קריאת המגילה
של לילה זמנה מצאת הכוכבים עד עלות השחר, ושל יום זמנה כל היום מהנץ החמה עד שקיעת החמה, ובדיעבד אם קראה קודם נץ החמה אחר שעלה עמוד השחר יצא.
הקורא את המגילה בלילה, מברך שלש ברכות, על מקרא מגילה, שעשה נסים, ושהחיינו. וביום, אינו מברך אלא שתים, על מקרא מגילה, ושעשה נסים. והאשכנזים מברכים ביום גם שהחיינו.
אחר קריאת המגילה בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה (אבל אינו יוצא ידי חובה סעודת פורים רק ביום). וימצא בביתו נרות דולקות וערוך שולחנו ומטה מוצעת ויאכל וישתה בשמחה גדולה ובטוב לבב וישמח אנשי ביתו וירחיק מהם כל ריב ומצה. ואופין מיום הקודם שהוא ערב פורים כדי לאכול בלילה פת חמה וגלוסקה יפה סולת בלולה כי זה בכלל שמחת פורים כמו בשבת ויום טוב.
אסור לאכול ולישון קודם קריאת המגילה, בין ביום בין בלילה, ומי שחולה קצת או מי שמתענה והתענית קשה עליו מאד, יכול לטעום עוגה עד 55 גרם, או פירות קודם קריאתה. ואדם שחולה וחלוש, והטעימה לא מספיקה לו, נראה שמותר לאכול, אמנם יבקש מחברו שיזכירנו לקרוא את המגילה לאחר האכילה.
אחר קריאת המגילה גוללים אותה, ומברכים ברכה אחרונה, ברוך אתה וכו' האל הרב את ריבנו וכו' וחותמים ברוך וכו' הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע, וגם היחיד לא יאבד ברכה חשובה זו.
יפסיק ויענה כדין קריאת שמע, אמנם מי שאין בידו מגילה כשרה ושמע קדיש או קדושה באמצע קריאת המגילה לא יפסיק לענות, כדי שלא יפסיד מצות קריאת המגילה, והעוסק במצוה פטור מן המצוה.
לא יצא שהרי לא שמעה כולה, וצריך לחזור ולקרות מאותו פסוק שהחסיר והלאה, עד שידביק את השליח ציבור.
כן, טוב שכל אדם יחזיק בידו מגילה כשרה, שאם אירע שלא שמע איזו תיבה מהשליח צבור שיוכל לקרותה בעצמו במגילה כשירה, וכן אם ירצה יוכל לברך הברכות לעצמו, אמנם מי שיש בידו מגילה שאינה כשרה ישמע מהשליח ציבור וישתוק.
צריך לדקדק היטב בקריאת המגילה שלא ידלג אף תיבה אחת ממנה, ואם השמיט הקורא אילו תיבות בקריאתו, אפילו שהן תיבות שאינן מפסידות ענין הקריאה לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולקרותן משם ולהלן, ולכן במקום שהתינוקות מרעישים, על השליח ציבור להמתין עד שיעבור הרעש.
כשמברך שהחיינו טוב שיכוין בברכת שהחיינו גם על שאר מצוות היום שהן משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים.
מברך במקום שנזכר כל עוד שלא סיים קריאת המגילה כולה, ואם לא נזכר עד שסיים כל קריאתה אינו מברך עוד. ומברך שהחיינו כשיקראנה ביום כיון שלא ברך בלילה.
כל מקום יעשו כמנהגם בזה, אמנם השליח ציבור צריך לעמוד גם בעת קריאת המגילה מפני כבוד הציבור.
מי שאנוס ואינו יכול לקרות אחר הזריחה, יכול לקרותה לכתחילה משעלה עמוד השחר.
החזן אם קראה מתנמנם ולא נרדם בשינה, בדיעבד יצא ידי חובתו, וטוב שיחזור ויקרא הפסוקים שהתנמנם בהם. אבל השומע שהוא מתנמנם לא יצא ידי חובתו.
מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע מקרא מגילה, כדי לחנכם במצות פרסום הנס. אמנם אסור להביא קטנים ביותר שמבלבלים דעת השומעים.
אינו יוצא ידי חובתו.
מותר לשמוע מקרא מגילה על ידי רמקול בתנאי שאם ינטל הרמקול, יוכלו לשמוע מהשליח צבור, אמנם אם בלעדי הרמקול לא יוכלו לשמוע את הקריאה אין להשמיע קריאת המגילה על ידי רמקול. [ויש אומרים שאפילו כששומעים בלי רמקול כאשר יש רמקול לא יוצאים ידי חובה כי הרמקול מבטל הקול האמיתי].
מוציא את האחרים ידי חובתם בדיעבד.
לכל הדעות חייב וכן מוציא אחרים ידי חובתם.
מכיון שצריך לשמוע מקרא מגילה מפי אדם החייב במקרא מגילה, לכן השומע מפי שוטה אינו יוצא ידי חובה. ואם שמעה מחרש, או מקטן, או מאשה יחזור ויקראנה בלא ברכה. ויש אומרים ששמע מאשה לא חוזר.
הקורא לנשים חוזר ומברך. וכן המנהג פשוט בירושלים.
נאנס ולא קרא את המגילה בלילה, אין לה תשלומין, ואין צריך לקרותה שתי פעמים ביום.
יקרא המגילה בתוך זמן בין השמשות בלי ברכות, ואם ברור לו שיסיים את המגילה לפני צאת הכוכבים שהם 14 דקות לאחר השקיעה רשאי גם לברך.
כן כתב החתם סופר (דרושים ואגדות חת"ס עמוד רמה) שקבל מרבותיו, שכל העוסק בתורה בין מגילה דליליא למגילה דיומא כלומר שלומד כל הלילה - מובטח לו שהוא בן עוה"ב.