מעלת קריאת שיר השירים בערב שבת

כ"ט חשון תשפ"ו | 20/11/2025 | 18:04

ובקונטרס שיר השירים בהוצאת ישיבתינו הקדושה בהקדמה הובא במעלת קריאת שיר השירים בערב שבת וז"ל:

א. מנהגן של ישראל הוא מתקנת הקדמונים לקרוא בכל ערב שבת קודש, שיר השירים. וכתב הגאון יעב"ץ בספר עמודי שמים (דף שלו) וז"ל אח"כ יכין עצמו לקבל המלך בשמחה ובטוב לב יקרא שיר השירים כולו בבת אחת וכו'. וכתב הרב מעשה רוקח דלכך תיקנו הקדמונים לקרוא כל שירי השירים בכל ערב שבת, לומר שמי שאומר אותו בכוונה שלימה ניצול מדינה של גיהנם שפועלת בכל שבוע קי"ז שעות, וכנגדן יש בו קי"ז פסוקים [וזה כי בזוהר (נח דף סב ע"ב) איתא דשלש פעמים ביום רווחין לרשעים בגיהנם, שעה וחצי בכל תפלה. לשלש תפלות, ארבע שעות וחצי. הרי כ"ז שעות. וכ"ד שעות דשבת, גיהנם נח. הרי נ"א שעות רשעים נייחין בכל שבוע. וכללות השבוע קס"ח שעות. צא מהם נ"א שעות אלו, נשארו קי"ז שעות. כנגדן תיקנו שיר השירים לאמרו בערב שבת, שיש בו קי"ז פסוקים, להנצל מקי"ז שעות שנידונים רשעים בגיהנם עש"ב. כה"ח פלאג'י סי' כח, אות ב].

ב. מפני ששיר השירים קודש קדשים ואין כל העולם כדאי כיום שניתן שיר השירים לישראל ואין בכל השבוע שעה מקודשת כשעה זו שהאדם פשט בגדי החול ורחץ פניו ידיו ורגליו לכבוד שבת קודש ואז ניכר ומתגלה תוספת אור קדושת שבת בגוף האדם, והיכן נמצא שעת כושר כזו שיהיה גוף האדם במצב קדושה שיהיה ראוי לקרוא שיר השירים קודש הקדשים. (פתח הדביר)

ג. שיר השירים הוא לעורר את האהבה וייחוד קב"ה ושכינתיה, ובשבת יש עילוי ויחוד עליון לכן תקנו לומר שיר היחוד משום שהוא זמנו עת דודים, וכל האומר פסוק בזמנו עליו נאמר ודבר בעתו מה טוב. (הרב חיד"א בספר כסא רחמים ובספר שפה אחת)

ד. מעשה תוקפו וגבורתו של שיר השירים שהוא שבח הכלה, וכמ"ש בתיקונים והאיש המשכיל ישים עיני השגחתו בעת קריאתו, ועי"ז אין ספק שיהיה מבני היכלא דמטרוניתא ומה טוב אם יקראו כל הציבור יחד, כי אף אם יקרא אותו ביום השבת לא יעלה קריאתו כמו בערב שבת שאז הוא עיקר מעלת אמירתה. (דברי שיר)

ועי' עוד מש"כ בזה היסוד ושורש העבודה (שער העליון פרק א') וז"ל, ובבואו מן הטבילה, ילבש בגדי שבת ויאמר שיר השירים בקול נעים ובמתון. וגודל מעלת אמירתה, הובא בזה"ק בכמה מקומות. וז"ל פ' תרומה (דף רמג ע"ב) מאי דהוה ומאי דהוי ומאי דזמין למהוי לבתר יומא שביעאה, כד יהא שבת לה' כלא איהו בשיר השירים כו'' אצטרך לנטרא ולסלקא עטרא על רישי' דבר נש כל מלה ומלה דשיר השירים, ואי תימא אמאי איהו בין הכתובים, הכי הוא ודאי בגין דאיהו שיר תושבחתא דכנסת ישראל קא מתעטרא לעילא, ובג"כ כל תושבחן דעלמא לא סלקא רעותא לגבי קב"ה כתושבחתא דא. עכ"ל בקיצור נמרץ.

ויזהר האדם מאוד באמירתה בדקדוק התיבות, ולא יפסיק באמצע קריאתו אפילו בד"ת. ונמצא כתוב בספרים, לפי שכל הפסוקים של שיר השירים מסודרים בסדר מעלות המדות העולמות העליונים הקדושים, אם לא ידקדק היטב בתיבות או יעשה הפסקות, יעשה פירוד חס ושלום בין מדות העליונים הקדושים. ובוודאי אם ידקדק האדם בלשון הזה"ק הנ"ל דפ' תרומה, שכתב: אצטרך לנטרא ולסלקא על רישי' דבר נש כל מלה ומלה דשיר השירים, בודאי האדם ידע להזהר בעת קריאתה בכל הנ"ל. ודי הערה בזה. ואם אין לו שהות לקרותה בערב שבת קודש, אזי יקרא בשבת מתי שיוכל. עכ"ל.