תענית אסתר
מניקה אם היא תוך עשרים וארבעה חודשים ללידתה פטורה מלהתענות, אפילו שלא מניקה בפועל.
פטורה מלהתענות תוך עשרים וארבעה חודשים להפלתה.
זקן שהוא תשוש כח פטור מלהתענות תענית אסתר, ומי שמצטער מכאב עינים לא יתענה, וכשיבריא יפרע תעניתו, אמנם אם אכל על פי פקודת רופא אינו צריך לפרוע התענית, אבל הבריאים חייבים להתענות ולא יפרשו מן הצבור, ואפילו מי שבא בדרך רחוקה וקשה עליו התענית ידחוק עצמו ויתענה.
חתן ובעלי ברית, מאחר ויש מחלוקת אם מתענים בצום תענית אסתר, ואפילו בתענית דחויה יש פלוגתא, וכשהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג, ואם אי אפשר לעמוד על המנהג מי שמקל בזה לא מפסיד.
בתענית אסתר יקום באשמורת ויאמר מזמור כ"ב בתהילים אלי אלי למה עזבתני שאמרה אסתר המלכה. ויכוין במזמור זה היטב ויבקש בקשתו ויוושע, יעוי"ש. (קב הישר פרק צ"ז) ומנהג ישיבתינו להתאסף ביום תענית אסתר, ולקרוא כל התהלים עם שבעה כורתי ברית ותפילות ותחנונים, וה' יקבל תפילתנו ברצון.
מעוברות פטורות מלהתענות בתענית אסתר, והיינו שהוכר עוברה, שהוא לאחר שלשה חדשים, ומ"מ אם סובלת מהקאות ומיחושים או חולשה רבה מותר לה לאכול גם קודם מלאת לה שלשה חדשים להריונה.