזה ובעולם הבא, וזוכה לפרנסה טובה וישועה.

מעשה דמא בן נתינה

הבטחה זו נתקיימה במלואה אצל דמא בן נתינה, אפילו שהיה גוי, כדאיתא במסכת קידושין (לא.) אמר רב יהודה אמר שמואל, שאלו את ר' אליעזר, עד היכן כיבוד אב ואם? [עד היכן צריך לנהוג כבוד באב ואם] אמר להם, צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון, ודמא בן נתינה שמו. בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר, ורב כהנא מתני בשמונים ריבוא, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו. לשנה האחרת נתן הקדוש ברוך הוא שכרו שנולדה לו פרה אדומה בעדרו. נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמר להם, יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם [תמורת הפרה האדומה], אתם נותנין לי, אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא. עד כאן דברי הגמרא. הרי רואים אנו מכאן מה גדול שכרו של המכבד אב ואם, ששני דברים יקרים ונחשבים ביותר אצל עם ישראל, הם פרה אדומה ואבן החושן, נזדמנו אצל גוי זה, משום שהיה מכבד אביו ואמו.

ומסיימת הגמרא, ואמר רב חנינא, ומה מי שאינו מצווה ועושה כך [אם ראינו בגוי שאינו מצווה בכיבוד אב ואם, כך. קל וחומר...], מצווה ועושה על אחת כמה וכמה. דאר"ח גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה.

אמו של ר' ישמעאל היתה רוחצת רגליו ושותה המים

התוספות בקידושין (לא: ד"ה ר' טרפון) הביאו בשם הירושלמי, דברים נפלאים על אופן כיבוד אם של התנאים, וזה לשונם: יש בירושלמי (קידושין פ"א ה"ז), פעם אחת אמיה דר' טרפון איבדה פזמקי דידה [גרבים שלה] בחצירה, ויצתה ממיטתה לבקשו. ושם ר' טרפון ידו תחת רגליה על הקרקע, שלא תטנף רגליה, והיתה דורסת על ידיו. ועוד איתא בירושלמי, דאמיה דר' ישמעאל, כל שעתא ושעתא דהוה אתי רבי ישמעאל מבי מדרשא, היתה רוחצת את רגליו, והיתה שותה את המים. כששמע רבי ישמעאל שהיתה עושה כך, היה מסרב בדבר. עד שבאת לפני חכמים והיתה קובלת על ר' ישמעאל בנה שלא היה מקיים מצות כיבוד אב ואם. ונבהלו חכמים בדבר, ושאלו לרבי ישמעאל, וסיפר להם המעשה, וצוו לו שיניחנה לעשות רצונה, ובענין זה הוא כיבוד.

וביאר זאת מו"ר הגרב"ץ אבא שאול זצוק"ל ע"פ דברי רבנו האר"י שלכל אדם יש שורש מצוה, ושורש נשמת ר' טרפון היה מצות כיבוד אב ואם, וזה מה שאמרו בירושלמי (שם) שפעם חלה ר' טרפון ואמרה אמו התפללו עליו כי אין מי שמכבד כמותו הורים, ואמרו לה, לא הגיע לחצי כיבוד אב של עשו, ע"ש. וביאר שהענין הוא משום שזה שורש נשמתו ואם היה מתקן את המצוה הזו היה מסתלק מעולמו, ולכן אמו האריכה ימים. ע"כ (בשם הגר"א טהרני שליט"א).

המכבד את אביו ואמו זוכה לישועה

מובא בספר מאה שערים (לרבנו אליהו ב"ר אלקנה קפשאלי שער ט'), שכל המכבד את אבותיו, הקדוש ברוך הוא זוכרו לטובה, ואינו שוכחו לעולם. ובתנא דבי אליהו (פרק ט"ז) כתוב על נח, שבזכות שהיה מכבד אביו ואמו ודאג לכל צרכיהם, זכה שהקדוש ברוך הוא זכרו לטובה וכמו שנאמר (בראשית ז, א) "כי אותך ראיתי צדיק לפני", וניצול מהמבול. דוד המלך בזכות שהלך בשליחות אביו, להביא אוכל לאחיו, התגלגל לידו הזכות להתחתן עם בת שאול המלך.

המכבד את אביו זוכה לזרע של קיימא ובנים צדיקים

במדרש (תנחומא קדושים סי' ט"ו) על הפסוק (איוב מא, ג) מי הקדימני ואשלם, אמר הקדוש ברוך הוא, מי הוא שהקדים כבוד לאביו ולא נתתי לו בנים? ומכאן אמרו חז"ל (מדרש תלפיות אות א' ערך אם ואם), שהמכבד את אביו, הקדוש ברוך הוא נותן לו בנים שיכבדוהו, מידה כנגד מידה.

כתב הפלא יועץ (ערך כיבוד אב ואם), כל מי שמקפיד על כיבוד אב ואם, יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בעולם הזה ובעולם הבא (ככתוב בתורה שמות כ, יב), ויצליח בכל ענייניו, ומידה כנגד מידה לא בטלה, ואוכל פירות בעולם הזה, שאף הוא יזכה לבנים הגונים, שישמחוהו בחכמתם ובתורתם. ויכבדוהו מאוד גם לעת זקנותו, ועוד ברכות וטובות מאת ה' יתברך.

הזוהר הקדוש אומר, שבכלל מצות כיבוד אב ואם היא שהבן יאהב את אביו ואת אמו, אהבה עזה בלב, יותר משאוהב את עצמו, אהבה אמיתית. ויהיה חשוב בעיניו לעשות את רצון אביו ואמו יותר מכל הדברים שבעולם. אם ראה הבן את הוריו שהם בצער ודאגה מאיזה עניין, מצוה רבה לדבר על ליבם דברי ריצוי ופיוס, כדי להרגיעם, ולשמחם וליישב את דעתם. שיהיו שמחים, שקטים ושאננים.

רבי חיים וורמיז הסבא של המהר"ל מפראג, היו לו שלושה בנים, וחשקה נפשם ללמוד אצל הגאון המהרש"ל בפולין. נתן רשות לשני בניו לנסוע ללמוד, והבכור רבי בצלאל נשאר לשמש אותו. כשחזרו הבנים מלאים בתורה, כאב מאד לבנו רבי בצלאל, למה לא הניח גם לו לנסוע ללמוד איתם, וברכו אביו מאחר ששימשת אותי בשנים הללו, יתן לך ה' בשכר זה שיצאו ממך ארבעה בנים שיאירו את העולם. וכן היה, שיצאו ממנו ארבעה גאוני עולם, ואחד מהם היה המהר"ל מפראג. וכן מסופר על אשה צדקת שהודיעו לה הרופאים לאחר שש עשרה שנות עקרות, שאין לה סיכוי יותר לילדים, ויצאה לרפת בחצר לבכות כדי שלא לצער את אביה. כששמע על כך, התרגש והבטיח לה שבזכות זה, תזכה לבן שיאיר את עיני ישראל. ואכן תוך שנה זכתה לחבוק בן, הלא הוא פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

ומספרים על החזו"א כי פעם אחת בעת שבחן ילדים ניגש אליו אחד הילדים ושאלו איך הרב נהיה חזון איש והצליח? החזון איש שהה במחשבה שניות קצרות והשיב לו בזכות כיבוד אב אם.

בזכות כבוד אב ואם זוכה לרפואה שלימה ואריכות ימים

האור החיים הקדוש (בפסוקנו) אומר, שכל מצוה היא סגולה מיוחדת לאיזה עניין, ומצות כיבוד אב ואם, סגולתה היא אריכות ימים וחיים טובים. חוץ מהשכר השמור לו בעולם הבא, כיון שבמצוה זו התורה הבטיחה במפורש חיים טובים וארוכים בעולם הזה, ככתוב (כאן) "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך". ובדברים (ה, טז) התווספה ההבטחה "ולמען ייטב לך". ומה יש לנו יותר מהבטחה זו של בורא עולם.

וכך אמרו חז"ל (מדרש משלי פרשה ט"ז סי' ל"א) יוסף הצדיק, מתוך שעמד והתחזק בכבוד אביו במצרים, זכה לעטרת שיבה, שנאמר (בראשית נ, כג) וירא יוסף לאפרים בני שלשים וגו'. הגאון רבי חיים פאלג'י זכה לאריכות ימים מופלגת ואמר שזכה לכך בזכות שטיפל בהוריו המבוגרים אפילו שכבר נשתבשה דעתם.

ולכך צריך הבן לדעת, כי אף שלפעמים צריך לשמש את אביו ואמו כמעט בכל היום, ופעמים שלא נותר לו זמן לעצמו, והיצר גורם לו להתרעם על כך, ידע נאמנה, כי יקבל כפל כפלים אריכות ימים ושנים טובות, ויספיק להשלים כל מה שצריך.

המכבד את אביו ואמו זוכה למחילת עוונות

בתנא דבי אליהו (רבה פרשה כ"ד ד"ה זכור) כתוב, למה נסמכה מצות כיבוד אב ואם למצות שבת? ללמדך שכל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אין חטא של חילול השבת ולא כל שום חטא בא על ידו [דהיינו ששומרים עליו משמים שלא יכשל בחטא בלי כוונה] ואם חטא, נמחל לו, שנאמר (ישעיה נו, ב) אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם מחללו, אל תקרי מחללו, אלא מחול לו. ובספר לב טהור מובא, כל המכבד את אביו ואמו מוחלין לו על כל עוונותיו.

השולחן ערוך (יו"ד ריש סימן ר"מ) פסק, צריך ליזהר מאד במצות כיבוד אביו ואמו ובמוראם. עד כאן. אין גבול למצות כיבוד אב ואם, כל אדם מישראל חייב לכבד את הוריו, בין קטן בין גדול, בין בחור בין בעל אשה ובנים, ואפילו זקן מופלג מאוד בשנים, חייב בכבוד אביו ובכבוד אמו, וכתב הרמב"ם (ממרים פ"ו הי"א) אפילו אביו רשע ובעל עבירות חייב הבן בכבודו.

זוכה לכל המעלות בגן עדן

רבי יהושע בן אלם (הובא בבא"ח ח"ב הקדמת שופטים משם ספר סדר הדורות), כל ימיו למד תורה בקדושה וטהרה, והיה ראש ישיבה גדולה. אמרו לו בחלום, שמח בלבבך, שאתה וננס הקצב, תהיו יחד בגן עדן. מושבו ומושבך יחד, חלקו וחלקך שווים כאחד. הלך רבי יהושע אל ננס הקצב, ואמר לו שאלה לי אליך, אמור נא לי, מה מעשיך ומה מלאכתך? אמר לו, אדוני, קצב אני, ויש לי אב ואם זקנים, ואינם יכולים לעמוד על רגליהם, ובכל יום ויום אני מלבישם ומאכילם ורוחצם בידי. מיד עמד רבי יהושע ונשקו על ראשו ואמר לו, בני, אשריך ואשרי גורלך, ומה טוב ומה נעים. ואשרי חלקי, שזכיתי להיות חברך בגן עדן! רואים מזה, שעל ידי כיבוד אב ואם, יכולים להגיע לשיא המעלות בגן עדן ובעולם הבא.