בית - פרשת-שבוע - פרשת פנחס חס"ה לשבת

עוד עדכונים

פרשת פנחס - חס"ה לשבת

מה אפשר ללמוד משלושת ההפטרות הנקראות בפרשיות אלו? כיצד בחר רבה של סלונים חתן לבתו? וממה נכון להימנע בתקופה זו של בין המצרים? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת פנחס


יום רביעי כ' תמוז תשפ"ה | 16.07.2025 | 14:05


Media Content

חידוש

הפטרות בין המצרים

בג' שבתות אלו תקנו חז"ל לקרוא ג' הפטרות: א. דברי ירמיהו בן חלקיהו - מטות. ב. שמעו דבר ה' בית יעקב - מסעי. ג. חזון ישעיה בן אמוץ - דברים.

ורמזו לנו חכמים בזה להתחזק בג' דברים הקשורים לעבודת הי"ת והם: א) דברי ירמיהו - שמירת הפה, כפי שאמר ירמיה-לא ידעתי דבר, וכמש"כ ל"פום" צערא אגרא, כלומר על דבורי פיו של האדם תלוי צערו, אם מדבר לשון הרע ורכילות, צערא. ואם דברי תורה, אגרא, השכר הגדול. וכן מה שאמרו רבותינו - כל עמל אדם ל"פיהו". וכן ראינו שעל ידי המעשה של דבורו של בר קמצא נחרב ביהמ"ק. ב) שמעו דבר ה' - האזנים, לא לשמוע בזיון ת"ח, לשון הרע, שירי חולין וכו', אלא רק דברי תורה. ג) חזון ישעיה - עיניים - להזהר מאד מראות אסורות, כמו המעשה באותו סומא שקרא לבניו קודם מיתתו, ואמר להם, אני רואה את כולכם, אלא שכל ימי אע"פ הייתי פיקח עשיתי עצמי סומא, כדי לא לפגום בעיניים, וזו הצוואה שלי אליכם.

 

סיפור

"...איש אשר רוח בו" (כז, יח)

ופירש בספורנו "מוכן לקבל אור פני מלך חיים".

מסופר על רבי אייזל חריף (רבה של סלונים) שהיתה לו בת חשובה וביקש למצוא לה חתן. נסע לישיבת עץ חיים בוולוז'ין והקשה קושיה עצומה, בסוגיא שהיו עסוקים בה בני הישיבה. אמר מי שיתרץ לי תירוץ על כך יהיה חתני. הבחורים התייגעו והתפלפלו, וניסו לענות, אולם אף אחד לא מצא תירוץ אמיתי. בצער רב חזר רבי אייזל לאחריו כלעומת שבא. בדרך כשנסע עם העגלון שלו רואה למרחוק שתלמיד אחד מנפנף לו בידו שיעצור. חיכה לו הרב ואמר כנראה שיש לו תירוץ. והגיע כשהוא מתנשם ומתנשף. שאלו מה בפיך? אמר לו התלמיד כבוד הרב השאיר אותי בקושיה ואם לא זכיתי להיות לחתן לכבודו אז לפחות תאמר לי מהו התירוץ? עיני רבי אייזל חריף אורו שמח מאוד ואמר, מכאן ראיתי גודל אהבת התורה שיש לך, אתה ראוי להיות חתן שלי, ולבסוף זכה ונעשה לאחד מגדולי הדור ושמו רבי יוסף שלופפר זצ"ל (לבוש יוסף).

 

הלכה

ימי בין המצרים

א. כתב רבינו האר"י ז"ל מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש, לשבת באבלות אחר חצי היום בכל אלו הימים (בין המצרים), ולבכות בכיה ממש על חרבן הבית. [כמו זמן של חצי שעה ויותר]. ודבר זה עושה תועלת גדולה בנפש האדם.

ב. אסור לעשות ריקודים ומחולות כל ימי בין המצרים, והיינו מליל י"ז בתמוז עד אחר עשירי באב. והוא הדין שלא לשמוע כלי זמר, או שירה מוקלטת עם כלי זמר.

ג. נכון לימנע מלילך לשוט בימים אלו על הימים ועל הנהרות, ואפילו במקום שיש בו רק ספק וחשש סכנה.

 


מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!