פרשת נח - חס"ה לשבת

מדוע גם האדמה נענשה במבול הרי רק הבריות חטאו? איך ניצל רבי עובדיה צדקה מפקידי המס שרצו להפילו? ומה יעשה מי ששכח להזכיר ברך עלינו? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת נח

יום שלישי כ"ט תשרי תשפ"ו | 21.10.2025 | 16:10

חידוש

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא ... אֶת הָאָרֶץ" (ו, יג)

שואל הזוהר הקדוש (נח דף סח.), אם בני אדם חטאו, הארץ מה חטאה?

אלא כיון שעיקר הארץ הם בני האדם היושבים בה, לכן האדם פועל במעשיו על הבריאה אם לטוב לטובה, ואם חס ושלום להיפך, כשהאדם משחית את דרכו, גם הבהמות משחיתות את דרכן מין בשאינו מינו, וגם האדמה הצמיחה כלאים, שאז כל הבריאה משקרת ומקלקלת.

לכן לא בכדי בא המבול, הן העולם היה מושחת, בני האדם איבדו כל רסן, וההשחתה חלחלה גם אל בעלי החיים, שאף הם השחיתו דרכם וחיו מין עם שאינו מינו, ומזיווגים משונים אלו יצאו יצורי כלאים מעוותים ומחרידים. לכן הקדוש ברוך הוא החליט להחזיר את העולם למסלולו, והיה צורך להכחיד את היצורים בני התערובת.

"אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ" (ט, יג)

כתב הגאון רבי יהונתן אייבשיץ זי"ע בספרו יערות דבש (ח"א דרוש י"ב) בשם הזוהר הקדוש, שיש שני סוגי קשת, יש קשת עם גוונים הרבה, וזו קשת טבעית, ויש קשת עם גוון תכלת בלבד, וזו קשת להזכרת הברית, כי "תכלת" מלשון "כליה" רצונו לומר, שקשת בצבע תכלת מרמזת שהדור נתחייב כליון חס ושלום. אבל יש להם "תכלית" בזכירת הברית. וכל זמן שצדיק בעולם, לא נראתה סוג הקשת שמזכרת את הברית, רק הקשת הטבעית. וסיים היערות דבש, לכן צריך לימוד והבחנה להבחין בין קשת לקשת, אם היא קשת טבעית או קשת להזכרת ברית, כי אז יש לנו להתעורר בתשובה.

סיפור

"אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (ו, ט)

מו"ר ראש הישיבה כמוה"ר יהודה צדקה זצ"ל הסביר את הפסוק על פי מעשה שהיה עם אחיו הצדיק והכשר רבנו עובדיה צדקה זצ"ל, שהיו לו כמה בתים שהיה משכיר אותם לצורך פרנסתו. ובזמנם היה נהוג שהמלכות באה לבית כדי לגבות מס ארנונה, והיו הפקידים אנשי דלא מעלי, שהיו אומרים לבעל הבית, תראה לנו את הקבלות של המס ששילמת, והוא מביא את הקלסר של הקבלות, והיו מבקשים ממנו מים לשתות, וכאשר היה הולך להביא מים, לוקחים לו כמה קבלות והולכים לדרכם, ובאים פעם שנית לאחר זמן ואומרים לו לא שילמת על חדשים אלו ואלו. והיו לוקחים את הכסף לעצמם. אמנם כאשר באו לר' עובדיה כדרכם בקשו את קבלות המס, ואחר שהביא להם את הקבלות ששולמו כל התשלומים, אמרו לו תביא לנו אגסים מהעץ שלך בחוץ, חשב ר' עובדיה בדעתו איך אעשה, אם אתן להם, הרי הם לא מברכים ואין בזה נחת רוח לקדוש ברוך הוא. ואם לא אתן להם, הרי צריך להיות נח לבריות? לבסוף החליט ואמר להם תקחו אתם בעצמכם לכו ולקחו, ואז לא הצליחו לגנוב לו קבלות, וכך ניצל.

על פי זה פירש ראש הישיבה זצוק"ל, שלפעמים אדם נמצא במצב שאינו יכול להיות גם נח לשמים וגם נח לבריות וכיצד יחליט? ועל זה נאמר "את האלהים התהלך נח", ללמדנו שיש לאדם לבחור בדרך ה', כי מוטב שיקרא שוטה כל ימיו, ואל יהי רשע שעה אחת לפני המקום (עדויות פ"ה מ"ו).

הלכה

הזכרת ברך עלינו

החל מליל ז' בחשון (יום שלישי הבא בלילה) בתפלת ערבית שואלים על הגשמים בברכת השנים לומר ותן טל ומטר לברכה. ואם טעה ואמר ברכנו ולא שאל מטר ונזכר באמצע הברכה, אומר ותן טל ומטר לברכה במקום שנזכר, וממשיך על הסדר עד סוף הברכה. אמר ברוך אתה ה' קודם שחתם מברך השנים, יאמר למדני חוקיך, וחוזר לתחילת הברכה. ואם נזכר אחר שסיים הברכה קודם שהתחיל תקע בשופר, אומר שם ותן טל ומטר לברכה ודיו. ואם נזכר אחר שהתחיל תקע אין צריך לחזור, אלא יאמר בשומע תפילה ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע תפלת כל פה וכו'. ואם לא נזכר אלא עד אחר שסיים שומע תפילה, קודם שהתחיל רצה, יאמר שם ותן טל ומטר לברכה. ואם נזכר אחר שהתחיל רצה, אז חוזר לברכת השנים ואומר על הסדר, ואם לא נזכר אלא עד לאחר שאמר יהיו לרצון אמרי פי האחרון הסמוך לעושה שלום, אז אפילו שעדיין לא עקר רגליו, צריך לחזור לתחילת תפילת העמידה.

רחיצה וטבילה לכבוד שבת קודש

א. מצוה לרחוץ כל גופו בחמין בערב שבת קודש, ואם אי אפשר לו, ירחוץ פניו ידיו ורגליו.

ב. מנהג חסידים ואנשי מעשה לטבול במקוה טהרה בכל ערב שבת קודש, כדי לקבל תוספת נפש רוח ונשמה של ליל שבת קודש, על ידי טבילה זו.

ג. אחרי שקרא שניים מקרא ואחד תרגום - אפילו שעוד לא הגיעה שעה חמישית של יום שישי - יכול כבר לטבול במקוה, ואם לא עלה בידו לקרוא הפרשה שמו"ת, יטבול רק אחרי שהגיעה שעה חמישית, שאז התחלת גילוי הארת שבת. וככלל, כל שיטבול סמוך לשבת עדיף יותר.

ד. קודם שיטבול יתן את לבו ומחשבתו לשוב לפני בוראו כדי שיוכל לפשוט ולהסיר מעליו בגדי חול ע"י התשובה, חרטה על העבר וקבלה על העתיד לסלק מעליו הס"א.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!