הלכות ליל תשעה באב ויום תשעה באב

כ"ב תמוז תשפ"ה | 18/07/2025 | 10:57

ליל תשעה באב וסדר תפילת ערבית

א. מסירין הפרוכת מארון הקודש, ע"פ הכתוב (איכה ב, יז) בצע אמרתו, ובחצות היום מחזירין הפרוכת למקומהמז.

ב. נוהגים בת"ב לשבת לארץ, ומניחים בגד ע"ג קרקע, שלא לישב להדיא ע"ג קרקעמח, ויכול לשבת ע"ג דבר שאינו גבוה מטפחמט. וכן מותר לישב ע"ג מדרגה, שגם היא קרקע ממש. ומי שקשה לו יש להקל עד פחות מג' טפחיםנ.

ג. זקן או חולה או מעוברת ישבו על כסא נמוך כפי יכולתםנא.

ד. סדר תפילת ערבית אומרים תחילה מזמור על נהרות בבל, ופרשת האזינו עד וכפר אדמתו עמו, תפילת ערבית, וקדיש תתקבל אחר תפילת לחשנב, קינת "למי אבכה" מגילת איכה, ואח"כ קינות בליל זה יבכיון, אליכם עדה קדושה, אז בחטאינו חרב בית המקדש, שמעו נא אחינו בית ישראל, ואתה קדוש וכו' קדיש לתשעה באב דהוא עתיד לחדתאנג, שיר למעלות, קדיש יהא שלמא, עלינו לשבח.

ה. מנהג חסידי בית אל שאין אומרים נחם בבונה ירושלים לא בערבית ולא בלחש דשחרית, רק הש"ץ בחזרת שחרית, ובמנחה כל הקהל בלחש ובחזרה. וכן מנהגינו פה בק"ק נהר שלוםנד. ו"עננו" אומרים בכל ג' תפילות.

ו. יש נוהגים לשכב בליל ת"ב מוטה על הארץ, ונוהגים לשים אבן תחת הראשנה. ועל כן טוב למי שיכול שישים מזרן על הרצפה וישן כךנו.

ז. בליל הצום אומרים תיקון רחל בלבדנז, ללא וידוינח. אבל ביום אין אומרים תיקון רחל, כיון שכבר אמרו קינות ומגילה איכה. ועוד שאחר חצות אנו בטוחים בחסדי ה' להתנחםנט.

תפילת שחרית

א. מברכים ברכות השחר. ומדלגים ברכת שעשה לי כל צרכי ולא מברכים אותה כי כן מנהג האר"י ז"ל וחסידי קהל קודש בית-אל תכב"ץ שאין לברכה, כיון שבאותו יום הכל אסורים בנעילת הסנדלס. ומו"ר מופת הדור פסק לברכה, לפי שאין הברכה אלא ברכת השבח, על מנהגו של עולם, ועוד שמותר לנעול נעלי גומיסא.

ב. מנהג ק"ק בית אל שמתעטפים בטלית ומניחים תפילין בשחריתסב ומתפללים כל התפילה על הסדר בלי הוספות עד אחר עלינו לשבחסג ואח"כ פושטים הטלית והתפילין ואומרים שירת האזינוסד ומגילה איכה וקינות. ולבסוף אומרים קדיש דהוא עתיד לחדתא.

ג. כהן העולה לדוכן בתשעה באב, נוטל ידיו עד סוף הפרק, כדרכו בכל ימות השנהסה. וכן חולה שאין בו סכנה הצריך לאכול בתשעה באב, נוטל ידיו עד הפרק כדרכו בכל ימות השנהסו. ואין אומרים נחם בברכת המזוןסז.

ד. פותחים ההיכל ואין אומרים קינה לפי שלובשים תפיליןסח, ומוליכים ס"ת בקול דממה ומראים לקהל הקריאה "כי תוליד בנים ובני בנים"סט ועולים שלשהע ואין אומרים מי שברךעא.

ה. אחר קריאת התורה אומרים חצי קדישעב ומפטירין "אסוף אסיפם"עג בניגון איכה, ומברך ברכה אחת לפניה ושלש ברכות אחריה ומסיים מגן דודעד.

תפילת מנחה

א. בתפלת המנחה נוהגים לשבת בביהכנ"ס על כסאות ואין יושבין על הרצפה. ומתחילים מנחה כרגיל עד אחרי "אשרי", ואומרים חצי קדיש ומוציאים ס"ת וקוראים "ויחל" ואין אומרים קדיש אחרי הקורא השלישי, ומפטירים "שובה ישראל", ומברך ברכה אחת לפניה וג' לאחריה ומסיים "מגן דוד". והחזן אומר חצי קדיש קודם העמידה ותפילת י"ח. בתפילת לחש ובחזרה אומרים "נחם" ו''עננו". אח"כ אומרים קדיש תתקבל, פסוקי נחמהעה, שיר המעלות בשוב ה', קדיש יהא שלמא ועלינו לשבחעו.

ב. מי ששכח לומר בתשעה באב תפלת "נחם" בברכת בונה ירושלים, ונזכר אחר שחתם בא"י בונה ירושלים, לכתחלה יש לו לאומרה "בעבודה", דהיינו בברכת רצה (במקום שאומרים בר"ח יעלה ויבא), קודם ואתה ברחמיך הרבים תחפוץ בנו, שהוא מקומה הראוי לה לפי הדין, ובדיעבד אם אמרה בברכת שומע תפלה (אחר תפלת עננו שהיא תדירה יותר), יצא ידי חובתו, ואין צריך לחזור ולאומרה בעבודה. ואם לא נזכר לאומרה אף בעבודה יאמרה בסוף התפלה באלהי נצורעז.

ג. יחיד המתענה אומר בתפילת לחש "עננו". ואם שכח לומר "עננו", כל עוד שלא הזכיר שם ה' של "ברוך אתה ה' שומע תפילה" חוזר ואומר "עננו", אך אם הזכיר שם ה' לא חוזר. ואומרו באלוקי נצורעח.

ד. אומרים ברכת כהנים בחזרת התפלה כשמתפללים תוך חצי שעה לשקיעה ולא קודם לכןעט.

דיני יום תשעה באב

א. אין להריח בשמים בתשעה באבפ. ויש מתיריםפא.

ב. אסור לקרות בתורה נביאים וכתובים, ולשנות במשנה ובמדרש ובגמרא בהלכות ובאגדות, משום שנאמר (תהילים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה, ואם יש ביניהם פסוקי נחמה, צריך לדלגם. ומותר ללמוד מדרש איכה ופרק אלו מגלחין, וכן ללמוד פירוש איכה ופירוש איובפב.

ג. מותר ללמוד בספרי מוסר המעוררים את האדם לשוב בתשובה ולהטיב אורחותיו, ומ"מ במקומות שמביאים ביאורי פסוקים בדברים המביאים לידי שמחה, אינם בכלל ההיתרפג.

ד. אין שאלת שלום לחבירו בתשעה באב. והדיוטות שאינם יודעין ונותנים שלום, משיבין להם בשפה רפה ובכובד ראשפד. אולם לשאול מחבירו, איך הוא מרגיש מן התענית, אין זה בכלל שאילת שלום, ומותרפה.

ה. אין לילך ולטייל בשוק, כדי שלא יבא לידי שחוק וקלות ראשפו. והרוצה לילך לכותל המערבי בת"ב, לא יעשה כן אלא אם כוונתו להתפלל על החורבן, אבל לא יעשה כן לשם טיול או כדי לשאוף אוירפז. וטוב ונכון שלא לילך בכנופיא גדולה, דאין זה אלא טיול, ומביא לידי שיחת חולין, ומסיחין דעתן מאבלותפח.

ו. מנהג ישראל בכל מקום שלא לעשות מלאכה בתשעה באבפט. אולם מלאכת דבר האבד מותרתצ. וכל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכהצא.

ז. בעל חנות מכולת המוכר דברי מאכל ומשקה, מותר לו למכור כל היום, ואפילו קודם חצותצב.