בשר וחלב
לבני ספרד נחלקו הפוסקים דעת הכה"ח (סי' צה ס"ק ג) שאסור, ורק בדיעבד אם טיגן מותר לאוכלו עם גבינה, ובשו"ת יבי"א (ח"ט סי' ד) מיקל בזה אפילו לכתחילה (והאריך בזה בשו"ת שמע שלמה ח"א סי' ב, ושם מכתבי הגר"ש משאש זצ"ל שכתב להחמיר בזה כדעת הכה"ח).
נראה שמותר לשתות אחריו חלב דהוי ספק ספיקא שמא הלכה כמאן דאמר אכל תבשיל של בשר מותר לאכול אחריו גבינה ושמא לא היה בו בשר כלל, ואם יכול לברר הדבר חייב לברר (שו"ע כהלכה וויל עמ' יג').
אם התנור פתוח מותר לכתחילה לחמם ביחד ואולם כאשר התנור סגור מותר ויש שכתבו להחמיר בזה (ילקו"י או"ה ח"ג עמ' שיד, מעיין אומר ח"ד פ"א סל"א).
רשאי להקל ולאכול מאכלי חלב דספק דרבנן לקולא (ילקוט יוסף איסור והיתר כרך ג עמ' שפו).
א"צ להמתין כלל שש שעות אחר אכילת העוגה או הפת בין אם התבשל עם תבשיל חלבי נוזלי בין אם התבשל עם תבשיל חלבי יבש א"צ להמתין שש שעות (עיין ש"ך יו"ד סי' פט' ס"ק יט', והגהות הגרעק"א שם).
לא מועיל לחלק כמות קטנה של לחם לשכנים או מכרים ואסור לאכול מלחם זה כלל, [הכרתי ופלתי (סי' צז סק"ג) כ' בשם זקנו הגאון ז"ל, שהורה בפת הרבה שנילוש בחלב, שיחלק הפת לבעלי בתים הרבה, ככר אחד לכל בית, והוי דבר מועט. וצ"ע. ע"ש והפמ"ג והחת"ס וכן דחה בכף החיים כאן וכ"כ בשו"ת יביע אומר (חלק א - יורה דעה סימן ה) להחמיר בזה].
מותר להדיח יחד כלים חלבים ובשריים במדיח הכלים מכיוון שהבליעה בדפנות המכונה היא בנ"ט בר נ"ט בלבד אין בה כדי לאסור, בנוסף יש במדיח חומרי ניקוי ולכן הם חשובים לנתן אפר במים' כך שכל הבלוע בכלים שיוצא למדיח נפגם ושוב אינו אוסר את הכלים וגם יש מעט שיורי מאכל הכמות קטנה ביותר שבטלה בשישים ורק מהיות טוב היכא דאפשר יש להדיח כלי בשר לחוד וכלי חלב לחוד בזה אחר זה (שו"ת יביע אומר ח"י סימן ד).
לטגן לכתחילה חביתה בשביל לאוכלו עם גבינה ראוי להחמיר, ודעת מרן הגר"ע יוסף להקל בזה אף לכתחילה, אומנם אם כבר טיגן את החביתה ואח"כ רוצה לאכלו עם גבינה מותר לבני ספרד, ובני אשכנז מחמירים בכל זה. [דעת הכף החיים [ס"ק א'] שלדעת השו"ע אין לגרום נ"ט בר נ"ט לכתחילה, וכן דעת הגר"ש משאש זצ"ל, אומנם עיין בשו"ת יביע אומר [ח"ט חיו"ד] ס"ל דנ"ט בר נ"ט מותר אף לכתחילה, וכן דעת הראשל"צ הגרש"מ עמאר שליט"א בשו"ת שמע שלמה].
השניצלים מותרים באכילה כיון שהמחבת אינה בת יומה, המחבת כמובן צריכה הכשרה. אם אפשר לנקות היטב את המחבת יכולים להגעיל אותו, ואם הוא מלא בשומן שאינו ניתן להסרה כיון שהבליעה היתה של מאכל כשר ניתן להכשירו ב'ליבון קל'. [יש לחמם את המחבת על האש עד שיהיה רותח כולו באופן שאם יניחו עליו איזה נייר ישרף הנייר, ועל ידי זה גם הבלוע במחבת נשרף והוכשר המחבת] (עי' חזון עובדיה פסח עמ' קלח ובהערה).
אם יש ששים בעופות כנגד החלב הכל מותר, אך אם אין שישים נגד העופות, הקדירה עצמה צריכה הגעלה, אבל לגבי התבשיל אפשר להוסיף עוד ירקות ועופות לקדרה עד שיהיה בה שישים נגד החלב, ואז התבשיל כולו עם העופות מותר באכילה (שו"ע יו"ד סימן צח).
אין צריך ליחד חצובות או מנגל חשמלי לצליית כבד (ע"פ המבואר בשו"ע סי' עו ס"ד גבי שפוד וסכין).
אף שלדעת מרן מותר לאכול גבינה לאחר תבשיל של בשר (יו"ד ס' פט ס"ג) מכל מקום כבר פשט המנהג להמתין שש שעות כדין אכילת בשר ואין לשנות (הליכות עולם ח"ז עמ' כט).
אסור, כיון שחריפות הבצל מחזקת את טעם החלב מהחביתיות, ואם יניחו אותו בתוך הבצל זה כמו להניח חלב בתוך הכבדים (עי' שו"ע יורה דעה סימן צו ס"א ב ובאחרונים שם).
יטעם מעט כדי שלא תהא ברכתו ברכה לבטלה (בשו"ת יחוה דעת חלק ד סימן מא).
יטעם מן המאכל מעט שלא תהיה ברכתו לבטלה דחוששים לדעת הרמב"ם שאיסור ברכה שאינה צריכה הוא מהתורה (הליכות עולם חלק ז' עמוד ל').
אם מטבל האוכל בעצמו בתוך הסלט או שלקח מהם במזלג לא נקי הרי הם בחזקת בשרי ואין להעלותם בשולחן חלבי ואם יחד לסלטים מזלגות בפני עצמם מותר להעלותם בארוחה חלבית והמחמיר תע"ב ובפרט שיש ילדים קטנים (ילקו"י איסור והיתר כרך ג עמ' תנ).
מותר שהרי הטעם שאסור לאכול חלב אחר בשר משום ב' טעמים א. בשר הנשאר בין השינים. ב. טעם הבשר נמשך עד שש שעות, וטעמים אלו לא שייכים בויטמינים הנ"ל (שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן כו).
כיון שחלב סויה הוא דבר מצוי אין לחוש למראית עין, (עיין בשו"ת יחוה דעת חלק ג סימן נט שהעלה להתיר וע"ע בענין זה בשו"ת משנה הלכות חלק ה סימן צו).
א"צ להמתין כלל שש שעות אחר אכילת העוגה או הפת בין אם התבשל עם תבשיל חלבי נוזלי בין אם התבשל עם תבשיל חלבי יבש א"צ להמתין שש שעות (עיין ש"ך יו"ד סי' פט' ס"ק יט', והגהות הגרעק"א שם).
כל חולה שאין בו סכנה יכול להקל לשתות או לאכול מאכלי חלב לאחר שלש שעות ויולדת תוך ל' יום מוגדרת כחולה שאין בו סכנה (כה"ח סי' פט' ס"א).