מאמרי הזוהר הקדוש סוד תקיעת השופר עם התשובה

סוד תקיעת השופר עם התשובה – מאמרי הזוהר הקדוש על ראש השנה ויום הדין, כוח תקיעת השופר והתשובה למתק את הדינים, לבטל גזרות ולעורר רחמים על ישראל, מאת מורנו ורבנו ראש הישיבה המקובל הצדיק הרב בניהו שמואלי שליט"א.

י"ח אלול תשפ"ו | 31/08/2026 | 12:01

מצוה לתקוע בשופר ביום ראש השנה, ביום שהלבנה שהיא השכינה, מסתרת את מדת הרחמים שלה והעולם עומד בדין, והמקטרג נועל את השערים של מדת הרחמים ולא נותן להם להנהיג את העולם, והקב"ה מינה אותו שביום הזה יתבע את כל העוונות והפשעים של בני האדם. ואז הוא מכין כסא דין והקב"ה יושב עליו ודן את העולם. ולכן צריכים לחזור בתשובה כדי למתק את הדינים. והקב"ה נתן עצה טובה לישראל שיתקעו בשופר, ועם השופר יחזרו בתשובה, וקול השופר יחד עם התשובה יבטלו את הגזרות והמקטרג יברח מבית דין של מעלה, ואז הקב"ה ירחם על עמו ישראל.

אמור דף צ"ח ע"ב רעיא מהימנא

(ויקרא כג, כד) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ וְגוֹ' יהיה לכם שבתון זכרון תרועה. פִּקּוּדָא דָּא, לִתְקוֹעַ שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּהוּא יוֹמָא דְּדִינָא לְעָלְמָא כְּמָה דְאוֹקִימְנָא מצוה זו לתקוע בשופר בר"ה כי הוא יום הדין לעולם כמו שפירשנו. וְהָא אוּקְמוּהּ והרי כבר ביארנו זה בבית המדרש, דִּכְתִּיב תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ. וְהָא אִתְמַר, דְּהַאי אִיהוּ יוֹמָא דְסִיהֲרָא אִתְכַּסֵּי בֵּיהּ והרי למדנו שהרי הוא יום שהלבנה שהיא המלכות מסתרת מדת רחמיה שבדרך כלל מנהגת את העולם במדת הרחמים, וְקָאִים עָלְמָא בְּדִינָא והעולם עומד בדין, בְּגִין דְּהַהוּא מְקַטְרְגָא היות שאותו מקטרג העליון, חָפֵי וְכַסֵּי וְאַנְעָל פִּתְחָא עַל מַלְכָּא מחפה ומכסה ונועל הפתח של הרחמים והחסדים מן ההיכל העליון, שהוא ז"א, שדרכו להתנהג במידת הרחמים לעם ישראל, אֲתַר דְּדִינָא שָׁרְיָא לְמִתְבַּע דִּינָא עַל עָלְמָא ומשאיר אותו בהיכל שהדין שורה כדי לתבוע דין על העולם.

וְאִי תֵּימָא, אֵיךְ אִתְיָיהִיב לֵיהּ רְשׁוּ לְהַהוּא מְקַטְרְגָא לְחַפָּאָה וּלְמִתְבַּע דִּינָא ואם תאמר איך ניתן לו רשות לאותו המקטרג לכסות ולנעול ולתבוע את הדין? ומתרץ, אֶלָּא וַדָּאי בִּידָא דְּהַאי מְקַטְרְגָא אלא ודאי בידו של זה המקטרג הזה, שַׁוֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמִתְבַּע דִּינָא עַל כָּל עָלְמָא שם הקב"ה לתבוע הדין אליו על כל העולם, אבל בשאר הימים אין לו רשות. וְשַׁוֵּי לֵיהּ יוֹמָא יְדִיעָא, לְמִתְבַּע קַמֵּיהּ כָּל דִּינִין דְּעָלְמָא ונתן לו יום ידוע שהוא ראש השנה לתבוע לפניו הדינים של העולם, אבל ביום אחר לא, דְּהָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד לֵיהּ וְשַׁוֵּי לֵיהּ קַמֵּיהּ שהרי הקב"ה עשה אותו ושם אותו לפניו, לְמֶהֱוֵי דְּחִילוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלְקָא וְשָׁרְיָא עַל כֹּלָּא כדי שתהיה היראה והפחד של הקב"ה עולה ושורה על כל הבריאה כולה. וְרָזָא דָא וסוד זה, הוא מה שנאמר (קהלת ג, יד) וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו. היה צ"ל צוה או דבר, שייראו מלפניו, מָאי עָשָׂה מה פי' עשה. עָשָׂה לְהַאי מְקַטְרְגָא, וְאַתְקִין לֵיהּ קַמֵּיהּ לְמֶהֱוֵי סַיְיפָא שְׁנָנָא עַל כָּל עָלְמָא ומפרש עשה לזה המקטרג ותיקן אותו לפניו, כדי שישמש להיות חרב מחודדת על כל העולם שיחזרו בתשובה. וְכָל דָּא, (צ"ט ע"א) בְּגִין דְּיִדְחֲלוּן מִקַּמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא וכל זה בשביל שיפחדו וייראו מלפני הקב"ה כל העולם. וְדָא אִיהוּ סַנְטִירָא וזה הוא שהוא השוטר שהוא מלאך המות יצה"ר, יש לו חמשה כוחות והם, דְּתָבַע חוֹבֵי בְנֵי נָשָׁא א. שתובע עוונות בני אדם על ששמעו לפיתויו, וְתָבַע דִּינָא ב. ותובע דין ועונש על מה שחטאו, וְתָפִיס בְּנֵי נָשָׁא, וְקָטִיל לוֹן ג. ותופס בני אדם להביאם לקבל עונשם ד. והורג את המחויבים מיתה, וְאַלְקֵי לוֹן ה. ומלקה אותם בכמה מלקויות ועונשים, כֹּלָּא, כְּמָה דְנָפִיק מִן דִּינָא והכל נעשה כפי מה שפסקו הבית דין, כְּגַוְונָא דְהַהוּא מְמוּנֶּה בֵּית דִּין דִּלְתַתָּא כאותו אופן של אותו הממונה מבית דין שלמטה, דְּאִתְיָיהִיב לֵיהּ רְשׁוּ לְאַדְכְּרָא קַמֵּי בֵּי דִינָא, פְּלוֹנִי עָבַד כָּךְ וּפְלוֹנִי עָבַר עַל כָּךְ שניתן לו רשות להזכיר לפני הבית דין, פלוני עשה כך ופלוני עבר עבירה כזו וכזו וכו', וּלְמִתְבַּע עֲלַיְיהוּ דִּינָא ולתבוע עליהם את הדין. וּתְנַן, רְשׁוּ אִתְיָיהִיב לְהַהוּא מְמוּנֶּה בֵּית דִּין ולמדנו רשות ניתן לאותו ממונה של בית דין, לְאַנְעֲלָא עַל בֵּי דִינָא פִּתְחָא לסגור ולנעול על חברי הבית דין את הפתח, שלא יוכלו ללכת, עַד דְּיִגְזְרוּן דִּינָא עַל כָּל מַה דְאִיהוּ תָּבַע עד שיגזרו ויפסקו את הדין על כל מה שהוא תובע, וְלֵית רְשׁוּ לְבֵית דִּין ואין רשות לבית דין לְדָחְיָיא לֵיהּ לדחות ולסלק אותו, בְּגִין היות וכתוב (ישעיה סא ח) כִּי אֲנִי יְהֹוָה אוֹהֵב מִשְׁפָּט. וְאִיהוּ בָּעֵי דְעָלְמָא יִתְקַיַּים בְּדִינָא והקב"ה רוצה שהעולם יתקיים על הדין, וּלְמִנְדַּע דְּאִית דִּין וְאִית דַּיָּין ולהודיע לכולם שיש דין ויש דיין. עד כאן הסביר איך נוהג בבית דין של מטה.

כְּהַאי גַּוְונָא, שַׁוֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קַמֵּיהּ לְהַאי דְּאִיהוּ תָּבַע דִּינָא קַמֵּי מַלְכָּא עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא באותו אופן שם הקב"ה לפניו את זה השטן שהוא תובע הדין לפני המלך שהוא ז"א על כל בני העולם. וּבְהַאי יוֹמָא, אִתְיָיהִיב לֵיהּ רְשׁוּ לְכַסָּאָה פִּתְחָא דְמַלְכָּא ובזה היום בר"ה ניתן לו רשות לסגור ולנעול הפתח של המלך שהוא ז"א, וְסִיהֲרָא אִתְחַפְיָיא לְגוֹ והלבנה שהיא מדת הרחמים מכוסה בפנים ולא נותנים לה רשות להנהיג בניה ברחמים, עַד דְּיִתְגַּזַּר דִּינָא עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא עד שיהיה נגזר הדין על כל בני העולם, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא אִתְגַּלֵּי קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ואף על פי שהכל גלוי לפני הקב"ה, ומיד שחטא האדם ראוי להענישו, לָא בָּעֵי אֶלָּא בְּדִינָא. כֹּלָּא כְּגַוְונָא חֲדָא עֵילָּא וְתַתָּא לא רוצה הקב"ה אלא בדין כמו בבי"ד של מטה, הכל באופן אחד בי"ד של מעלה כמו בי"ד של מטה.

אַתְקִין כּוּרְסְיָא דְדִינָא בְּהַאי יוֹמָא בראש השנה הקב"ה מתקן ומכין כסא הדין ביום זה, וְסַנְטִירָא אָתָא וְתָבַע דִּינָא עַל כָּל עוֹבָדֵי בְּנֵי עָלְמָא והשוטר שהוא המקטרג בא ותובע דין על כל מעשי העולם, כָּל חַד וְחַד כְּפוּם אָרְחוֹי וּכְפוּם מַה דְעָבַד כל אחד ואחד לפי דרכיו וכפי מה שעשה, וְסָהֲדִין אָתְיָין וְסָהֲדֵי עַל כָּל עוֹבָדֵי בְּנֵי עָלְמָא ועדים באים ומעידים על כל מעשי בני העולם. וְאִלֵּין אִנּוּן עֵינֵי יְהֹוָה ואלה העדים הם מלאכים המשגיחים שנקראים עיני ה', דְּאִנּוּן מְשָׁטְטֵי בְכָל עָלְמָא שהם מחפשים ומשוטטים בכל העולם. וְכַמָּה אִנּוּן עֵינֵי יְהֹוָה, דְּלֵית לוֹן חֻשְׁבָּנָא וכמה מלאכים שמשוטטים הם שנקראים עיני ה' שאין להם חשבון, דְּקָא אָזְלֵי וּמְשָׁטְטֵי בְכָל עָלְמָא וְחָמַאן כָּל עוֹבָדֵי בְּנֵי עָלְמָא שהם הולכים ומשוטטים בכל העולם ורואים מעשה בני העולם. ומה שכתוב (זכריה ד, י) שבעה אלה עיני ה' המה, ואיך אתה אומר שהם אלפים, ורבבות אלא הם היסודות כנגד ז' ספירות תחתונות, ומסתעפים לאלפים ורבבות.

וַוי לְאִנּוּן דְּלָא מַשְׁגִּיחִין וְלָא מִסְתַּכְּלִין בְּעוֹבָדֵיהוֹן אוי לאותם שלא משגיחים ולא מסתכלים ומתבוננים במעשיהם, דְּהָא לְגַבַּיְיהוּ קָיְימִין אִלֵּין סָהֲדֵי מַלְכָּא וּמַשְׁגִּיחִין וְחָמַאן כָּל מַה דְאִנּוּן עָבְדִין וְקָאָמְרֵי שהרי אצלם עומדים אלה העדים של המלך ומשגיחים ורואים כל מה שהם עושים ואומרים, דְּהָא אִנּוּן סָלְקֵי וְסָהֲדֵי קַמֵּי מַלְכָּא שהרי הם עולים ומעידים לפני המלך. וְהַאי סַנְטִירָא קָאִים קַמֵּי מַלְכָּא וְתָבַע דִּינָא וזה השוטר המקטרג עומד לפני המלך ותובע הדין, ואומר: פְּלוֹנִי עָבַר דִּינָא איש פלוני עבר על הדין, פְּלוֹנִי עָבַד כָּךְ איש פלוני עשה עון כזה. וְהָא הָכָא סַהֲדֵי והנה כאן העדים, וְעַד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שָׁאִיל לוֹן, לֵית לוֹן רְשׁוּ לְסַהֲדָא ועד שהקב"ה אינו שואל אותם אין להם רשות להעיד. כְּדֵין, אִנּוּן סָהֲדֵי סָהֲדוּתָא ואז אחר ששאל אותם הקב"ה, הם מעידים את עדותם. וְכֹלָּא אִכְתִּיב קַמֵּי מַלְכָּא בְּפִתְקָא והכל נכתב לפני המלך שהוא הקב"ה במכתב.

בְּבֵי מַלְכָּא אִית חַד הֵיכָלָא בבית המלך יש היכל אחד, הֵיכָלָא דָא מָלְיָא אֵשָׁא חִוַּורָא ההיכל הזה מלא אש לבנה. וְהַאי אֵשָׁא, מִתְגַּלְגְּלָא בְּפַלְקָא וזו האש מתגלגלת בגלגל עגול, ושרשה מן החסדים, וְלָהִיט שְׁבִיבִין ולוהטת ניצוצות, וְהַאי לָא פָּסִיק לְעָלְמִין וזו האש אינה נפסקת לעולם. לְגוֹ הַאי הֵיכָלָא לפנים מזה ההיכל, אִית הֵיכָלָא אַחֲרָא, מָלְיָא אֵשָׁא אוּכָּמָא דְּלָא פָּסִיק לְעָלְמִין יש היכל אחר מלא אש שחורה שלא פוסקת לעולם, ושרשה מן הגבורות. תְּרֵין סוֹפְרִין קָיְימִין תַּדִּיר קַמֵּיהּ מַלְכָּא שני סופרים עומדים תמיד לפני המלך, בְּשַׁעֲתָא דְּדִינָא סָהֲדִין כָּל סַהֲדֵי קַמֵּי מַלְכָּא היות ובשעת הדין מעידים העדים לפני המלך, אִנּוּן סַהֲדִין נָטְלִין מֵהַהוּא פַּלְקָא דְּאֵשָׁא חִוַּורָא, וְכָתְבֵי עֲלֵיהּ בְּהַהוּא אֵשָׁא אוּכָּמָא ואז אותם עדים (נ"א סוֹפְרִין) סופרים לוקחים מאותו עיגול של האש הלבנה, ונעשית האש הזאת כקלף לבן שאפשר לכתוב בו באש השחורה, וכותבים עליו גזר דין באותה אש שחורה.

וּכְדֵין, מַלְכָּא אַחְמִיץ דִּינָא, עַד זִמְנָא יְדִיעָא ואז הקב"ה מעכב את גזר הדין זמן ידוע, לעכב את המקטרג מלענוש את אותו אדם, דִּלְמָא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יַהְדְּרוּן בִּתְשׁוּבָה שמא בינתיים יחזרו בתשובה. אִי יַהְדְּרוּן, פִּתְקִין נִקְרָעִין אם יחזרו בתשובה אז הפתקים נקרעים שנפרדת האש השחורה מהאש הלבנה, כי נפרדים הדינים ומתמתקים, וְאִי לָאו ואם לא חוזר בתשובה, מַלְכָּא יָתִיב, וְכָל אִנּוּן דְּבֵי זְכוּתָא קָיְימֵי קַמֵּיהּ אז המלך יושב ואותם המלמדים זכות עומדים לפניו, כָּרוֹזָא קָם וְכָרִיז וכרוז עומד ומכריז, פְּלוֹנִי עָבַד כָּךְ, מָאן יוֹלִיף עֲלֵיהּ זְכוּת פלוני עשה כך מי יכול ללמד עליו זכות אִי אִית מַאן דְּיוֹלִיף עֲלֵיהּ זְכוּת, יָאוּת אם יש מי שילמד עליו זכות טוב הדבר, וְאִי לָאו, הָא אִתְמַסַּר לְסַנְטִירָא ואם אין עליו מלמד זכות אז נמסר לשטן המקטרג שיפעל.

וְכֹלָּא יָדַע קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַמַּאי אִצְטָרִיךְ לְכָל דָּא ושואל, והרי הכל יודע הקב"ה ומדוע צריך כל זה, בי"ד עדים והמקטרג. אֶלָּא, בְּגִין אלא בשביל דְּלָא שלא יְהֵא יהיה לבריות פִּטְרָא פתחון דְפוּמָּא פה לִבְנֵי עָלְמָא, אֵלָּא לְאַחֲזָאָה דְכֹלָּא עָבִיד בְּאֹרַח קְשׁוֹט אלא להראות לכל בני העולם שאת הכל עושה הקב"ה בדרך אמת שלא יאמרו שהיה איזה עוות הדין, וְנִיחָא קַמֵּיהּ מָאן דְּאִשְׁתַּזִּיב מִן דִּינֵיהּ ונח לפניו מי שיינצל מן הדין. וְאִי תֵּימָא, מִנַּלָּן הַאי ואם תאמר מהיכן לנו כל זה. ומשיב, אִתְמַסַּר לְחַכִּימֵי, וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּלָא יָדְעֵי דבר זה נמסר לחכמים, ואפילו למי שלא יודע, מָאן דְּבָעֵי לְאִסְתַּכְּלָא מי שרוצה להסתכל ולהתבונן בסוד העולמות העליונים, יַשְׁגַּח בְּמַה דְּאִיהוּ בְּאִתְגַּלְיָא יביט במה שהוא בגלוי בעוה"ז, וְיֵדַע בְּמַה דְּאִיהוּ בְּסִתְרָא ומזה יידע במה שהוא בסתר למעלה בעולמות העליונים, דְּהָא כֹּלָּא כְּגַוְונָא חֲדָא שהרי הכל הוא באופן אחד, כָּל מַה דְפָּקִּיד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאַרְעָא שציוה ועשה הקב"ה בארץ כאן למטה, כֹּלָּא אִיהוּ כְּגַוְונָא דִלְעֵילָּא הכל הוא כעין מה שלמעלה.

יוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אִיהוּ יוֹמָא דְדִינָא יום של ראש השנה הוא יום הדין, וּמַלְכָּא יָתִיב בְּכוּרְסְיָיא דְדִינָא והמלך יושב על כסא הדין, סַנְטִירָא קָא אָתֵי וְחָפֵי פִּתְחָא דְמַלְכָּא וְתָבַע דִּינָא והשוטר המקטרג הוא בא ומכסה וסוגר את הפתח של המלך ותובע לעשות את הדין, וְאַף עַל גַּב דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִים לֵיהּ לְדִינָא ואפי' שהקב"ה אוהב את הדין, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר כמו שנאמר (ישעיה סא ח) כִּי אֲנִי יְהֹוָה אוֹהֵב מִשְׁפָּט, נָצַח רְחִימוּ דִּבְנוֹי לִרְחִימוּ דְדִינָא נוצח אהבת הבנים שלו לאהבה של הדין. וּבְשָׁעֲתָא דְסַנְטִירָא קָם לְמִטְעַן מִלִּין עֲלַיְיהוּ ובשעה שהשוטר עומד לטעון את הדברים והדין הקשה עליהם, פָּקִּיד לְמִתְקַע בַּשּׁוֹפָר מצוה הקב"ה לתקוע בשופר, בְּגִין לְאִתְּעָרָא רַחֲמֵי מִתַּתָּא לְעֵילָּא בשביל לעורר רחמים מלמטה למעלה, בְּהַהוּא שׁוֹפָר סָלְקָא הַהוּא קָלָא, כְּלִילָא בְּאֵשָׁא, וְרוּחָא, וּמַיָּא באותה תקיעת שופר עולה אותו הקול כלול באש שהוא הבל הפה החם, והרוח כאשר נופח, ומים ו"ק, שהם סוד חג"ת, וְאִתְעַבִּיד מִנַּיְיהוּ קָלָא חֲדָא ונעשה מהם קול אחד, וְאִתְּעַר קָלָא אָחָרָא לְעֵילָּא ומעורר קול אחר למעלה שהוא קול השופר העליון, וע"י זה ז"א מתעורר משנתו. כַּד הַהוּא קָלָא אִתְּעַר מֵעֵילָּא וּמִתַּתָּא וכאשר אותו הקול מתעורר מלמעלה ומלמטה, כְּדֵין כָּל טַעֲנוֹת דְּקָא טָעִין הַהוּא מְקַטְרְגָא מִתְעַרְבְּבֵי אז כל הטענות שטוען אותו המקטרג מתבלבלים.