בית - מאמרים - חסה לשבת פרשת ויצא התשפג

.

חידוש סיפור והלכה קצרים שתוכלו לומר בשולחן שבת


רבי יוסף שמואלי  |  ו' כסלו תשפ"ג  |  30.11.2022  |  14:37


חסה לשבת

חידוש

 
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא (כח, י-יא)
המפרשים מבארים שהנשמה נקראת בשם יעקב "ויצא יעקב מבאר" - כשהעובר יוצא ממעי אמו והנשמה יורדת לעולם הזה, "שבע" - משביעים אותה תהיה צדיק ואל תהיה רשע (נדה דף ל':), "וילך חרנה" - שהוא בא לעולם הזה שכולו חרון אף. "ויפגע במקום" - שהשטן בא כבר משעה שהאדם נולד וכמו שכתוב (בראשית ד' ז') "לפתח חטאת רובץ" ופוגע בו, "וילן שם" - והאדם ישן ולא מתעורר, עד "כי בא השמש" - ששקעה שמשו והפסיד את האדם הזה.
ומה עליו לעשות, "ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא" - אבני המקום פירושו התורה, וכמ"ש (דברים כ"ב כ"ד) "אבנים שלימות תבנה וגו' וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת".
ואמרה הגמ' (ברכות דף ה'.) אם יצרו של אדם מתגבר עליו יעסוק בתורה, ואם לא הצליח יקרא קר"ש - שזה היחוד של הקב"ה, ואם לא הצליח יזכור לו את יום המיתה, וזה שאמר "ויקח מאבני המקום" - זה התורה, "וישם מראשותיו" - שאם לא הספיק לו התורה יקרא קר"ש שקוראים על המיטה, ואם לא "וישכב במקום ההוא" - יזכיר לו את השכיבה של האדם דהיינו את יום מותו ואז יתבטל ממנו היצה"ר, וי"א 'יזכור לו יום המיתה' - הכוונה ליום המיתה של היצה"ר שעתיד להשחט ולהכרת מן העולם (סוכה דף נ"ב.), וכשיזכור לו את יום המיתה שלו הוא כבר יחרד. (רבנו יהודה מעלם זצוק"ל)

 

סיפור

"וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (כח, כב)
מסופר על שר האוצר של מלך ספרד הלא הוא הגאון דון יצחק אברבנאל שהיו לו שונאים רבים בחצר המלך, ופעם אחת טענו למלך שהוא שלח את ידו ומעל בכספי אוצר המלוכה, והמלך אשר ידע את צדקותו ויושר לבבו לא האמין להם אך מרוב שאלו הרשעים לחצו עליו הזמינו המלך ללשכתו וביקש ממנו לערוך חשבון מדויק על כל נכסיו שיש לו. לאחר זמן מה חזר ר' יצחק והגיש למלך את הרשימה, המלך עיין בה ועיניו חשכו כי ברשימה לא היה נקוב סכום כי אם עשירית משווי נכסיו האמיתיים, קדרו פניו וביקש הסבר. פתח ר' יצחק ואמר לו, אדוני המלך ישנה באמתחתי רשימה נוספת ובה כל הנכסים אשר ברשותי אבל הם אינם שלי כי בכל עת יכול אדוני המלך להפקיעם ולהחרימם, הסכום שהמלך ראה ברשימה אשר בידיו אינו אלא סיכום של מעשי הצדקה והחסד שעשיתי, אשר את זה איש לא יכול ליטול ממני כי הם שמורים לי לעתיד לבוא והם נכסי האמיתיים, שמע המלך והוסיף לו אהבה על אהבתו.
 

הלכה

פתיחה ההיכל והוצאת ספר תורה
א. באופן פתיחת הפרוכת יש נוהגים לפתחו מימין לשמאל. ויש נוהגים לפתוח הפרוכת מצד שמאל לימין וכן עיקר.
ב. קודם שמוציאים הס"ת מן ההיכל נוהגים לומר "בריך שמיה" וכו' כי מתגלה אור גדול ונורא והוא בחי' יסוד דחכמה. ואם נתאחר מלאומרו בשעת הוצאת ספר תורה, יכול לאומרו עד שפותחין הס"ת לקרות בו.
ג. איתא בזוה"ק (פר' ויקהל דף רו ע "א) שבשעה שמוציאים הס"ת מהארון נפת חים בשמים שערי רחמים ומעוררים את האהבה למעלה, ומסוגל מאוד שיקובל בקשתו, וכתבו בספרים שלא ידבר שיחה בטלה ולא יעסוק בצרכי עניניו בשעה שמוציאין הס"ת, כי הוא בזיון התורה.
ד. צריך ללוות את הס"ת עד התיבה, ולנשקו, ולהסתכל בו מקום שיוכל לקרוא האותיות, ויש בזה תועלת לנשמת האדם.
ה. בהסתכלות בס"ת ילבש חרדה ובושה על פגם העיניים, ויעשה תשובה, כדי שיסתכל בהס"ת , שהוא תיקון לפגם העינים אחר התשובה, שלא יפגום בעיניו, בין בהסתכלות בין בגאוה בעיניים רמות שמסלק את השכינה, ואחר כך ישא עיניו להביט בס "ת ואז ראייתו והבטתו בס"ת ודאי היא שתרחם.
 
 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!