.

מעשה בעשיר שחשקה נפשו בבחור תלמיד חכם מופלג עבור בתו, והלך אל הרה"ק ה'חתם סופר' זי"ע בבקשה שיראהו מיהו הבחור המופלג ביותר בישיבתו הרמה כי ברצונו לקחתו כחתן לבתו, השיב לו החת"ס, בסוף הזמן הנני מעביר את כל הבחורים בכור הבחינה, אז אדע בבירור בטיב כל אחד ואחד, שוב נא עתה לביתך, ולאחר שיגיע עת המבחן אשלח אליך את הבחור המיועד. בסוף הזמן בחר החת"ס את הבחור המהולל ברוב התשבחות, נתן בידו כתב צרור וחתום - בו כתב אל הגביר 'מוכ"ז הוא הנבחר להיות חתנך לוקח בתך', וביקש ממנו שבדרכו הביתה יאריך דרכו למקום מגורי הגביר ויתן לו את האיגרת. הבחור שלא ידע איגרת זו מה טיבה וגם קצרה נפשו בדרך, לכן פנה אל אחד מחבריו אשר דר בסמיכות למגורי הגביר, וביקש ממנו שימסור מכתב זה אל הגביר, והלה הסכים לזה, בבואו אל עירו סר תחילה לבית הגביר ומסר לו את האיגרת, פתח הגביר וראה שהבחור העומד לפניו הוא המיועד לו, ומיד שלח לדבר בו נכבדות ונגמר השידוך בכי טוב. והתברר הסיבות עד שיצא לאור רצונו יתברך.

א. יזהר שיהיה לו טלית מיוחדת לכבוד שב"ק ומה טוב שתהיה כולה לבנה ושיהא מהודרת ונאה יותר משל חול.

ב. יש אומרים שבתפלת שבת מעלין את כל תפלת החול שנתעכבה על ידי איזה חטא או חסרון כונה. על כן צריך ליזהר מאוד בתפלת שבת להתפלל בכוונה יתירה ובשמחה גדולה.

ג. חסידים ואנשי מעשה נוהגים לומר כל ספר התהלים ביום שבת קודש קודם תפילת שחרית ומנהג נכון הוא.

ד. בשבת יש להזהר ביותר שלא לדבר בבית המדרש דיבור של חול.

ה. במוצאי שבת בעת שמקפל טליתו יבדוק הציציות לראות שאין בהם חסרון וגם יפרידם שלא יהיו מסובכין זה בזה, ואם לא בדק קודם השבת יבדוק בשבת קודם שמברך.