תיקון למי שנושא אלמנה להינצל מן הסכנה שהובא בזוהר הקדוש פרשת משפטים בסבא קדישא "ונודע טעמו כי יתן את רוחו ורוחא קדמאה דשבק בה בעלה קמא מתגרין זה בזה וזמנין דנצח קמא" ב"מ,
והנה הגם דבעיננו ראינו ובאזננו שמענו דרבים שתו והאריכו ימים ושנים ושומר פתאים ה', והן הן מפלאות תמים דעים. מכל מקום כבר ידוע מה שכתב הרב הגדול מוהרי"א ז"ל בספר הקדוש חיים שאל ח"ב סי' י"ט, המעשה נורא שאירע בזמנו ובזמן מורינו הרב החסיד ז"ל הנז' והרב הגדול מוהריט"א ז"ל וז"ל. בא לפנינו רב א' חסיד שנשא אלמנה מג' שנים שהיתה אלמנה מרב א' חסיד, ובתחילה נשאת עם בחור א' ומת במגפה ואח"ך נשאת לזקן א' ומת, ואחר כמה שנים נשאת לרב א' ואחריו נשאה הרב אשר בא לפנינו, ההוא אמר שחלם שבאו לו ג' בעלי אשתו הזקן לא היה אומר כלום והרב היה מוחל לו, אך הבחור התריס כנגדו ואמר שרוצה לדון עמו בדיני שמים ונתפעל מאד מחלום זה, ושאל שאל ממנו שנחרים להבחור הנז' שלא יתבענו לדין, וענינו לו כי מי הוא זה אשר יחרים לשאול דין בשמים ופייסנוהו כי יראנו ליטפל בזה, ולא היו ימים מועטים ונפטר הרב החסיד הנז', ונצטערנו מאד על ענין זה ואמרנו כמה גדולים דברי חכמים וכו', והגם דאמרו דברי חלומות לא וכו' הרי כתב הרשב"ץ ז"ל בתשו' דיש לחוש מיהא וכו' עכ"ל. ונראה שבאותו פרק כשראה מעשה כזה מורינו הרב החסיד ז"ל עמד ותיקן תיקון זה וזה עניינו:
יתקבצו עשרה אנשים יראי ה' כי כל בי עשרה שכינה שריא. ואם אפשר שיהיו ת"ח מה טוב ומה נעים. ויעמוד האיש הנושא את האלמנה עם העשרה אנשים אצל האלמנה וקרא עליה את הקריאה הזאת:
הִנְנִי עוֹמֵד לִפְנֵי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵהּ, וְלִפְנֵי בֵּית דִּין הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן, וְלִפְנֵי מוֹרַי וְרַבוֹתָי, וְאוֹמֵר: יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם כִּי כָל אִישׁ מַנִּיחַ בְּאִשְׁתּוֹ בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה רוּחָא, וְאוֹתוֹ הָרוּחָא נִשְׁאָר בְּגוּף הָאִשָּׁה לִהְיוֹת בִנְיָן אָב לְכָל הַבָּנִים הַנּוֹלָדִים מִמֶּנָּה. וְהִנֵּה עַתָּה אֲנִי רוֹצֶה וְחָפֵץ לָקַחַת אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת (שם האשה ושם אימה) לִי לְאִשָּׁה, וְיָרֵא אָנֹכִי לְנַפְשִׁי שֶׁלֹּא יַזִּיקֵנִי אוֹ יְקַטְרֵג עִמִּי הַהוּא רוּחָא, שֶׁהִנִּיחַ (שם הנפטר ושם אימו) בְּגוּף האִשָּׁה הַזֹּאת (שם האשה ושם אימה). וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ חָפֵץ בְּהַשְׁחָתַת עוֹלָם, וְאֵינוֹ חָפֵץ לִדְחוֹת נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ, כִּי אֱלֹהִים חַיִּים הוּא, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, וְאֵינוֹ חָפֵץ לְהַעֲנִישׁ לְאָדָם בְּסִבַּת חֲבֵרוֹ. כִּי כֹל שֶׁחֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל יָדוֹ, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי הוּא אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וּמַרְבֵּה לְהֵטִיב, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
לָכֵן אֲנִי שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ מִן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵהּ, וּמִתּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וּמִבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, וּמִמַּעֲלַתְכֶם, שֶׁתְּצָרְפוּ עִמָּכֶם קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵהּ, וּבֵית דִּין הָעֶלְיוֹן, וּבֵית דִּין הַתַּחְתּוֹן, וְתַסְכִּימוּ וְתִגְזְרוּ עַל הַהוּא רוּחָא שֶׁהִנִּיחַ (שם הנפטר ושם אימו) בְּגוּף הָאִשָּׁה הַזֹּאת (שם האשה ושם אימה), שֶׁיִּסְתַּלֵּק וְיֵצֵא מִגּוּף הָאִשָּׁה הַזֹּאת (שם האשה ושם אימה), וְיֵלֵךְ וְיִתְחַבֵּר עִם נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ בְּמָקוֹם הָרָאוּי לָהֶם, וְלֹא יִהְיֶה (שם הנפטר ושם אימו) שׁוּם רְשׁוּת וּשְׁלִיטָה עַל הָאִשָּׁה הַזֹּאת (שם האשה ושם אימה), וִיסַלֵּק כָּל רְשׁוּתוֹ וּשְׁלִיטָתוֹ מִמֶּנָּה, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עוֹד בָּה שׁוּם רְשׁוּת וּשְׁלִיטָה עַל הָאִשָּׁה הַזֹּאת כְּלָל בְּשׁוּם צַד וְאֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם. וְגַם בִּכְלַל הַגְּזֵרָה, שֶׁלֹּא יְקַטְרֵג עִמִּי וְלֹא יַזִּיקֵנִי בְּשׁוּם נֵזֶק שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא בְּגוּפִי, וְלֹא בְּנַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי, וְלֹא בְּמָמוֹנִי, וְלֹא בְּבָנַי. וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עִמִּי דִּין וּדְבָרִים לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא יַגִּיעַ לִי בְּסִבָּתוֹ שׁום נֵזֶק וְאֹנֶס וְהֶפְסֵד בְּשׁוּם צַד וְאֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם. וּבִשְׂכַר זֹאת אֲנִי מִתְנַדֵּב מַתְּנַת יָדִי לִצְדָקָה (ויתן הצדקה תיכף) לִמְנוּחַת נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, וּבְעַד הַהוּא רוּחָא שֶׁהִנִּיחַ בְּאִשְׁתּוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ וּלְחַבְּרוֹ עִם נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, וְלִפְדּוֹתָם וּלְהַצִּילָם מִכָּל מִינֵי עֳנָשִׁים, וּלְהַעֲלוֹתָם לְמַעְלָה לְגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן לְהִתְעַדֵּן בַּאֲפַרְסֶמוֹנָא דַכְיָא בְּעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וְחַי לְעוֹלָם:
והשומעים יענו ויאמרו זה:
בְּצֵרוּף וּבִרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵהּ, וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, וּבִרְשׁוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה, וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרִין קְטַנָּה, וּבִרְשׁוּת הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, מַסְכִּימִים אֲנַחְנוּ וְגוֹזְרִים בְּכֹחַ תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה עַל אוֹתוֹ הָרוּחַ שֶׁהִנִּיחַ (שם הנפטר ושם אימו), נִשְׁמָתוֹ עֵדֶן, בְּגוּף הָאִשָּׁה הַזֹּאת (שם האשה ושם אימה), שֶׁיִּסְתַּלֵּק וְיֵצֵא מִגּוּפָהּ וְיֵלֵךְ וְיִתְחַבֵּר עִם נַפְשׁוֹ, רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, בְּמָקוֹם הָרָאוּי לָהֶם. וִיסַלֵּק מִן הָאִשָּׁה הַזֹּאת (שם האשה ושם אימה) כָּל מִין רְשׁוּת וּשְׁלִיטָה שֶׁיֶּשׁ לוֹ עָלֶיהָ. וְלֹא יִשָּׁאֵר עוֹד ל(שם הנפטר ושם אימו) הַנִּזְכָּר, שׁוּם רְשׁוּת וּשְׁלִיטָה עַל הָאִשָּׁה (שם האשה ושם אימה) כְּלָל בְּשׁוּם צַד וְאֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם. וְגַם בִּכְלַל הַגְּזֵרָה הִיא עַל אוֹתוֹ הָרוּחַ שֶׁל (שם הנפטר ושם אימו), וְעַל נַפְשׁוֹ, רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ וּרְשׁוּת לְהַזִּיקוֹ (שם החתן ושם אימו) הי"ו בְּשׁום נֵזֶק שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא בְּגוּפוֹ, וְלֹא בְּנַפְשׁוֹ, רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, וְלֹא בְּבָנָיו כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ, וְלֹא בְּמָמוֹנוֹ, וְלֹא בְּכֹל אֲשֶׁר לוֹ. וְלֹא יַגִּיעַ (שם החתן ושם אימו) בְּסִבַּת אוֹתוֹ הָרוּחַ שֶׁל (שם הנפטר ושם אימו) שׁוּם נֵזֶק וְהֶפְסֵד וְשׁוּם עֹנֶשׁ בְּשׁום צַד וְאֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם. וְלֹא יִהְיֶה עִמּוֹ דִּין וּדְבָרִים, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד:

