בית - פרשת-שבוע - פרשת כי תבוא חס"ה לשבת

עוד עדכונים

פרשת כי תבוא - חס"ה לשבת

האם אפשר לצוות אדם לאהוב? מי יותר מפחד בעת הברחת הגבול, הסוחר או העגלון? והאם נשים חייבות לשמוע תקיעת שופר? • חידוש סיפור והלכה לפרשת כי תבוא

רבי יוסף שמואלי  | יום חמישי ט"ז אלול התשפ"ד  |  19.09.2024  |  15:45

חידוש

"הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת" (כו, טז)

הרב הקדוש באר מים חיים ז"ל כתב בשם הרמב"ם ז"ל איך אפשר לצוות לאהבה את ה', והלא אהבה תלויה בלב ואם לא יאהב אדם בלבו דבר, אי אפשר לו לאהוב אפילו אם יצוהו אדם לאהוב?

ותירץ שאהבת השי"ת תלויה בתשובה אם יעשה אדם תשובה שלימה אזי תכנס בלבו אהבת השי"ת. והביא משל נאה על זה לעץ שנחתך בשתי חתיכות אם יחברם אדם מתחבר חיבור יפה ובלבד שלא יהיה בחתיכה שום לכלוך שאם נתלכלך צריך לנקותו עד שיתחברו יפה, כך נשמתן של ישראל חצובה מכסא הכבוד ומשתוקקת להגיע אל שרשה ובלבד שלא יגרום לכלוך העונות שאז צריך לנקותו בתשובה, ואז נכנסת אהבת ה' בלבו ונדבק לשורשו (עיין פירוש באר מים חיים פ' כי תבא זיע"א).

 

סיפור

מעשה בסוחר שקנה סחורות רבות על מנת להבריח את הגבול ולמכור שם סחורתו בלי מכס ואז ירויח הון עצום ויהפוך להיות עשיר גדול. לשם כך שכר עגלון ממולח שיודע את הדרכים והשבילים המיוחדים להבריח את הגבול. מיד כאשר יצאו לדרך דפק לבו של הסוחר האם יצליח לעבור הגבול בשלום ולהתעשר, או ח"ו יתפס ויחרימו רכושו והוא הולך לכלא וכו'.

העגלון בתחילה לא פחד, כי לא כ"כ נורא הכי הרבה יקחו לו את הסוס וכו' וכל הדרך היה רגוע, רק כאשר הגיעו לשער הגבולות היה רועד. ואמנם הסוסים היו רגועים במשך כל הזמן ולא חשו בסכנה כלל ועיקר.

הנמשל הוא כי הסוחר הגדול הוא דוגמת מי שהוא עובד ה' גדול שכבר מתחילת חודש אלול מתחיל לפחד ועושה חשבון נפש ומתקן את מעשיו וכו', והבינונים הם כמו העגלון מפחדים פחות ורק לקראת ר"ה מתחילים לחזור בתשובה, והפחותים ביותר הם כמו הסוסים, שכלל לא מפחדים, ואפי' כשנמצאים בר"ה ובעשי"ת, לא מרגישים פחד ממעשיהם, ולכן אנחנו צריכים להתעורר כבר עכשיו שלא יהא מאוחר.

 

הלכה

תקיעת שופר

א. הכל חייבים לשמוע קול שופר בראש השנה, כהנים לוים ישראלים וגרים. אבל נשים וקטנים פטורים. ומכל מקום נוהגות הנשים לבוא לבית הכנסת בראש השנה כדי לשמוע קול שופר (עם ברכותיו), ויפה עושות, ויש להן שכר מצוה. ואמנם אשה שיש לה ילדים קטנים שאם תביאם לבית הכנסת יפריעו למהלך התפלה והתקיעות, אין לה לבוא לבית הכנסת, ותסמוך על עיקר הדין שהיא פטורה ממצות שופר ומתפלה בצבור. ואם תחמיר לבוא לבית הכנסת יוצא שכרה בהפסדה, שגורמת הפרעה למהלך התפלה.

ב. קטן שאינו בר מצוה שאינו מחוייב במצות שופר אלא דרך חינוך בעלמא, אינו מוציא אחרים ידי חובתם בתקיעת שופר עד שיגיע לגיל שלש עשרה שנה ויום אחד.

ג. קודם שתוקעים בשופר כדאי לשים לב לכמה דברים: א) שיכוונו לצאת ידי חובת המצוה. ב) שיכוונו לצאת גם ידי חובת הברכות, מדין שומע כעונה. ג) שלא יענו ברוך הוא וברוך שמו על הברכות של התוקע, משום דהוי הפסק. ד) שלא יאמרו וידוי בין התקיעות אלא בהרהור הלב. ה) שיכוונו לצאת גם בתקיעה עצמה מדין שומע כעונה, לצאת ידי חובת כל הדעות.

 

 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!