פרשת בהעלותך - חס"ה לשבת

ממה צריכים להיזהר הולכי דרכים? מדוע מנע החפץ חיים לקבל את פניו כשהגיע למוסקבה? והאם מותר לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום בזמן קריאת התורה? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת בהעלותך • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת בהעלותך

רבי יוסף שמואלי  | יום שישי י"ז סיון התשפ"ה  |  13.06.2025  |  15:50

חידוש

"וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה..." (ט, יג)

ממה שאמר "והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה" משמע שמי שרגיל להיות בדרכים בדרך כלל איננו יכול להשמר בטהרה, כי ברגע שיוצאים לחוץ אז בהכרח שהאוירה הגשמית משפיעה על האדם.

ומסופר כי בזמנו של רבי נחמן מברסלב זצ"ל היה יהודי שמקצועו היה מגיה מזוזות ומסתובב בעיירות ממקום למקום לבדוק סת"ם. וכשספרו עליו לפני רבינו נחמן, אמר: כתוב "והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה" כאומר מי שרוצה להיות טהור שלא יהיה תמיד בדרך, ומי שמסתובב תמיד בדרך לא יכול להיות טהור. ובדקו אחריו ומצאו שלא היה איש טהור כלל... והפסיקו לתת לו להגיה ספרי תורה תפילין ומזוזות. כי תכף ומיד כשאדם צריך להסתובב בדרך בקביעות הוא בסכנה גדולה מאוד וצריך סיעתא דשמיא שלא יאבד דרכו ברוחניות ובגשמיות יחד (לבוש יוסף).

"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" (יב, יג)

יש לתמוה מדוע משה רבינו צעק בתפילתו?

אלא שמשה נהג בחכמה שחשב: אם אאריך בתפילה, יאמרו עם ישראל - על אחותו מרבה בתפילה, אבל בשבילנו אינו מאריך", ואם אקצר בתפילה אז מרים תחשוב שבגלל שאני נוגע בדבר שהיא דברה עלי לשון הרע לכן אני מקצר. מה עשה משה? צעק כדי להראות למרים שכואב לו עליה ומתפלל עבורה, ומצד שני קיצר במילים (אל נא רפא נא לה) בכדי שלא תהיה עליו תרעומת העם מדוע עלינו הוא לא מאריך בתפילה (האלשיך הקדוש).

סיפור

"וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (יב, ג)

מסופר על החפץ חיים זצ"ל שפעם בנוסעו למוסקבה לצורך ענייני ישיבתו שלח מכתב לאחד ממכריו שיפגשהו באחד מן המקומות, וביקש ממנו שיסתיר את יום בואו לבל יבואו לקבל פניו בפומבי. כשנודע הדבר, שאלו אחד ממיודעיו בשביל מה מנע מהם מלקבל פניו ולחלוק לו את הכבוד הראוי לתלמיד חכם כמוהו? ענה ואמר: "ודאי לי שכבודו אוכל קוגל בשבת. ואם תתאוה ביום שישי לאכול קוגל, הלא אשתך לא תאפשר לך לאכול קוגל אלא רק מאכלים אחרים, כי את הקוגל אוכלים רק בשבת". ואז סיים הרב: "כבוד זהו קוגל ואוכלים אותו רק בעולם הבא, ביום שכולו שבת, ואם ירצה מי שהוא לאוכלו בערב שבת בעולם הזה אז יוכרח להיות רעב בשבת..."

הלכה

קריאת שניים מקרא ואחד תרגום 

א. חייב אדם להשלים פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכים לו ימיו ושנותיו. 

ב. לאחר תפילת שחרית, בעודנו מעוטר בטלית ותפילין, יקרא פרשת השבוע שנים מקרא ואחד תרגום, כל פסוק ופסוק בפני עצמו שתי פעמים מקרא בנגינת הטעמים ואחד תרגום.

ג. יש שנהגו לחלק הפרשה לכל ימות השבוע, וקוראים כל יום מעט, ומשלימים אותה ביום שישי.

ד. לא יקרא הפרשה במהירות ובמרוצה, אלא יקרא אותה בנחת מלה במלה. ויתבונן בקריאת הפרשה במה שקורא, הן במצוות התורה, הן בדרכי מוסר, הן בכל תועלת אשר יוכל להוציא מכל ענין וענין, וכשיקרא איזו מצוה מהמצות עשה הנוהגות בזמננו, יקבל עליו במחשבתו בשמחה עצומה לעשותה ולקיימה אם יגיע לידו, ומצות לא תעשה יקבל עליו בבל יעבור, ויקרא כדי ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים, ולא יהיה קריאתו בתוה"ק כמצות אנשים מלומדה ח"ו.

ה. אם נאנס ולא קרא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום ביום הששי, יקראנה ביום שבת לאחר התפלה קודם סעודת שחרית, כמו שציוה רבנו הקדוש את בניו: אל תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו הפרשה. ואם לא קרא קודם סעודת שחרית ישלים עד זמן מנחה, ואם לא קרא עד מנחה לא מהני לקרות אחריה.

ו. אין לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום באמצע קריאת התורה אלא אם כן קורא ביחד עם הש"צ. ולפי דברי רבנו האר"י ז"ל אין לקרוא שמו"ת באמצע תפילת שחרית בשעת קריאת התורה.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!