.

יום הכיפורים - חס"ה לשבת

לאיזה מדרגה מגיע אפילו אדם פשוט ביום כיפור? מדוע סירבו הרבנים לבחור שקצת סטה מהדרך להתחתן עם בחורה שהחלה לחזור בתשובה? ומה חייבים לעשות לפני שיוצאים לבית הכנסת? • חידוש סיפור והלכה ליום הכיפורים

רבי יוסף שמואלי  | יום רביעי ז' תשרי התשפ"ה  |  09.10.2024  |  22:10

חידוש

ידועה ההלכה שאשה מעוברת שהריחה לוחשים לה באוזנה שיום הכיפורים הוא, אם נתקררה דעתה בזכרון זה - מוטב. ואם לאו, מאכילין אותה עד שתתיישב דעתה (שו"ע או"ח סי' תריז ס"ב).

שואל החתם סופר, מדוע ההלכה הזו שלוחשים לה באזנה נאמרה דוקא ביום הכפורים? והרי יתכן מקרה שעוברה הריחה בשר קודש או בשר חזיר בשאר ימות השנה, והתאוותה לאוכלו, והדין בזה מבואר בגמרא (יומא פב.) שמנסים תחילה להאכיל אותה רק ברוטב של המאכל כדי שתתיישב דעתה בזה, ואם לא נרגעה - מאכילים אותה את המאכל עצמו, לפי שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש! וקשה, מדוע לא לוחשים לה באוזן שאסור לאכול חזיר או שאסור לאכול בשר קודש! אולי היא תירגע מתאוותה כמו שלוחשים לה ביום הכפורים?

אלא אומר החתם סופר: הסברא בזה פשוטה, לפי שהעובר שנמצא במעי אמו הוא בקדושה נוראה עד מאוד, שהרי מלמדים אותו את כל התורה כולה, ומדרגתו היא גבוהה ממלאכי השרת. אלא, שיש גוף עכור, והיינו הגוף של האמא, שמקיף אותו מכל עבר, שהרי הוא נתון בתוך מעיה. וממילא, אם ילחשו לה באוזן בשאר ימות השנה, הלחישה הזו לא תועיל מאומה, כי העובר לא ישמע אותה מחמת הגוף העכור שחוצץ בעדו. אבל ישנו יום אחד בשנה, שבו עם ישראל מתעלה למדרגת מלאכי השרת (כמ"ש בפרקי דר"א פרק מו) יום שאין בו אכילה ושתיה כמו המלאכים שאינם אוכלים ושותים, יום שהוא נקי מכל חטא כמו המלאכים שנקיים מכל חטא, והוא יום הכפורים, וביום הזה, כל הגוף שלנו נעשה זך וטהור כמו המלאכים, וממילא גופה של המעוברת אינו חוצץ בעד העובר, כי אין ביום הזה גוף עכור, וממילא הוא יכול לשמוע את הלחישה דרך הגוף של האמא! (חתם סופר דרשות לשבת שובה ח"א טז ע"א).

למדנו מכאן, לאלו מדרגות מתעלה כל יהודי ביום הקדוש הזה! ומעתה, יראה כל אחד ויבין אל לבבו, ראה להיכן אתה נכנס, למקום אש להבת שלהבת! דע לאיזה יום אתה נכנס, ליום קדוש ונורא, יום אשר סגולת הכפרה שבו היא כבר מתחילת בריאת העולם, וכמו שכתב בספר החינוך (מצוה קפה) שמתחילת בריאת עולם יעדו וקדשו לכך. ואחרי שייעד אותו השי"ת לכפרה, נתקדש היום הזה וקיבל כח וזכות מאתו יתברך לעד שהוא מסייע לכפרת עוונותינו וכמו שנאמר: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם, לפני ה' תטהרו.

סיפור

סיפר רבי אליהו דיסקין שהיה בחור שהתחיל לסטות מהדרך, והרבנים המליצו לחתן אותו מיידית, הציעו לו שידוך בחורה שזה עתה התחילה לשוב לצור מחצבתה, וכשהונח הדבר לפני גדולי הדור הם לא הסכימו בשום פנים ואופן לבחורה להתחתן איתו. האבא של הבחור לא הבין הרי הבן שלו מקיים כל התורה, רק פה ושם הוא פוזל לצדדים אך הבחורה בקושי יודעת מה זה שבת, אמנם היא מתחזקת אבל היא עדיין לא אוחזת בעשירית ממה שהבן שלו אוחז, ענה לו הרב: הבחור נמצא בכיוון ההפוך והבחורה בכיוון היישר!

כשאדם מתחיל להשתנות זה נקרא שחזר בתשובה, אפי' שיודע שיקשה עליו להחזיק מעמד. כי מטרת התשובה היא לומר לקב"ה איך אני באמת רוצה להתנהג, וזה תפקידי להראות לקב"ה בעשרת ימי תשובה שאני רוצה להתנהג כך, ובמקביל יקבל על עצמו משהו שיוכל להחזיק בו הלאה אפי' מעשה קטן ועל ידי זה הקב"ה מקבל את התשובה.

הלכה

ערב יום הכיפורים

א. בערב יום כיפור באשמורת הבוקר, צריך לעשות מנהג הכפרות כמו שכתב בשעה"כ וז"ל: מנהג של הכפרה, המנהג הנזכר בספרי הגאונים היה מורי ז"ל נזהר מאד לקיימו, והיה לוקח תרנגול אחד לבן לכל אחד מבני הבית הזכרים, ותרנגולת אחת לבנה לכל אחת מבנות הבית הנקבות, ולאשה מעוברת ישחוט עליה מספק שנים, תרנגול אחד זכר אולי הוא זכר, ותרנגולת אחת נקבה אולי הולד נקבה, ועוד תרנגולת אחרת בשביל האשה עצמה, נמצא שהם ג' תרנגולים, ב' נקבות ואחד זכר לכל אשה מעוברת. וזמן שחיטתו הוא בליל ערב יוה"כ באשמורת קודם עלות השחר אחר הסליחות.

ב. נכון שיסבב תחילה לעצמו קודם שמסבב לאחרים. כדי שיבוא זכאי ויכפר על החייב, ולא להיפך.

ג. מצוה לאכול בערב יוה"כ ולהרבות בסעודה. ועיקר המצוה היא ביום ולא בלילה ומ"מ טוב לעשות סעודה עם פת גם בלילה. והמרבה באכילה ושתיה ביום תשיעי, ע"י הכוונה שלו והברכות והמצות שעושה באכילתו ושתייתו הגופנית מתקן בחינת יום התשיעי ועשירי, לפיכך ירבה באכילה ושתיה כנגד שני ימים.

ד. מצוה לאכול דגים בערב יוה"כ בשחרית דוקא, ויש הנוהגים לאכול דגי סרדינים לרמוז לסר דינים.

ה. צריך כל אדם להקפיד בערב יום הכיפורים שירחץ ויטהר ויטבול במי מקוה, וגם מי שאין דרכו בכך כל השנה, עכ"פ ביום הנורא הזה, צריך לטבול ולהשליך מעליו כל הטומאות וכל המחשבות זרות שנתדבקו בו כל ימות השנה, ואם אמרו חז"ל כי בכל רגל ורגל חייב אדם לטהר עצמו, ק"ו ביוה"כ שצריך האדם לחפש אחר הטהרה והקדושה להתייצב לפני אלהיו ית' מן הבא בידו, ולא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום.

ו. כתבו הקדמונים שעל ידי טבילה במקוה ימשך לאדם טהרת הלב וקדושת המחשבה, ויהיה לו לסיוע גדול להדבק בבורא עולם. ועל ידיה מתקדש האדם ונעשה כבריה חדשה.

ז. כל אדם ינשק ידי אביו ואמו בערב יוה"כ לעת ערב קודם שילך לבית הכנסת ויבקש מהם מחילה, ודבר זה הוא חיוב גדול על כל אדם, ומי שאינו עושה כן נקרא חוטא ומזלזל בכבוד אביו ואמו. דאם בין אדם לחברו חייבו חז"ל לבקש מחילה קודם יוה"כ, כל שכן מאביו ואמו, שאין אדם ניצול מחטא זה בכל יום. ואם הבן שוטה ולא ביקש, הם יתנו לו מחילה שיאמרו בפיהם, אנכי מוחל לבני פלוני על כל מה שחטא לי מחילה גמורה. וכן (הבעל) יתן מחילה לאשתו על אשר בזבזה מן הבית שלא כרצונו. וכן על כל תלמיד שיש לו רב בעיר, ילך אצלו קודם יוה"כ ויבקש ממנו מחילה.

ח. נוהגים לעשות התרת נדרים בערב יום כיפור, ומנהג ירושלים לומר סדר התרת קללות, וכן הוא מנהג ישיבתנו הק', ואם אפשר ישבו עשרה דיינים כדי שתועיל התרה זו גם לנידוי.

ט. ישתדל ליתן כופר נפשו צדקה לעמלי תורה בעין יפה, ומצוה ליתן בפרהסיא דממנו יראו וכן יעשו שיתנו איש כמתנת ידו.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!