עוד עדכונים
-
תיקון נפטרים
מסירת שמות לסדר תיקון עבור נשמות הנפטרים שתיקן המקובל האלקי הרב יהודה פתיה זיע"א | נערך בישיבת המקובלים נהר שלום מידי ערב ראש חודש.
-
תיקון ערב ראש חודש
אי"ה לקראת ערב ראש חודש אב יערכו חכמי ומקובלי ישיבת נהר שלום ובראשם המקובל הרב בניהו שמואלי שליט״א - מעמד אדיר של קריאת מעל 100 ספרי תהילים עם תקיעות שופרות וחצוצרות והקפות מסביב לתיבה עם שבעה כורתי ברית
-
מכירים תודה ומחזקים את ישיבתו של זקן המקובלים כמוהר"ר שלום שמואלי זצוק"ל
מכירים תודה ומחזקים את ישיבתו של זקן המקובלים כמוהר"ר שלום שמואלי זצוק"ל | תורמים כמנין שמו 632 ₪ | כל התורמים יוזכרו שמותיהם בתיקון מיוחד על קברו של הצדיק
-
מושיבים ישיבה על קברו
קחו חלק בהחזקת כולל “אוהב שלום” לעילוי נשמת הסבא קדישא רבי שלום אהרן שמואלי זצוק״ל. תרמו למלגות, מבחנים ואחזקת אברכים וזכו לברכה, ישועה וזכויות התורה הקדושה.
-
הקדשת יום לימוד בספר הזוהר היומי
הזדמנות מיוחדת להשתתף בהדפסת הכרך האחרון בסדרת הזוהר היומי, המבואר בפירושו הנפלא של מורנו ורבנו המקובל הצדיק רבי בניהו שמואלי שליט״א.
-
יין נהרות גן עדן
הבטחת מרן הרש"ש זיע"א: "אין חולי בעולם שאלו האותיות לא ירפאוהו אפילו לפקוד עקרות ולהסיר הקדחות כולם"
-
הסכם יששכר וזבולון
אנו מזמינים אותך לקחת חלק ושותפות אישית בזכות העצומה של החזקת תורה במקום קדוש זה כיששכר וזבולון ולזכות לחיי נצח בעולם הבא.
-
התרת קללות
מידי יום שישי בבוקר לאחר לימוד כולל ליל שישי ותפילה בהנץ החמה עורכים חכמי ומקובלי ישיבת המקובלים נהר שלום סדר התרת קללות.
-
תיקוני שובבים התשפ"ו
אי"ה בכל שבוע מימי השובבי"ם [שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים] נערוך תיקון עוונות בישיבתינו הקדושה.
-
הופיע: הזוהר היומי חלק 56
בשורה משמחת לרבבות הלומדים הופיע הכרך החדש ספר הזוהר הקדוש היומי המבואר חלק 56
-
סטים זוהר הקדוש מהדורת כיס
בשעה טובה חזר למלאי סטים של זוהר המחולק מהדורת כיס ב 3 פורמטים.
-
הקדשת יום לימוד בישיבת המקובלים
לימוד בפרד"ס התורה, קדישים, ברכות, תפילות בכוונות הרש"ש ,שיעורי תורה, סעודה ,כלל פעילות החסד בישיבה.
-
מטבע ברכה ושמירה
במטבע זו נרשמו שמות הקודש המסוגלים ל - פרנסה | שמירה בדרכים | ולמציאת חן.
-
חברת המתמידים שלום בנייך
לעלוי נשמתו הטהורה של הסבא קדישא ר' שלום אהרון שמואלי זיע"א
-
תיקון לחולה על פי הבן איש חי
-
מזל טוב ליום ההולדת
ההזדמנות שלך להקדיש יום לימוד ותפילות לזכותך ולהצלחתך ביום המסוגל יום ההולדת.
-
אמירת קדיש לעילוי הנשמה
נהגו לומר קדיש על אב ואם משום שהבן יכול לזכות את האב והאם לאחר מותם, שכן נחשב כחלק מהם מאחר שהם הולידו אותו ופשט מנהג זה בכל תפוצות ישראל ויסודתו בקודש.
-
הקדשות בספר הזוהר היומי
מבואר בפרושו של מו"ר המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א ומופץ חינם בחמשת אלפים עותקים לזיכוי הרבים.
-
סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵעָה
הקדשה ושותפות בסעודת מצווה הנערכת מידי יום
-
בשעת רצון עניתיך: הזכות להיות שותף בלימוד ליל שישי בשעת חצות
מאמרי הזוהר הקדוש בין המצרים
ט"ו תמוז תשפ"ה | 11/07/2025 | 10:19

רבי זירא נכנס לרבי אלעזר בן ערך וראה אותו בוכה, על אבן השתיה שממנה הושתת העולם, עליה הניח יעקב אבינו את ראשו, ועליה נבנה בית קודש הקדשים, שהיא רמז ליעקב אבינו, כי כמו שממנה הושתת העולם, כן ממנו הושתת כל עם ישראל, ועליה אמר יעקב אבינו, והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים. איך וכיצד טמאו אותה הישמעאלים.
זוהר חדש ויצא ל"ה ע"א
רִבִּי זֵירָא עָאל קַמֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ רבי זירא נכנס לפני רבי אלעזר בן ערך, ומבואר בספרים אע"ג דר"ז היה אמורא וראב"ע תנא, מביא כאן, מה שהיה בעולמות העליונים, אַשְׁכְּחֵיהּ דְּהָוָה יָתִיב, וְעֵינוֹי נָבְעִין מַיָּא מצאו שהיה יושב ועיניו נובעות מים של דמעות, וְהָוָה מַרְחִישׁ בְּשִׂפְוָותֵיהּ וּבָכֵי והיה מדבר בלחש בשפתיו ובוכה, חָזַר לַאֲחוֹרוֹי רִבִּי זֵירָא חזר לאחוריו רבי זירא כי לא יכל לדבר עם ר"א בן ערך שהיה בוכה מאד. אָמַר לְשַׁמָּשֵׁיהּ אמר ר' זירא לשמשו של ר"א, מַאי הַאי דְּיָתִיב מָר וּבָכֵי מה זה שיושב הרב ובוכה, אָמַר תְּרֵי זִמְנֵי עַיִּילְנָא לְקָרְבָא גַּבּוֹי אמר המשמש, שתי פעמים נכנסתי להתקרב אצלו ולשאול ממנו מדוע בוכה, וְלָא יָכִילְנָא ולא יכולתי. עַד דְּהָווֹ יָתְבֵי עד שהיו יושבים, חָמוּן לֵיהּ דְּעָאל לְאִדְּרֵיהּ ראו את ר"א שנכנס לחדרו, עַד דְּנָחַת עד שהיה יורד לחדרו, הָוָה קָלֵיהּ אָזֵיל בְּבֵיתָא וּבָכֵי היה קולו הולך ונשמע בבית שהוא בוכה.
שָׁמַע דְּהָוָה אָמַר שמע ר' זירא שהיה אומר, אַבְנָא אַבְנָא, אַבְנָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה עַל כָּל עָלְמָא אבן אבן, אבן הקדושה ועליונה על כל העולם, בִּקְדֻשָּׁתָא דְּמָארָךְ את מקודשת בקדושת קונך, והיא אבן השתיה שממנה הושתת העולם, זְמִינֵי בְּנֵי עַמְמַיָּא לְאִתְזַלְזְלָא בָּךְ עתידים בני האומות לזלזל בך, וּלְאוֹתָבָא גּוֹלְמֵי מְסָאֲבִין עֲלָךְ ולהושיב גופים טמאים עליך, לְסַאֲבָא אַתְרָךְ קַדִּישָׁא לטמא מקומך הקדוש, וְכָל מְסָאֲבִין יִקְרְבוּן בָּךְ וכל הטמאים והרשעים יתקרבו אליך, וַוי לְעָלְמָא בְּהַהוּא זִמְנָא [א] אוי לעולם באותו הזמן.
נָחַת וְיָתִיב בְּסוּלְסְלָנֵיהּ ירד ר"א בן ערך לחדרו וישב בכסא-טרסקל שלו, אָמַר רִבִּי זֵירָא לְשַׁמָּשֵׁיהּ אמר רבי זירא לשמשו של רבי אלעזר, זִיל וְאֵימָא לֵיהּ לְמֹר לך ותאמר לו ותשאל ממנו לר"א, אִי אֵיעוּל קַמֵּיהּ אם אפשר להכנס ולבא לפניו. עָאל שַׁמָּשֵׁיהּ, אָמַר הָא רִבִּי זֵירָא הָכָא נכנס השמש של ר"א ואמר לו הרי רבי זירא כאן, האם יכנס, לָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ לא השגיח והסתכל בו ר"א, וְלָא זָקִיף עֵינוֹהִי ולא הגביה את עיניו.
לְבָתַר אָמַר, רִבִּי זֵירָא לֵיעוּל לאחר שנח מצערו והתישבה דעתו אמר, רבי זירא יכול להכנס, וְאַתְּ תִּיב לְבַר ואתה שב בחוץ. עָאל ר' זֵירָא, וְאַרְכִּין בִּרְכּוֹי, וְיָתִיב קַמֵּיהּ נכנס רבי זירא וכרע על ברכיו וישב לפניו. חָמָא ר' אֶלְעָזָר, בָּטַשׁ בְּרַגְלֵיהּ ראה רבי אלעזר בן ערך שרבי זירא כורע על ברכיו, והכה ברגליו על הקרקע, אָמַר קוּם מֵהָתָם ואמר לר' זירא קום מעל הרצפה, וְתִיב כְּאָרְחָךְ ושב כדרכך, קָם וְיָתִיב כְּאָרְחֵיהּ קם ר' זירא וישב כדרכו.
אָמַר רִבִּי זֵירָא, הַאי דְּמֹר דְּהָוָה בָּכֵי, מַאי חָזָא אמר רבי זירא זה שכבודו היה בוכה, מה ראה שגרם לו כ"כ לבכות. אָמַר, אַרְכַּבְתָּא תְּבִירָא סַגִּיאָה דְּכָל עָלְמָא חָזֵינָא אמר ר"א מרכבה שבורה גדולה, והיא המרכבה של כל העולם ראיתי, כלומר ראיתי את המחזה על אבן השתיה שהיא מרכבה של כל העולם, איך שיטמאו אותה הגוים והיא בצרה גדולה ובשבר גדול, הַהוּא אַבְנָא יַקִּירָא קַדִּישָׁא אותה האבן היקרה והמכובדת הקדושה, דְּמִנָּהּ אִשְׁתִּיל עָלְמָא שממנה הושתל העולם והיא אבן השתיה שעליה עומד העולם. וְהַהוּא אַבְנָא הָוָה, דְּשַׁוֵּי יַעֲקֹב רֵישֵׁיהּ עֲלָהּ ואותה האבן היתה, זו ששם יעקב אבינו ראשו עליה, כמש"כ ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו.
וא"כ קשה וְכִי אַבְנָא דְּמִנָּהּ אִשְׁתִּיל כָּל עָלְמָא וכי אבן חשובה כזאת שממנה הושתל כל העולם, וְהָוָה רֵישַׁהּ מְשַׁקְּעָא בִּתְהוֹמָא רַבָּא והיה ראשה נשקע בתהום הגדול, הֵיךְ יָכוֹל יַעֲקֹב לְנַעְנְעָה לָהּ איך היה יכול יעקב אבינו לנענע אותה ולקחת אותה ולשים אותה מתחת לראשו, ומפרש. אֶלָּא הַהוּא אַבְנָא אלא אותה האבן, זִוְיָיתֵיהּ מְשַׁקְּעָן בִּתְהוֹמָא רַבָּא הזוית שלה היתה משוקעת בתהום הגדול, וְרֵישַׁהּ אִתְמַגּוֹס בְּבֵי מַקְדְּשָׁא וראשה נתגלה ועלה בבית המקדש, וַעֲלָהּ קֹדֶשׁ קוּדְשִׁין ועליה נבנה קדש הקדשים, וּשְׁכִינְתָּא יְקָרָא עִלָּאָה עֲלָהּ והשכינה היקרה והעליונה עליה שוכנת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וזה הוא מש"כ, (בראשית מט כד) מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל ממקום ביהמ"ק רועה ומקבלת אבן ישראל, שהיא השכינה של עם ישראל את כל השפע והאורות. וּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְמַלְכָּא עִלָּאָה הָוָה גָּלִיף עֲלָהּ ושם הקדוש של מלך העליון היה חקוק עליה.
כַּד אָתָא יַעֲקֹב, קָרָא הַהוּא שְׁמָא קַדִּישָׁא והנה כאשר בא יעקב, קרא את אותו השם הקדוש ובכח השם המפורש הקדוש, וְנַסְבָּהּ מִכָּאן לקחה מכאן, ממקום שהיא נמצאת, וְשַׁוְיָהּ בְּהַהוּא אֲתַר דְּקֹדֶשׁ קָדָשִׁין הָוָה תַּמָּן ושם אותה באותו מקום שקדש הקדשים היה שם. אָמַר רִבִּי זֵירָא, אֲנָא שָׁמַעְנָא בְּשֵׁם ר' בּוֹ אמר רבי זירא לר"א אני שמעתי בשם רבי בו, דְּאָמַר רָזָא דְּמִלָּה בְּהַאי, וְלָא אִדְכַּרְנָא שאמר סוד הדבר הזה של אבן השתיה, ואיני זוכר מה ששמעתי.
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אִי, רִבִּי זֵירָא, דַּעְתִּי אָחִיס עֲלָךְ אמר רבי אלעזר, הוי ר"ז, דעתי חסה עליך ששכחת. וְדִילְמָא הַאי מִלָּה שָׁמַעְתְּ ואולי זה הדבר ששמעת, וְכָךְ הוּא בְּרֵירָא דְּמִלְּתָא וכך הוא בירורו של דבר, דִּכְתִיב שכתוב ביעקב אבינו (בראשית כח יא) וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם כלומר, שלקח אֶבֶן אַחַת מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם. מֵאֵיזֶה מָקוֹם ושואל מאיזה מקום לקח את האבן, ומשיב, מִמָּקוֹם הַיָּדוּעַ, שֶׁהוּא מְקוֹם הַתְּהוֹם, שֶׁשָּׁם אֲבָנִים שֶׁשּׁוֹחֲקִים ששוחקות וטוחנות מַיִם לְכָל הָעוֹלָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב וזה הוא מש"כ, (איוב יד יט) אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם ששם יש אבנים, ששוחקות וטוחנות מים לכל העולם.
וְהָאֶבֶן הַזֹּאת (בראשית כח כב) ומש"כ והאבן הזאת אשר שמתי מצבה וכו', הָיְתָה עִיקָּר לְכֻלָּם כי היא היתה עיקר ושורש לכל האבנים, וְהָיְתָה עוֹלָה עַד מָקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כיון שהיא העיקר ועליה יבנה קדש הקדשים. וְיַעֲקֹב לֹא הָיְתָה כַּוָּונָתוֹ עַל שׁוּם אַחַת מֵהֶן מאותן האבנים שהיו בתהום, אֶלָּא עָלֶיהָ אלא אך ורק עליה, על אבן השתיה, מִשּׁוּם דִּרְמִיזָא לֵיהּ רְמִיזָא היות ואבן זאת רמזה לו ליעקב אבינו רמז. מַה הִיא, הַכֹּל אִשְׁתִּיל מִנָּהּ דהיינו כמו שהאבן הזאת כל העולם נשתל ממנה, כָּךְ יַעֲקֹב כָּל עָלְמָא אִשְׁתִּיל מִנֵּיהּ כך יעקב אבינו כל העולם נשתל ממנו, כלומר י"ב שבטים שמהם יצאו כל בני ישראל.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נאמר וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם שלקח את אבן השתיה, שֶׁהִיא עִיקָּר כָּל הָעוֹלָם שהיא העיקר והיסוד של כל העולם. ומה עשה בה, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשׁוֹתָיו, שָׂם בְּלִבּוֹ שֶׁהִיא מְרַאֲשׁוֹתָיו, דּוּגְמַת זֶה כְּזוֹ שם אותה מראשותיו, כלומר שם בלבו שהאבן הזאת שממנה הושתת העולם שהיא עתה מראשותיו, דומה זה כזה, כלומר יעקב אבינו ג"כ ממנו הושתת כל העולם כולו. מִיָּד וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא, כְּלוֹמַר, נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתּוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שידע הסוד שבדבר, שהאבן היא השכינה ועם ישראל הם בניה, ויעקב אבינו ממנו הושתת העולם.
וְסִימָן יָדוּעַ לָקַח יעקב אבינו מאבן השתיה, אָמַר, זוֹ האבן הִיא דּוּגְמָא שֶׁלִּי כמש"כ, וְאִם לָזוֹ תִּהְיֶה שׁוּם מַעֲלָה האבן שיבנה עליה ביהמ"ק, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּהְיֶה לִי ג"כ מַעֲלָה שאני ג"כ אתקדש בקדושה העליונה. וְעַל כָּךְ שָׂם לִבּוֹ עָלֶיהָ על אבן השתיה, וְנָדַר נֶדֶר, דִּכְתִיב שכתוב, וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה. כְּלוֹמַר, אִם הָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, מִיָּד וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אַעֲשְׂרֶנּוּ לָךְ, נָדַר הַמַּעֲשֵׂר שנדר ליתן את המעשר. אָמַר רִבִּי זֵירָא, הָא וַדַּאי שָׁמַעְנָא זה ודאי מה ששמעתי מר' בו, ועתה הזכרת לי.
אָמַר לֵיהּ, עַל הַאי אִתְקָרֵי אֶבֶן יִשְׂרָאֵל אמר לו ר"א, על זה נקראת אבן השתיה אבן ישראל. כְּלוֹמַר, נִקְרְאָה כָּךְ עַל שְׁמוֹ כלומר נקראה אבן השתיה - אבן ישראל, על שמו של יעקב אבינו שנקרא שמו ישראל, עַל שֶׁנָּתַן לִבּוֹ וְעֵינָיו עָלֶיהָ על השכינה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה אוֹתָהּ את אבן השתיה בֵּית עוֹלָמִים בית המקדש, וְשָׁם הָיְתָה שְׁכִינָתוֹ בבית קדש הקדשים.
וְעַל דָּא בָּכֵינָא, דְּחָזֵינָא דְּעַל הַאי אַבְנָא ועל זה בכיתי שראיתי בחזיון שלי שעל זה האבן, זְמִינִין לְשַׁוָּאָה סוֹאֲבַת עַמְמַיָּא עתידים לשים טומאה גדולה של ע"ז של אומות העולם, וּפִגְרֵי מֵתַיָּא ופגרי המתים שלהם. כי כל מת של הישמעאלים שבעיר הקודש, מכניסים אותו לחדר של הכיפה במקום קה"ק, הנקרא היום "מדרש שלמה", ומניחים אותו שם בשעה שהם מתפללים ואח"כ מוליכים אותו לקבורה, כ"כ מהר"ם חגיז זצ"ל. מַאן לָא יִבְכֵּי מי לא יבכה, וַוי לְעָלְמָא אוי לעולם, וַוי לְהַהוּא זִמְנָא אוי לאותו הזמן, וַוי לְהַהוּא דָרָא אוי לאותו הדור. בָּכָה כַּד בְּקַדְמִיתָא בכה ר"א עוד פעם כאשר בראשונה, אִתְנַח וְאִשְׁתִּיק נאנח ושתק. לְבָתָר חָזַר וְאָמַר אח"כ אמר פעם נוספת, וַוי לְאִנּוּן דִּיהוֹן זְמִינִין בְּעָלְמָא אוי לאותם שיהיו עתידים להיות בעולם, כַּד יִתְּעַר מַלְכָּא עִלָּאָה דְעָלְמָא כאשר יתעורר המלך העליון של העולם להביא את הגאולה, כי כידוע יעשה הקב"ה דין ונקמה גדולה בגוים שחללו שמו הקדוש.
בָּכָה רִבִּי זֵירָא, אָמַר, מַלְאֲכָא קַדִּישָׁא יָדַע דֵּין בכה רבי זירא ומשבח את ר"א, אמר מלאך הקדוש יודע זאת, יָאוּת הוּא לְמִבְכֵּי עֲלָהּ ראוי הוא לבכות עליה על ביהמ"ק. זַכָּאִין אַתּוּן צַדִּיקַיָּא אשריכם אתם הצדיקים, דְּאַתּוּן קַדִּישִׁין בְּעָלְמָא דֵין, וּבְעָלְמָא דְאָתֵי שאתם קדושים בעולם הזה ובעולם הבא.
