פדיון נפש

פדיון נפש בישיבה הקדושה ישיבת המקובלים "נהר שלום” בירושלים נערך על ידי מורנו ורבנו המקובל האלקי ר’ בניהו שמואלי שליט”א

פדיון נפש בישיבתנו הקדושה

ישיבת נהר שלום נוסדה על ידי המקובל הר' מרדכי שרעבי זצוק"ל, והיא עוסקת בתורת הקבלה והסוד בצורה עמוקה ורחבה. הישיבה עוסקת רבות בהפצת התורה בכל קהילות ישראל – בארץ ובתפוצות, על מנת לקרב את ביאת הגואל משיח צדקנו. בישיבת נהר שלום נערכים טקסי פדיון נפש על ידי הר' בניהו שמואלי יבדל"א, העורך את הטקס בכוונות וייחודים עליונים, המגבירים את רחמי שמיים על האדם, ומסייעים לו להינצל מכל צרה וצוקה.  

פדיון נפש בישיבה הקדושה ישיבת המקובלים “נהר שלום” בירושלים נערך על ידי מורנו ורבנו המקובל האלקי ר’ בניהו שמואלי שליט”א.

⇓ הטוב ביותר לעשות פדיון נפש לפי 260 ש"ח לשם ⇓

פדיון נפש על פי הקבלה בכוונות הרשש

נערך מידי בוקר ע"י מורנו רבנו המקובל הצדיק רבי בניהו שמואלי שליט"א ראש ישיבת המקובלים נהר שלום

סכום תרומה: ₪260

כמות השמות תכפיל את הסכום 260*X

מעבר לתרומה ←

⇓ מי שקשה לו יכול לעשות גם לפי 180 ש"ח לשם ⇓

פדיון נפש על פי הקבלה בכוונות הרשש

נערך מידי בוקר ע"י מורנו רבנו המקובל הצדיק רבי בניהו שמואלי שליט"א ראש ישיבת המקובלים נהר שלום

סכום תרומה: ₪180

כמות השמות תכפיל את הסכום 180*X

מעבר לתרומה ←

מובא בכל דברי רבותינו המקובלים לדורותיהם, החל מרבנו הרמב“ן , וה“שמן ששון“ בשם האריז“ל ומהרח“ו, והרש“ש הקדוש, ומהר“מ זכות, ומהר“מ פאפירש, וב“עבודת הקודש“ להחיד“א, וב“רפואה וחיים“ לרבנו חיים פלאג‘י זלה“ה, ועוד… ובספר ”שערי רחמים“ כתב ”פדיון נפש המקובל מאליהו הנביא זכור לטוב“.

ישנם שינויים בנוסחאות הפדיון, ובאופן עשייתו, בין רבותינו המקובלים, הפדיון העיקרי הוא של הרש“ש הקדוש, שזה על פי דרכו של רבנו האריז“ל ומהרח“ו, אמנם על פי הוראתו של מרן ראש הישיבה שליט“א רצוי לעשות את כל סוגי הפדיונות בכדי שיצא על הצד הטוב ביותר.

וכתב מרן הרש”ש זלה”ה שצריך לעשות הפדיון מ– 160 פרוטות שהם בגימטריא “צלם” וגם צריך שהיו הפרוטות מכסף טהור שכסף גם כן גימטריא “צלם” ובהמשך דבריו כותב את צירופי שמות הקודש העולים כמנין “צלם”.

והגאון החיד”א שהיה תלמידו של הרש“ש כתב עוד שהוא בגמטריא “עץ” מבחינת שהאדם הוא עץ השדה.

מעלתו העצומה של "פדיון נפש"

כתב בהגהות ספר “שער הכוונות” וזה לשונו: מהרח”ו היה נוהג בכל ערב ראש השנה וערב יום הכיפורים לעשות פדיון נפש באופן זה. והעושה פדיון זה באופן זה בודאי משלים שנתו עכ”ל.
וכן כתב גאון חכמת הקבלה ה“שמן ששון“ זלה“ה שבוודאי ישלים שנתו.
ובספר “פרי עץ חיים” (כי”ק) כתב על חשיבות הפדיון וזה לשונו: ופדיון נפש זה הוא תועלת ותרופה לכל צרה שלא תבוא ובפרט לחולים שיתרפאו במהרה, וכבר היו מנסים ובודקים אותו יותר מאלף פעמים, והיה מועיל בעזרת ה’ תכף באותה שעה, והייתה ניכרת תועלתו ותרופתו לכל אדם והיו אומרים מה גדלו מעשיך ה‘ עכ”ל.

פדיון נפש מועיל לבטל כל צרה

יש לדעת שהפדיון מועיל לכל צרה שלא תבוא וכמו שכתב הגאון המקובל מהר"ם פאפירש זצ"ל בהקדמתו לסדר הפדיון וזה לשונו: אך טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, ולא חפץ במות המת, ויקר בעיני ה' המותה לחסידיו, ולכן יורה חטאים בדרך חיים, עץ חיים למחזיקים בפדיון נפש. ויקר פדיון נפש זה אשר על ידו לא יאונה לצדיק כל און, המצדיק דין על עצמו בפל"א עליון הממתיק דין של אדני, כמו שנבאר בסמוך בעה"י. ובכן אמרתי אחר שזיכני לחיותי כהיום הזה, לא אמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידי לעשות לשם שמים כאשר הורוני מן השמים מפ[מ]ליא של מעלה, על ידי רבותי הקדושים אשר בארץ חיים המה. ופדיון נפש זה הוא תועלת ותרופה לכל צרה שלא תבא, ובפרט לחולים שיתרפאו מהרה. וכבר היו מנסים ובודקים אותו יותר מאלף פעמים והיה מועיל בע"ה תכף באותה שעה,והיה ניכר תועלתו ותרופתו לכל אדם, והיו אומרים מה רבו מעשיך ה', עתה ידענו כי יש אלוקים בישראל, ולא יעזב חסדו ואמתו מעם עמו ישראל. עכ"ל (הובא בסידור אהבת שלום של הגאון המקובל רבי יעקב משה הלל שליט"א).

האם חייב הבעל לעשות פדיון נפש לאשתו כשהיא חולה?

הלכה פסוקה היא בשולחן ערוך (אבן העזר סימן סט סעיף א) שהבעל חייב ברפואת אשתו, והדבר ברור שיש תועלת בנתינת הצדקה והפדיון נפש עבור כל חולה, והגם שלא ניתן לומר שכל דבר שיהיה בו תועלת נחייב את הבעל לעשות, אך כתבו האחרונים שבמשפחה שנהוג הדבר שבעת חולי וצרה עושים פדיון נפש, צריך הבעל לעשות פדיון לאשתו אם חלתה ח"ו, ולמדו כן מדברי הנודע ביהודה (יעוין בספר משפטי הלוי פ"ט הלכה ח).

כשנותן כסף לצדקה עבור הפדיון לא יצטרך להוציא כסף לרופאים ורפואות

מבואר בזוה"ק, שעל החולה נגזר לבזבז סכום כסף עבור רופאים ורפואות, וא"כ ע"י שנותן כסף לצדקה לעניים הגונים, בזה תתבטל מעליו הגזרה להוציא כסף לרופאים ורפואות, כי עי"ז משתיק המקטרג, וכמ"ש וצדקה תציל ממות, וכמ"ש במדרש שעולה המלאך שנברא מהצדקה ומעיד הלא זה האדם החיה כך וכך נפשות, וא"כ איך נגזר עליו עונש מיתה, ואדרבה צריך להחיות אותו כדי שיחיה עוד ועוד נפשות.

איך משפיע הפדיון על האדם?

לבד מהגוף והנשמה, יש לכולנו גם 'צלם'. ה'צלם' הוא חלק רוחני השורה על האדם, מחיה אותו ושומר עליו מכל רע. אם ה'צלם' נפגע או מסתלק, נפגעת השמירה על האדם, ואז הוא יכול להיפגע בגופו או בפרנסתו וכיו"ב. עריכת הפדיון כראוי - משיבה את ה'צלם' למקומו, ולהגנה מיטבית על האדם.

עדיף לעשות את הפדיון כמה שיותר מוקדם בבוקר

יזהרו לעשות הפדיון נפש לחולה טרם שיכביד חליו ח"ו, והטוב טוב הוא לעשות הפדיון באשמורת סמוך לעלות השחר או בבוקר אחר התפילה, ויתרחק מלעשות הפדיון בתחילת הלילה. יקח ק"ס מטבעות כסף הגם שיהיה שוויין קל כדי שיהיו מספר ק"ס, ותיבת כסף גימטריא ק"ס, גם כסף הוא רמז לחסד, ולכן טוב שיהיו ק"ס מטבעות כסף ואם מטה ידו יכול לעשות מק"ס פרוטות נחושת (הגחיד"א זלה"ה בעבודת הקודש).

כיצד נערך הפדיון?

הרב הפודה כותב צירופים של שמות הקודש שעולים כמניין 160, ועל כן צריך 160 פרוטות מכסף (ק"ס פרוטות). 160 הוא בגימטריא צלם, והוא משיב את הגנת הצלם על האדם, ועולה גם כמניין עץ - 'כי האדם עץ השדה'. לאחר הפדיון ניתן הכסף כצדקה לעניים תלמידי חכמים.

שם קדוש יל"י שמסוגל לרפואה האם כל אחד יכול לרפאות בו?

כתב הרב ז"ל בשער מאמרי רז"ל במסכת ברכות, בענין האמוראים שהקימו חולים ע"י שאמרו לחולה חביבין עליך יסורין אמר ליה לא הן ולא שכרן י'הב ל'יה י'דיה ואוקמיה, ופירש רבינו האר"י שהקים אותם ע"י שם יל"י שעולה גימ' חמשים כנגד חמשים שערי בינה, וע"י שהמשיכו לחולה את שער החמישים הקימו אותו מחליו.

וזכורני שבאחד השבתות בשעת הצהרים שהיו לומדים עם מו"ר הגאון המקובל כמוהר"ר מרדכי שרעבי זצוק"ל שיעור בע"ח כמה שעות רצופות, והיה הבית מדרש מלא מפה לפה, והזכירו בשיעור את סוד שם יל"י שמסוגל לרפואה, ואחד מן הלומדים-הרה"ג המקובל רבי אליהו דוד סלוטקין זצ"ל, שאל את מו"ר הרב על השם הקדוש יל"י שהוא מסוגל לרפואה, א"כ אני אלך לבית החולים וארפא את כל החולים ע"י זה השם הקדוש, אמר לו הרב אתה חושב שרק השם הזה צריך לכוין, יש בזה תנאים ויש עוד כוונות וגם צריך תשובה ומעשים טובים ועוד.

האם מותר לא ללכת לרופא בטענה שמה שנגזר יהיה?

הנה הרב פלא יועץ (ערך רפואה), חקר על מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ורפא ירפא מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות, ומה מועיל הרופא, והרי כל הרפואה באה מה', ואם ח"ו נגזר על האדם שלא יקום מחליו מה יועיל רופא, ואפילו אם יעמדו כל הרופאים שבעולם לרפאותו לא יוכלו, ועל זה אמרו טעות הרופא רצון הבורא, ואין מידו מציל. ואם נגזר עליו שיתרפא, הרבה דרכים למקום והוא ישלח דברו וירפאם.

ותירץ שיש שלשה מיני גזירות: הא' אם האדם יש לו זכות גדולה, אפילו אם לא ילך לרופא הוא יתרפא, בכח הזכות שלו. הב' מי שנזר עליו ח"ו שלא יחיה, אפילו אם ישמור עצמו מכל שמירות שבעולם לא יועיל ולא יציל אותו. הג' יש גזירות שמניחים אותם להתנהג בדרך הטבע, אם ישמור עצמו ויתנהג ברפואות על פי הטבע יחיה ואם לאו ח"ו להפך, ועל כגון זה נאמר ויש נספה בלא משפט. וכדאי הוא להתחייב שעבר על מה שנאמר ונשמרתם מאד לנפשותיכם. ואם לא נשמר הוא מתחייב בנפשו, וצריך מאד מאד להשמר שלא יחלה.

ואמרו בזוהר, כי יש אדם שנגזר עליו להוציא כך וכך כסף, ואם יהיה האדם חכם יתן כסף זה לצדקה, ואם לאו יצטרך ח"ו לתת כסף זה לרופאים. ולעולם קודם שיעסוק ברפואה צריך להאמין באמונה שלמה שרפואתו ביד הקב"ה רופא רחמן ונאמן, ויקדים תפילתו לפניו. ע"כ דברי הרב פלא יועץ.

ורפֹא ירפא גמטריא פדיון נפש

"ורפא ירפא" עם ב' תיבות גימטריא פדיון נפש, שצריך הפדיון תחלה ואז ניתן רשות לרופא לרפאת באיזה מין סם שיהיה אחרי שכבר נמתק הדין, אבל קודם לכן צריך סם פלוני ורופא אלמוני (רבנו נחמן מברסלב בספר ליקוטי מוהר"ן ז"ל ח"ב תורה ג', קונטרס היחיאלי דף כ"א ע"א אות ד').

מקורות המנהג

ניתן למצוא רמזים לפדיון הנפש בספר שמואל, שם מסופר על שיחתו של שאול עם נערו נושא כליו: שאול אומר לנערו שהם לא יכולים ללכת להתייעץ עם הנביא (שמואל), שכן אין להם כסף או תשורה להביא לו. יש המוצאים בכך רמז שכבר בימי קדם היה נהוג להמיר את הצרה או הבעיה הרוחנית בדבר גשמי. עדות מפורשת למנהג לתת פדיון עבור נפש האדם מופיעה בדורות מאוחרים יותר וניתן למוצאה אצל הרמב"ן, ר' חיים פלאג'י, החיד"א, הבן איש חי, הרש"ש ועוד.