שבת פרשת שמיני - חס"ה לשבת

מדוע רשב״י שם דגש גדול על אהבה בין התלמידים? מה הציע החפץ חיים לרב קהילה שהתייעץ איתו איך לחזק את הציבור? ועל מה ראוי לדבר סביב שולחן השבת? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת שמיני

יום חמישי כ״ב ניסן תשפ"ו | 09.04.2026 | 18:45

חידוש

ימי ספירת העומר

בגמ' יבמות (דף ס"ב) מסופר, שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לר' עקיבא מגבת ועד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה. והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם והם: ר"מ, ר' יהודה, ר' יוסי, ר' שמעון, ור' אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר ר' חייא בר אבא ואי תימא ר' חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה, מה היא? אמר רב נחמן אסכרא. ע"כ.

ולכן ראינו בתלמוד ירושלמי נדרים (דף ט' ע"ב) שאמר ר"ע לתלמידיו הנ"ל, והזהיר אותם שלא יהיו כמו הראשונים אלא יקבלו עליהם מצוות ואהבת לרעך כמוך, שזה כלל גדול בתורה כי ר"ע ידע גודל ערכה של אהבת ישראל, ועתה מובן מדוע רשב"י קרא לתלמידיו "חברייא קדישא" כי קיבל מרבו את דבריו וידע שזה התכלית, ולכן רצה להשריש בלב תלמידיו שכולם חברים ואוהבים בלב ובנפש אחד את השני, ולכן כתוב באידרא שרשב"י אמר לחברים "אנן בחביבותא תליא מילתא" ודו"ק.

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'" (ט, ו)

יש לדקדק על איזה צווי הכתוב מדבר, אם נאמר שהציווי הוא על אהרן שיקרב אל המזבח וכו', אם כן צריך לומר "תעשה" ולא "תעשו"?

אלא, הציווי מכוון לעם ישראל שיהיו שלמים בעבודת ה' יתברך. כמאמר דוד המלך ע"ה (תהלים טז, ח): "שויתי ה' לנגדי תמיד". שעל ידי כך זוכה האדם שלא ימוט דבר העומד מימינו שהיא התורה, וכשהשכיל משה כמה מעשה זה חשוב, אמר לבני ישראל אם תהיו מעריכים בדעתכם כי אתם עומדים לפני ה' יתברך, אז: וירא אליכם כבוד ה' (אור החיים הקדוש).

סיפור

"וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי ה'" (ט, ב)

שואל רש"י, למה נצטווה לקחת דווקא עגל, והלא חטאת של כהן משיח הוא פר, ואהרון הוא כהן משיח?! אלא להודיע, שכיפר לו הקב"ה על מעשה העגל.

והמתבונן יראה, שיש בזה מדה כנגד מדה. וכדברי הר"ן בדרשותיו (דרוש ג') שענין מדה כנגד מדה, בא לעורר את האדם שימצא הדבר שקלקל בו, ובכך ידע כיצד עליו לתקנו, וכן במידה טובה, ידע על מה הוא מקבל שכר.

וסיפר הרה"ג מרדכי מלכא שליט"א, רבה של העיר אלעד (אספקלריא, מטות תשע"ו עמ' 28): סיפר לי נכדו של הגאון רבי אהרן נויבירט זצ"ל, מעשה שהיה עם סבו. וכך סיפר לו סבו: מדי פעם הייתי נוסע לחפץ חיים כדי להתייעץ עמו בענייני רבנותי בגרמניה, באחת הפעמים, לפני שחזרתי לקהילתי בגרמניה, שאלתי את החפץ חיים מה לדבר בשבת הקרובה בכדי לחזק את הציבור?

החפץ חיים שהיה אז בן פ"ג שנים לערך, שכב במיטתו בשל חולשתו, ולפתע הורה לי להתקרב אליו, וביקש שאפתח את פיו. הייתי נרעש ונפחד, לא הבנתי, לפתוח את פיו הקדוש של החפץ חיים?! אולם החפץ חיים הורה לי בשנית לעשות כך.

מתוך אימה ויראה פתחתי את פיו הקדוש, וגיליתי שתי שורות שיניים צחורות מסודרות ושלמות כשל בחור צעיר. עמדתי נפעם, ואז ביקש החפץ חיים: תספור נא כמה שיניים יש בפי! ואכן, בדחילו ורחימו מילאתי אחר בקשתו, וספרתי שלושים ושתיים שיניים! שן לא נעדרה, שן לא נפגמה.

ואז נטל החפץ חיים את ידי ואמר בחיוך: מדה כנגד מדה אני שמרתי על הפה שנתן לי הקב"ה, והקב"ה שמר על הפה שלי! והוסיף ואמר: את זה תספר לבני עדתך בדרשה, שראית יהודי ישיש מאד שכל שיניו שלמות, והכל משום ששמר על פיו מלשון הרע ודיבורים אסורים!
 

הלכה

סעודות שבת קודש

א. מצוה להרבות בבשר ויין ומגדנות כמיטב יכולתו, ולא יפחות משני תבשילין לכבוד השבת, ואם דרכו בחול בשנים יוסיף בשבת לפחות מין אחד יותר.

ב. אף על פי שמצוה להרבות בסעודות שבת, לא ימלא כריסו יותר מדאי, שזה לא נקרא מענג את השבת, אלא מענג את עצמו.

ג. ישב בשלחן אשר לפני ה' באימה ובכובד ראש, ויתנהג במשך הסעודה בדרך כבוד, כשהוא לבוש במלבושי כבוד. ויזהר להיסב על שולחנו בשמחה ובקדושה וטהרה ויאכל בנחת.

ד. מה טוב שיאכל בכל סעודה משלשה סעודות שבת דגים. ויש להקדים אכילת הדגים קודם הבשר.

ה. מצוה גדולה שישב אדם בסעודת שבת וירנן שירות ותשבחות להקב"ה, שנאמר (תהלים צב, א-ב) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון.

ו. אדם ששמח במאכלי שבת ואומר דברי תורה ומוסיף מאכל לכבוד שבת, ממשיך על ידו פרנסה לכל השבוע.

ז. יש שאמרו, שקדושת מאכלי שבת גדולה מעלתם יותר מקדושת אכילת הקרבנות בבית המקדש, ולכן יש מדקדקים שלא ליתן ממאכלי שבת לגוי.

ח. בסעודת שב"ק שהקדושה שורה בכל בית יהודי, מה טוב לומר להם דברי תורה ומוסר וסיפורי צדיקים כדי להמשיכם ולהדריכם לחשק הבורא ומצוותיו ועוד שע"י הלימוד מברר ניצוצי הקדושה שבאכילה. ויתרחק מאוד מלדבר דברים בטלים.

ט. ירבה בפירות ומגדים ומיני ריח כדי להשלים מנין מאה ברכות. וטוב וראוי לו לאדם להשתדל להביא תפוחים על השולחן בליל שבת ויש סוד בדבר וגם מסוגל לבנים זכרים.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!