פרשת ואתחנן - חס"ה לשבת 

איך הפטרת 'נחמו' קשורה לתשובה? מה למד רבי אברהם הכהן מתוניס מהלוליין שהלך על חבל מתוח? ומה צריך לשים לב החל מיום ט"ו באב? • חידוש סיפור והלכה לפרשת ואתחנן

רבי יוסף שמואלי  | יום רביעי י' מנחם אב התשפ"ד  |  14.08.2024  |  16:45

חידוש

נחמו נחמו עמי... (מתוך ההפטרה)

רבותינו תקנו לקרוא את הפטרת "נחמו" מיד אחרי תשעה באב כדי ללמד אותנו על התשובה - שהרי כל הצרות והרעות שבאו עלינו הכל הוא בגלל שעזבנו את ה' וחטאנו לו, ואם אנחנו רוצים בחזרה לקבל את הטובה והנחמה אנחנו צריכים לחזור בתשובה, וע"י שנעשה מצוות ומעשים טובים נזכה שוב לקבל את הטובות, אבל כל זמן שאנחנו לא מכירים בחטא לא נוכל לחזור בתשובה ולהתקרב בחזרה אל ה', ולכן אחרי שהתאבלנו והצטערנו בתשעה באב על החורבן ועל הגלות והתעוררנו לתשובה, עכשיו יש לנו תקוה ע"י שנקבל עלינו מעכשיו להטיב את מעשינו שע"י התשובה הזאת נהפוך את מדת הדין למדת הרחמים ונזכה בחזרה לבנין בית המקדש ולקרבת ה'.

סיפור

"ואתחנן אל ה' (ג, כג)

כיצד צריכה תפלתנו להראות? הרה"ג ר' אברהם הכהן זצ"ל מתוניס בספרו מלל לאברהם, מספר על קדוש אחד ששמע שבא קרקס לעיר, ובקרקס שחקן פלא, שהולך על חבל מתוח הקשור לראש הרים גבוהים משני צדי הנהר, אמר הרבי אלך ואראנו, תמהו החסידים: מה לרבי ולקרקס, ענה הרבי: הסתכלתי בפני השחקן וראיתי שהוא מצמצם כל מחשבותיו בהליכה זו, כי הוא יודע שסכנה של נפילה צפויה לו כל רגע, ואם יפנה מחשבותיו לדבר אחר, תכף ומיד יפול לתהום ואיננו!

באותה שעה למדתי מוסר שכשאדם מישראל עוסק בתפילה חייב לצמצם מחשבתו בכוונה מלאה רק לתפילה ואם לאו, נופל.

"...כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים... (ד, ו)

רבי יהונתן אייבשיץ היה ידוע לחכם ופקח גדול. פעם קרא לו המלך וא"ל הרי אתה חכם וחכם עדיף מנביא (עי' ב"ב דף י"ב:) אם כן תגיד לי אני רוצה ללכת לעיר אחת ויש בה שני שערים להכנס, באיזה שער אני אכנס, א"ל אני אכתוב את התשובה בפתק ונסגור את הפתק ואחרי שתעבור ותכנס תפתח את הפתק. לקח רבי יהונתן את הפתק וכתב בו: מלך פורץ גדר לעשות לו דרך. והמלך הזה כשהגיע לעיר ההיא לא ידע מה להחליט באיזה שער להכנס, בסוף עלה לו רעיון ואמר לעבדים שלו שיפרצו לו את החומה ויעשו שם שער חדש והוא יכנס משם וזה ודאי רבי יהונתן לא העלה על דעתו. אח"כ פתח את הפתק וראה מ"ש שם: מלך פורץ גדר לעשות לו דרך, ובזה נוכח לראות את החכמה הגדולה שיש לחכמי ישראל, וכמו שכתוב בפסוק שהעמים יאמרו "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה", ואפילו שגם אצל הגויים יש חכמה וכמ"ש חז"ל (איכה רבתי פרשה ב' י"ג) חכמה בגויים תאמין תורה בגויים אל תאמין, אבל בכל זאת חכמה כמו שיש לחכמי התורה אין לגויים (דרש יהודה).

הלכה

שבת נחמו

א. השבת הקרובה נקראת 'שבת נחמו' וראוי להסתפר בערב שבת זו.

ב. ראוי להתענג בשבת נחמו יותר משאר שבתות השנה ומצוה לעשותו כיום טוב.

טו' באב  

א. אמרו חז"ל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, וירבה בו מעט בשמחה כי יש עילוי לשכינה.

ב. יום ט"ו באב הוא ארבעים יום קודם כ"ה באלול שהוא יום בריאת העולם, ובאותו יום הכריזו בשמים על בריאת העולם, ולכן ירבה בתשובה ומעשים טובים מכאן ואילך כי אור ימים הנוראים מבצבצים ובאים.

ג. יזהר להוסיף בתורה מיום ט"ו ואילך, ובפרט בלילות כי מעתה הלילות נעשות ארוכים, ואמרו חז"ל מאן דמוסיף מוסיפים לו.

ד. ביום כ' לחודש אב עושים התרת נדרים שהוא ארבעים יום קודם ראש השנה (וטוב לעשות התרה בעשרה), ומנהג יפה הוא כדי שיוּתַר לו נזיפה ונדוי בבי"ד של מעלה. ויזהר מכאן ואילך בכל עניניו שלא יתחייב נזיפה או נידוי בבי"ד של מעלה, כדי שתהיה תפילתו נשמעת בראש השנה וביום הכיפורים.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!