.

תיקון עוון חילול שבת | שובבי"ם ת"ת התשפ"ד

אי"ה ביום שני כ"ו שבט התשפ"ד (05/02/2024) בשעה 12:30 יתקיים תיקון עוון חילול שבת

כ שבט תשפ"ד  |  30/01/2024 |  13:00

חומרת העוון

המחלל אותו חייב סקילה החמורה שבמיתות:

כתב מו"ר חפץ חיים (ליקוטי אמרים פרק ח) וז"ל: בא וראה את חומר העון שיש באיסור שבת דהלא ידוע שישנם כמה חלקי עונשים על העונות, ישנן עונות שכשאדם עובר עליהן הוא רק איסור עשה בלבד, חמור מזה העונות שיש עליהם איסור לאו, חמור מזה העונות שיש עליהם חיוב מיתה בידי שמים חמור מזה העונות שיש עליהם חיוב כרת, חמור מזה העונות שיש עליהם חיוב מיתה בידי אדם, והיא מיתת חנק, חמור מזה העונות שיש עליהם מיתת שרפה, חמור מכולן עונות שיש עליהן חיוב סקילה, ועל שבת הלא ידוע שהמחלל אותו חייב סקילה החמורה שבמיתות.

המחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד ע"ז:

וראה עוד את חומר העון של איסור שבת דבכל העונות לבד מע"ז קיי"ל דאם הוא מומר ח"ו לאחת מהן אינו מומר לכל התורה כולה, ואילו באיסור שבת קיי"ל דמי שהופקר אצלו איסור שבת ועובר עליו כמה פעמים בפרהסיא הוא מומר לכל התורה כולה ודינו כעכו"ם ממש, ואם שחט אף שאחר עומד על גבו ורואה ששחט כדין אפ"ה שחיטתו נבילה גמורה מטעם דהוא אינו בר זביחה כלל, וטעמו של דבר, דהמחלל את השבת כופר במעשה בראשית כמו עובד ע"ז, וע"כ גם עונש מחלל שבת הוא בסקילה כמו עע"ז, וז"ל הרמב"ם בפרק ל' מהלכות שבת, השבת ועכו"ם כל אחד משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצות התורה, והשבת הוא האות שבין הקדוש ברוך הוא ובינינו לעולם, לפיכך כל העובר על שאר המצות הרי הוא בכלל רשעי ישראל, אבל המחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד ע"ז ושניהם כעכו"ם לכל דבריהם וכו' עכ"ל.

הרשעות הכי גדולה זה המחלל שבת:

עוד ראה גודל חומר מחלל שבת דאיתא בסנהדרין (מ"ו) שני בתי קברות נמסרו לבית דין א' לנסקלין ונשרפין וא' לנהרגין ונחנקין, והטעם משום דאין קוברין רשע אצל צדיק ומי שגדול ברשעתו יותר, קבורתו בענין אחר חמור יותר, א"כ כשאחד עובר אחת מן העבירות החמורות אף דהוא ג"כ רשע גדול, אבל מ"מ אינו שוה ברשעתו להמחלל שבת דעדיין לא כפר כ"כ בהקב"ה ואין קוברין אותו אצל המחלל שבת דהוא מן הנסקלין:

שמחלל שבת במזיד והכניס עצמו ואת בניו הקטנים בסכנת נפש שמתים בניו הקטנים:

ואף אם לא התרו ע"ז שאין בזה מיתה, עכ"פ חיוב כרת יש בזה שנכרת נפשו מארץ החיים וגם בניו הם בסכנה, דבענין כרת כתיב בתורה ערירים יהיו ערירים ימותו, ואחז"ל שפעמים עונשו שלא יהיו לו בנים כלל ופעמים שהוא קוברן בחייו, ולפלא לי מאד על אותם האנשים שאינם חוששים לזה, הלא אם אחד יכה לבנו הקטן אפילו הכאה קטנה יטור לו שנאה עבור זה וכש"כ אם נצרך לדרוש ברופאים ע"ז אף שחזר לבריאותו, ואפילו שילם לו כל הוצאותיו כפלי כפלים, אפ"ה יהיה לו שונא גמור לנצח, ואילו בזה שמחלל שבת במזיד והכניס עצמו ואת בניו הקטנים בסכנת נפש שמתים בניו הקטנים עבור חטאו לא חשש לזה, הלא דמע ידמע עיניו לנצח עבור זה, ואפילו אם ריחם עליו הקדוש ברוך הוא והחליף עונש מיתה בעונש ממון שנעשה עני ועני חשוב כמת, הלא גם זה צרה גדולה וקשה למאד:

מי יוכל לשער כמה יסורים יסבול בגיהנם עבור איסור א' של חלול שבת:

והנה מלבד שעון זה גופא הוא חמור מאד שמחלל שבת בפרהסיא לעין כל, יש בעון זה חלול השם גדול לפני ישראל ולפני הגוים שאומרים שגם בעיני ישראל לא נחשב תורתם למאומה והוא חמור משאר חייבי כריתות ומיתות ב"ד, שעל כולם אם עשה תשובה וגם באו עליו יסורים, נתמרק עונו, אבל בעון שנתחלל שם שמים אין כח בתשובה וביסורים למרק העון, אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנאמר (ישעיה כ"ב י"ד) ונגלה באזני ד' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. וכ"ז בשעשה תשובה, אבל אם לא עשה תשובה מי יודע לשער גודל עונשו הנורא לעוה"ב, כי הלא מכל פעם שעבר על איסור אחד נברא עבורו משחית אחד לחבל את נפשו, ואם יתנהג ככה ח"ו כמה שבועות כמה מאות איסורים יעבור עי"ז, ומי יוכל לשער כמה יסורים יסבול בגיהנם עבור איסור א' של חלול שבת, ועל אחת כמה וכמה כשהחליט עצמו לעבירה זו לעבור עליה כמה שבועות זה אחר זה:
ואיתא במדרש רבה פ' בשלח א"ר אלעזר בר אבינא מצינו בתורה ובנביאים וכתובים ששקולה שבת כנגד כל המצות בתורה מנין, שבשעה ששכח משה לומר להם מצות שבת א"ל הקדוש ברוך הוא עד מתי מאנתם לשמור מצותי וגו' מה כתיב אחריו ראו כי ד' נתן לכם השבת, ובנביאים מנין שנאמר (יחזקאל כ' י"ג) וימרו בי בית ישראל במדבר בחוקותי לא הלכו מה כתיב אחריו ואת שבתותי חללו. בכתובים מנין שנאמר (נחמיה ט' י"ג) ועל הר סיני ירדת ודבר עמם משמים וגו' מה כתיב אחריו ואת שבת קדשך הודעת להם, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אם תזכו לשמור שבת מעלה אני עליכם כאילו שמרתם כל המצות שבתורה ואם חללתם אותו מעלה אני עליכם כאילו חללתם את כל המצות וכן הוא אומר (ישעיה נ"ה) שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע.

מביא יסורים לעולם:

ומה מאד עגמה נפשי כהיום שנתרבו מאד מחללי שבת קודש וכל מה שיתרבו מחלליה יתרבו היסורין בעולם והמחסור גבר בארץ מאד מאד, הן לבעלי מלאכות והן לבעלי המסחר, ובכל יום ויום פוחתין אנו והולכין וסיבת הדבר היא מפני שמקור כל הברכות הוא ש"ק שנאמר בו ויברך אלהים את יום השביעי, וכשאנו פוגמים בש"ק מסתלקת הברכה וכן כתוב מפורש ראו כי ד' נתן לכם השבת על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים, והכונה שראו בעיניהם שבזכות השבת נתרבה ההשפעה, ע"כ אחי ורעי כל אחד ואחד צריך ליזהר א"ע בקדושת השבת כהלכה, ובזכות זה יתברך מד' אלקי השמים בכל טוב וישלח השי"ת הצלחה מרובה בכל מעשה ידיו ויהיה לו טוב בזה ובבא:

העונש הגדול ביותר:
בשום עבירה לא נמצא שהקב"ה בעצמו דן ושופט את החוטא, רק בשבת אצל מקושש (וכן במגדף), ועוד שהעונש על חילול שבת הוא העונש הגדול ביותר, סקילה לחוטא עצמו וכרת לבניו, (אגרות הח"ח אגרת נו)

פוגע באבר שהנשמה תלויה בו:
כידוע במלחמה יש הרבה הרוגים ופצועים, בין הפצועים ישנם פצועים קל וקשה, ואולם גם בין הפצועים קשה יש הבדל, אדם הפצוע קשה ברגלו או בידו אף על פי שיש הכרח להוריד לו את האיבר, בכל זאת הוא נשאר בחיים, אולם מי שנורה בלב או בראש, זהו פצע־מוות, כי אי אפשר לכרות לב או ראש.
הרבה עבירות ישנן, אדם העובר אחת מאלה הוא נפצע בנשמתו, אולם ישנן עבירות שהעובר עליהן פוגע באברים החיוניים של הנשמה שבהם תלויים חייו, אחת העבירות הללו היא חילול שבת, המחלל שבת ר"ל הרי זה כאילו נורה בראשו ח"ו, וסכנת מוות מרחפת עליו, (בנתיבות התפילה)

מבטל השידוך בינו לבין הקב"ה:
חז"ל אומרים מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה (שבת י:), והקב"ה מסר מתנה טובה זו לישראל, ואם אין מקפידים בשמירת השבת, הרי זה כאילו אינם רוצים את המתנה הטובה, משל למה הדבר דומה, בנוהג שבעולם שמחותנים המתקשרים בשדוכין, שולחים המאורסים מתנות איש לרעותו, והנוהג הוא שהחתן שולח טבעת זהב משובצת יהלומים לבלה. אולם לפעמים מתבטל השידוך, במקרה בזה החזרת הטבעת היא הסימן המובהק כי אמנם השידוך בטל.
נמצא שכשאדם אינו שומר שבת, הרי זה כאילו הוא מחזיר את הטבעת שקיבל מהקב"ה, המתנה הטובה שהיתה גנוזה באוצרו, ומבטל את קשר השידוכין בינו לבין הקב"ה חלילה. (מאה מעשיות)

דליקות באות לעולם:
וגדול חילול שבת עד מאוד, ובעבור זה מצויות דליקות, כמאמרם ז"ל (שבת קיט ב) אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת. וטעם הדבר הוא שכשם ששמירת שבת גורמת להתברך מה', כמאמר הכתוב (משלי י כב) "ברכת ה' היא תעשיר", ואמרו במדרש (בראשית רבה פרשה יא) דזוהי השבת הגורמת השפעה לעולם, כך חילול שבת גורם לכליה בנכסיו באופן פתאומי על ידי דליקה או נזקים אחרים. וזו אחת מהסיבות שמצוי כיום שבעלי כיסין יורדין מנכסיהם בזמן מועט, משום שבעוונות הרבים נתרבה חילול השבת בעולם. (שם עולם ח"א פרק ו)

חילול שבת מעכב סגולות:
ודע עוד דמה שאמרו בגמרא הרגיל בצדקה הוויין לו בנים וכו' כל זה דוקא אם אין בידו דברים המעכבים לענין זה לאפוקי אם יש בידו עון חילול שבת במזיד או שאר חייבי כריתות.
וידוע שענין כרת הוא שימיו נכרתים וגם מת בלא בנים וכמו שפירש"י בחומש אז אין ראיה שנתינת הצדקה תועיל לזה שיסור ממנו עונש הכרת [והרי זה דומה למי שעשה סעודה שלמה של בשר ויין המבריא את גופו ואח"כ שתה כוס סם המות דכל אחד פועל את פעולתו] אם לא שיעשה תשובה על עונותיו ואז יכופר עונו לגמרי בהיסורין שיובאו עליו מן השמים כדאמרינן ביומא פ"ז חייבי כריתות ומיתות ב"ד תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין ואז בודאי יועילו לו צדקותיו וחסדיו שיהיו לו בנים בעלי חכמה בעלי עושר וכו'.
וקרוב עוד לומר שמדת הצדקה והחסד תועיל לו תיכף כשעשה תשובה שיסור ממנו עונש הערירי ויוכל להיות לו בנים רק שלא נמרק עונו לגמרי עד שיובאו עליו יסורין עבור חטאו. (שם עולם ח"א פ"ח)

יורד מנכסיו:
אמרו חז"ל (גיטין לח ב) "אמר רבה בחני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסיהון, דמפקי עבדייהו לחירותא ודסיירי נכסייהו בשבתא", דקעבר בזה על "ממצוא חפצך ודבר דבר". וקל וחומר על עוונות שיש בהם איסור תורה, בוודאי יתמוטטו נכסיו לבסוף על ידי זה, ויאבד עשרו בעניין רע. מלבד ענשו הגדול השמור לו לעולם הבא, אם לא עשה תשובה. (נדחי ישראל פרק לו)

נכסיו מתמוטטים:
אם נכסיו נתרבו ע"י חילול שבת גופא בודאי יסובב איזה מאורע לבסוף ויכלו נכסיו פתאום כי ממון כשר שיבא לאדם הוא מאוצר מלכו של עולם שהוא מזמין לו זה ולכך הוא שומרו מן המזיקין והפתאומיות שלא ילכו לטמיון וכאדם שנותן מתנה לבנו הוא משגיח עליו שלא יתקלקל המתנה זו אצלו לא כן ממון האסור שבא ע"י גזל וחמס או ע"י חילול שבת אינן מאוצר מלך העולם כ"א שהאדם חוטף מעצמו ולכך חל מן השמים אח"כ ע"ז כל המקרים והצרות ומכלים גם ממונו הכשר שיש לו מכבר וכמו דמים רעים שנתהוו בגוף האדם כמה מצטער האדם בהקזת הדם וכיו"ב עד שיפטר מן הדם הרע ואינו יכול להפריש רק אותם בצמצום.
והוא מה שאמר הכתוב יברכך ה' וישמרך ואחז"ל יברכך בממון וישמרך מן המזיקין והיינו דהממון שבא מברכת ה' שהוא מברך אותו בהם הוא שומרו אח"כ מן המזיקין שלא יכלוהו אותו ואת מעותיו משא"כ הממון שאדם לוקח מעצמו [דהיינו שהרויח אותם בזמן האסור או שהממון של אחרים] אינו שומרם כלל ועלול להיות הוא ג"כ ניזוק על ידם וכדכתיב עושה עשר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו והוא כולל לשני אופנים או שהממון נפרש ממנו או שהוא מהממון. (שם עולם ח"א פ"ו)

המחלל שבת חמור מהרוצח:
הגאון רבי אברהם קלמנוביץ זצ"ל נשיא ישיבת מיר, ומנושאי כליו של מרן החפץ חיים זצ"ל רשם ברשימותיו, החפץ חיים זצ"ל היה אומר "שלא מרגישים בלל גדולת השבת וחומרתה מה היא", שהרי הרוצח ההורג נפשות אליבא דאמת הוא מיוחס לעומת המחלל שבת, שהרי המחלל שבת הוא רשע חמור בלפי הרוצח שלעומתו הנהו רשע קל, שהמחלל שבת הנהו מן הנסקלין והרוצח אינו אלא מן הנהרגין, והדין הוא שאין מקברין רשע חמור אצל רשע קל, כי המחלל שבת הנהו מרדן נגד מלכות שמים וחיסר כבוד שמים בעולם.
עוד הוא היה זצ"ל רגיל לומר כותב הרב קלמנוביץ, "אם הייתי יודע שזה יעזור למנוע יהודי מחילול שבת, הייתי מנשק אותו במגפיו המלוכלכות בטיט, שיתלכלך פי בטיט ולא יתבזה הכבוד שמים בעולם". (קולמוס הלב)

מחילול שבת לא מרויחים:
ישנם אנשים שחנויותיהם פתוחות בשבת רח"ל, וכששואלים אותו למה אתה מחלל את השבת בגלל כמה פרוטות נוספות שתרויח ביום זה, הוא עונה מרובים צרכי וששה ימים אינם מספיחים לי, ואם המדובר הוא בחו"ל, חייב הוא לסגור את חנותו יומיים בשבוע ואין הוא יכול לעמוד בכך.
משול למי יהודי זה דומה? לאותו שוטה שדימה ברוב טיפשותו כי יוסיף עוד ברז למיחם, יוכל להוציא ממנו יותר מים מאשר נתנו לתוכו, ולא העלה על דעתו בלל כי לא זו בלבד שאין הברז הנוסף מוסיף מים למיחם, אלא אף מים אלה שישנם בו יכלו ממנו יותר מהר.
השי"ת הזן ומפרנס את הכל, מבין מזונותיהם של בני אדם לכל ימות השבוע, באותה מידה שעלה לפני רצונו יתברך לזה בשפע ולזה בצמצום, שופעת ויוצאת מנת פרנסה זו בחמשה או בששה צינורות - ברזים, ושוטה הוא זה הסבור כי על ידי פתיחת ברז נוסף יושפע עליו שפע יתר של פרנסה, לא מיניה ולא מקצתיה, אין כאן שפע־יתר של פרנסה, כי אם אותה מנה קצובה המשתפכת ויוצאת בשבעה צנורות, אם בן מה נשכר אותו יהודי המחלל את השבת. (משלי הח"ח)

לברוח ממקום חילול שבת:
לפי זה אנו מבינים טעם הנהגת השם יתברך בפשיטות, שכשרואה הקב"ה שמתקבצים עוונות של חילול שבת הרבה, וכדומה לזה שאר חייבי בריתות או לא תעשה שבתורה, שנעשה הפקר דברי ה', יש אלהים שופט בארץ, וכמו דכתיב "הוא ה' אלהינו בבל הארץ משפטיו" (דברי הימים א, טז יד). וביאורו כל המשפטים שנעשים בארץ, צריך האדם לידע שבאמת הם משפטי ה', אלא שאילו זכינו כמו בזמן הבית, היה הכל נעשה על פי התורה בפרסום, והיה מתקדש שם שמים על ידי זה, וגם בל העולם היו יראים לעבור עוד על רצונו של השם יתברך. ועכשיו שאין אנו זוכים, מכל מקום משפטי ה' לא בטלו, אלא שמסתתרים על ידי זרים (שלוחים רעים) או על ידי סיבות שונות. ועל בן מה מאד צריך האדם להמנע מלדור במקומות שנעשה דברי ה' הפקר לעיני רבים, כי ידוע שהקב"ה אף שהוא מאריך אפיה, אבל מכל מקום לבסוף גבי דיליה, ובשעה שניתנה רשות למשחית אין מבחין בין טוב לרע ח"ו.
לכן אפילו אם יודע ומשער שהוא ישאר באמונתו וטובו לעולם, אין בדאי בשום אופן שישאר שם, כי יכול לנגוע ח"ו לבסוף דבר זה לנפשו ממש, או לפחות שירד מכל נכסיו, כמו שאירע ליהושפט עבור התחברותו עם אחזיהו מלך יהודה, וכמו דכתיב בדברי הימים (ב, ב לז) "בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש", ואשרי מתבונן בכל זה וטוב לו. (נפוצות ישראל פרק ג)

חלום פלא של המהרש"ם על חילול שבת:
סיפר המגיד הירושלמי הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל באחת משיחותיו, שכאשר עבר על כתבי היד של זקנו הגאון המהרש"ם זצ"ל שהיה רב בברעזאן, מצא פתק כתוב בכתב ידו על חלום פלא שהיה לו בליל שבת קודש בעוד שכיהן רב בק"ק יאזלאביץ, והיה כתוב שם, שפעם אחת חלם שהוא עצמו עומד בבית דין של מעלה, וראה איך דנים שם אברך אחד מבני קהילתו על אשר חילל את השבת במלאכת איסור. ונגמר דינו של אותו אברך למיתה בידי שמים בשל עון זה.
בשבת בבוקר שקל המהרש"ם בדעתו האם לספר לאותו אברך מה שחלם בלילה או לא, וגמר בדעתו שיעשה סימן, שאם יגש אליו האברך אחר התפילה לשוחח עמו בדברי תורה אזי יספר לו מה שחלם בלילה שלפניו, ואם לא יגש לא יספר לו כלום.
אחר שגמרו להתפלל, עזבו רוב המתפללים את בית הכנסת, ונשאר המהרש"ם ללמוד את פירושו של האור החיים על פרשת השבוע, והנה לפתע ניגש אליו אותו אברך וברכו בברכת 'גוט שבת', אמר לו המהרש"ם שימתין לו מעט כי רוצה לשוחח עמו על ענין מסוים. מיד פרץ האברך בבכי, והחל לספר את אשר אירע עמו אמש בכניסת השבת, שישב ולמד ביום שישי ומקטרו בידו וכך המשיך ללמוד, ולא שת אל לבו שבינתים כבר שקעה חמה והתקדש היום, ושאף בפיו מהמקטרת והמשיך לעיין בתלמודו. פתאום הבחין שכבר קידש היום ונבהל מאוד על זה שנכשל בעון חמור של חילול שבת. ולכן בא להרב לבקש ממנו דרך תשובה וכפרה על מעשיו.
מיד סיפר לו המהרש"ם על החלום. והתפרץ האברך בבכי מר ובדמעות שליש הרב הרגיע אותו וסידר לו פדיון נפש ותיקון תשובה המבואר בפוסקים למי שנכשל בעון חמור זה, ואכן נשאר אותו אברך בחיים ולא אירע לו מכשול.
"זכור את יום השבת לקדשו" (כ, ט)

המעונין להשתתף בתיקון >>

יום ראשון כ"ה שבט (04/02/2024)

• יקבל על עצמו תענית בתפילת מנחה
  
  
  
  
  

 יום שני כ"ו שבט (05/02/2024)

• הטוב ביתר להגיע לישיבה ולהשתתף בתיקון
  ישיבת המקובלים "נהר שלום" שילה 6 ירושלים    
  12:30 - תחילת התיקון - מדויק
  17:40 - סיום התיקון - משוער
  מי שלא יכול להגיע יצטרף לקבוצת הווטסאפ של הישיבה
  שם ישלחו את נוסח התיקון וישתתף עימנו מהמקום שנמצא.
  
  
• יטבול במקוה טהרה [רצוי]
  
  
• יפדה 702 תעניות.

פדיון תעניות >>

לכתחילה צריך לפדות התעניות בסכום כפי מה שאוכל בכל יום, ואם לא יכול יפדה ב 5 ש"ח לכל תענית ובמינ' לא יפחות מ 3 ש"ח לכל תענית.

 המעביר את פדיון התעניות לישיבה מו"ר המקובל הצדיק הרה"ג בניהו שמואלי שליט"א יכוון עליו בתפילת עננו להרש"ש, ובמהלך התיקון.

פדיון תעניות | עוון חילול שבת | פדיון מלא

702 תעניות * 3 ש"ח

סכום תרומה: ₪2106

כמות השמות תכפיל את הסכום 2106*X

מעבר לתרומה ←

פדיון תעניות | עוון חילול שבת | פדיון מלא

702 תעניות *5 ש"ח

סכום תרומה: ₪3510

כמות השמות תכפיל את הסכום 3510*X

מעבר לתרומה ←

פדיון תעניות | עוון חילול שבת | פדיון מלא

702 תעניות בסכום כפי שאוכל כל יום

כתוב סכום תרומה

תרום

פדיון תעניות | עוון חילול שבת | פדיון חלקי

702 תעניות

כתוב סכום תרומה

תרום

הוראת קבע בנקאית

מילוי טופס דיגיטלי הקליקו על הטופס

 הקמת הרשאה בבנק ע"פ קוד מוסד 55369 ע"ש ישיבת מקובלים נהר שלום.
בדרכים הבאות-בסניף הבנק ›› בטלפון ›› בכספומט ›› באתר ›› באפליקציה.

שליחת שיק

ת.ד. 1884 ירושלים מיקוד 9101702. | לפקודת: ישיבת המקובלים נהר שלום | למוטב בלבד.

הפקדה בבנק הדואר

מספר חשבון: 8460490 | שם החשבון: נהר שלום מקובלים | ע”ר מספר עמותה: 580169760

העברה בנקאית 

בנק: טפחות-20 סניף: 417 מספר חשבון: 132835 | שם החשבון-נהר שלום מקובלים | ע”ר מספר עמותה: 580169760

העברה בנקאית חו"ל

FIRST INTERNATIONAL BANK ISRAEL
Account name - Amudey Ha'Tora Ve'Hachesed

BRANCH - INTERNATION TRADE CENTER

BANK Address -
FOREIGN CURRENCY TRANSFER UNIT
9. AHAD HA'AM ST TEL AVIV 65251. ISRAEL

Swift code - FIRBILITXXX
IBAN code - IL880465150000000066451
Account number - 66451
FOR CREDIT Bank - MASSAD
Branch NO - 515

שליחת שיק חו"ל

למו”ר המקובל הצדיק ר’ בניהו שמואלי שליט”א | P.O.Box  1884  Jerusalem 9101702  israel

צור איתנו קשר

טלפון: 02-624-9000 | 6431*| 02-6222-560 | 026-642-9000 | טופס צור קשר >>

לאחר העברת התרומה נא לשלוח מספר אסמכתא/צילום מסך ונשלח קבלה בהקדם.