בין המצרים

יש בעצם שלושה תאריכים שדרגת החומרה עולה בהם וממילא גם הדברים שאסור לעשות: א) מיז' בתמוז. ב) מר"ח אב. ג) החל מהשבוע שחל בו תשעה באב. מיז' בתמוז אסור לשמוע שירים (למעט שמחה של מצוה בזמנה) ולא מברכים שהחיינו על פירות / בגדים חדשים (אבל בשבתות שבינתיים מותר). החל מראש חודש אב ממעטים בשמחה ולכן נמנעים מקנייה של בגדים ותכשיטים לחתונה. ונוהגים שלא נושאים אשה עד אחר תשעה באב. וכן נוהגים שלא לאכול בשר עד אחר תשעה באב (אבל בראש חודש עצמו מותר). בשבוע שחל בו תשעה באב, נוסף על האמור אסור להסתפר (כולל גדולים שאסור להם לספר קטנים), אסור לכבס בגדים ואסור ללבוש בגדים מכובסים [לכן צריך 'להכין בגדים' לפני שנכנס שבוע שחל בו באופן כזה שילבש כל בגד למשך שעה ויפשוט אותו (אבל לא עוזר אם שמים כמה שכבות אחת על השניה)]. והמנהג להמנע מלהתרחץ במים חמים אלא רק במים קרים.

אכן, בימי בין המצרים החל מהשעה הרביעית של היום ועד סוף שעה תשיעית [בערך בין 10 בבוקר ל-5 אחה"צ] צריך להזהר שלא ללכת בין חמה לצל מפני המזיק 'קטב מרירי' שאינו שולט לא בחמה ולא בצל אלא בין חמה לצל.

כתב רבנו האר"י ז"ל: "מנהג טוב וכשר מאוד לכל בעל נפש בכל ימי בין המצרים אחר חצות היום לבכות ולהתאבל על חורבן בית המקדש, כי אחר חצות היום הוא התעוררות הדינים אשר לסיבה זו נשרף בית המקדש אחר חצות היום". לכן נוהגים בחצות היום לשבת על הארץ ולומר תיקון רחל בבכיה. וזמן אמירתו מחצות היום ועד השקיעה.