פרשת ויחי - חס"ה לשבת

מה מיוחד באפרים ובמנשה שאנחנו מברכים את הילדים שיהיו דוקא כמותם? בזכות מי גדל רבי אהרון קוטלר וזכה להיות מקים עולה של תורה? ומה יעשה מי שפגם בעיניו? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת ויחי

רבי יוסף שמואלי  | יום רביעי ח' טבת התשפ"ה  |  08.01.2025 |  14:45

חידוש

"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה" (מח, ח-ט)

דבר זה קשה עד מאוד, שהרי למדנו שאפרים היה אצל יעקב בקביעות בכדי ללמוד תורה מפיו, ואם כן מה היא שאלת יעקב אבינו כאן "מי אלה", וכי לא הכירו?
בקושיא זו נתקשה רש"י ומפרש בזו הלשון, מהיכן יצאו אלה שאינם ראויין לברכה. עד כאן. והיינו מפני שראה יעקב ברוח הקודש שעתידים לצאת מהם בנים רשעים, הם ירבעם בן נבט ויהוא בן נמשי, שהיו מלכי ישראל רשעים, לכן לא רצה לברכם.

והנה דבר זה מרומז בפסוק "וירא ישראל את בני יוסף". וכאן רמז יעקב על הבנים שיצאו מהם, ש"בני" בראשי תיבות ירבעם בן נבט, שיצא מאפרים והחטיא את ישראל בעבודה זרה. ובהיפוך סדר האותיות "בני" בראשי תיבות הוא, יהוא בן נמשי, שיצא ממנשה והיה רשע גדול.

ועל כך השיב יוסף ליעקב, "בני הם אשר נתן לי אלהים בזה" "בני" בראשי תיבות יהושע בן נון שעתיד לצאת מהם, שאמר יוסף לאביו, אל תסתכל על הרע שיצא מהם, אלא הבט על הטוב העתיד לצאת מזרעם שהוא יהושע בן נון. ויעקב אבינו נתרצה בכך ולכך אמר "קחם נא אלי ואברכם". מכאן נלמד שהאדם צריך להסתכל תמיד על הצד הטוב, כי בכל דבר יש גם טוב וגם רע, ולכן ישתדל לראות בחבירו רק את הדברים הטובים, תן לחכם ויחכם עוד.

בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (מח, כ)

יש להבין מדוע בירך יעקב דווקא שעם ישראל יברכו בעתיד שכל אחד ואחד יהיה כאפרים וכמנשה, ולא כאחד משאר השבטים? והביאור הוא, שאמר יעקב ליוסף, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, כי י"ב השבטים אין בהם כל כך גדולה על שהם צדיקים ותלמידי חכמים, שהרי גדלו הם בביתם של יעקב ויצחק, מקום שבודאי יגדלו להיות תלמידי חכמים. אולם מנשה ואפרים שגדלו בתפנוקים של בית מלך, וגדלו במצרים בסביבת עובדי עבודה זרה, בסביבה של טינופת ופיתויים, כשגרו בערות הארץ, ועם כל זה היו לגדולים, הם יש להם חשיבות מרובה, לכן אמר יעקב, "לי הם". ולכן בירך "בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה", כי ידע מה יהיה עם הבנים בדורות שלנו, שהם יצטרכו כח עצום לעמוד במצבים קשים, בזמן שהרחוב קשה עד מאוד, ויש פיתויים גדולים, לכן בירך אותם שיהיו כאפרים וכמנשה, שאף על פי שהיו במקום קשה, בכל זאת שמרו את עצמם והיו צדיקים.

סיפור

מסופר שאחד הרבנים החשובים בארצות הברית תוך כדי הילוכו ברחובה של עיר, נתקל ביהודי בא בימים שהציע את מרכולתו לעוברים ולשבים. מתוך רצון להטיב עם יהודי זקן זה, ניגש הרב לדוכנו ורכש מעמו דבר מה. אדהכי והכי שח עמו הרב על הא ועל דא, ובין הדברים סיפר הזקן שלפני עשרות בשנים, בעת שעדיין היה צעיר לימים וכוחו במותניו, היה דר בשכנות למשפחה אחת, והכותל המפריד ביניהם היה "דקה מן הדקה", ולכך היו "אוזנים לכותל" וכל הנעשה בבית שכניהם היה נשמע בביתם. לאותה המשפחה היה בן עלם חמודות שנפשו חשקה בתורה, אלא שבאותם ימים רבתה עניותם, ואבי המשפחה לא הצליח להביא די טרף לביתו ומזון לעולליו. לכן החליט האב שהבן לא ילך ללמוד תורה, אלא יבוא לעזרת הפרנסה בביתם. אך בכל לילה היה הנער בוכה לאביו שנפשו חשקה בתורה, ואביו לא שעה לקול שוועו. לפיכך סיפר הזקן, נכמרו רחמי עליו, עד שביום מן הימים החלטתי ועשיתי מעשה, הוספתי לעבוד עוד כמה שעות בעבודות קשות מנשוא, ואת הפרוטות המועטות אשר הרווחתי ברוב עמלי, הייתי מביא לאותו אב, בתנאי שישחרר את בנו, שיגלה למקום תורה. ואכן שלח את בנו ללמוד תורה, ואני הוספתי לעמול בעמל ויגיעה קשה, כדי לעמוד בהבטחתי לסייעם בפרנסה.

בסיימו לספר את סיפורו, פנה הזקן אל אותו ראש ישיבה ושאלו האם יודע הוא אם יצא משהו מאותו נער, ושמא האם היה עמלו שווה. שאלו הרב לשמו, והזקן נזכר ואמר, שמו היה אהר'לה קאטלער. ראש הישיבה נפעם על עומדו וכמעט שצווח, היודע אתה את מי גידלת, הרי רק בזכותך נתגדל הגאון הגדול רבי אהרן קוטלר להיות בונה ומקים עולה של תורה בשממונה של אמריקה דאז, הנה כל תורתו ותורתם של רבבות תלמידיו נזקפים לזכותך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.

הלכה

ימי השובבי"ם

א. משבוע הבא אנחנו נכנסים לימי השובבי"ם, זהו זמן מסוגל מאוד לתקן ענייני קדושה. תיקון השובבי"ם הראשון יתקיים אי"ה ביום חמישי הבא ט"ז טבת בשעה 12:30, אשרי הזוכה!

ב. צריך ליזהר מאד בפרט בימים אלה מאיסור לשון הרע, שברית הלשון מכון נגד ברית המעור.

ג. יזהר מאד משחוק וקלות ראש וראִיות אסורות והרהורים רעים, ואמרו אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות. וכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ודרשו רז"ל אלו הלב והעינים שהם שני סרסורי החטא. והיינו, כי מלבד איסור העריות עצמו, אסרה תורה באיסור לאו נפרד, גם את ההסתכלות בפני עצמה.

ד. התיקון לפגם העינים, הוא שיבכה על עוונותיו ועל חורבן ביהמ"ק, ועל אדם כשר שמת. גם ינדד שינה מעיניו ויקום בחצות לילה, או עכ"פ באשמורת הבוקר. וכן יסתכל בדברי קדושה, כגון באותיות ספר תורה, או בפני רבו, וכן יסתכל בציציותיו תמיד. וכן ילמד תורה שבע"פ לאור הלבנה ומצטער מעט בעיניו בקושי ראייתו, עי"ז מתקן מה שפגם בראייתו.

ה. יש להרבות בימים קדושים אלה באמירת תהלים כי הוא חשוב כעוסק בנגעים ואהלות ומועיל מאד לתיקון.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!