מאמרי הזוהר הקדוש פרשת במדבר

כ"ב אייר תשפ"ה | 20/05/2025 | 09:27

יבאר שכל דיבור ודיבור נחלק לשבעים קולות והיו אותם קולות מאירים ונוצצים לעיניהם של עם ישראל ואותו קול היה בא ומתרה לכל אחד מעם ישראל ואומר לו האם תקבלני עליך ברמ"ח מצוות עשה? ואמר כן. ואחר כך מתרה בו על שס"ה מצות לא תעשה ואומר כן. ואחר כך היה אותו הקול מנשקו על פיו, והיו נוצצים ומאירים בהם כל אורות השכינה והחג"ת נה"י.

ח"ב קמ"ו ע"א

הָא אִתְמַר, דְּכַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְגַּלֵּי עַל טוּרָא דְּסִינַי הרי למדנו שכאשר הקב"ה נגלה על הר סיני, כַּד אִתְיָהִיבַת אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל בְּעֶשֶׂר אֲמִירָן כאשר נתנה התורה לעם ישראל בעשרת הדברות, כָּל אֲמִירָה וַאֲמִירָה עָבִיד קָלָא כל דבור ודבור עשה קול, וְהַהוּא קָלָא אִתְפָּרַשׁ לְשִׁבְעִין קָלִין ואותו הקול נחלק לשבעים קולות. א"כ, מעשרת הדברות יש שבע מאות קולות והם כנגד ז' ספירות חג"ת נהי"ם שהם פרצוף ז"א שכל אחד מהם כלול מעשר והם שבעים, ועשר מעשר הרי שבע מאות. וְהָווּ כֻּלְּהוּ נְהִירִין וְנָצְצִין לְעֵינַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ והיו כולם מאירים ונוצצים לעיני כל ישראל כולם, וְהָווּ חָמַאן עַיְינִין בְּעַיְינִין זִיו יְקָרָא דִּילֵיהּ והיו רואים עין בעין זיו ויופי הכבוד של השם יתברך, כי נשמתם השיגה במראה השכינה, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב זהו מה שכתוב (שמות כ טו), וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת. רוֹאִים וַדַּאי רואים מה ששומעים, כלומר רואים את הדברות והספירות דחג"ת נהי"ם השייכים לז"א שהוא בחי' קול כנודע.

וְהַהוּא קָלָא הָוָה אַתְרֵי בֵּיהּ בְּכָל חַד וְחַד מִיִּשְׂרָאֵל ואותו הקול היה מתרה בו בכל אחד ואחד מעם ישראל, כי הקול נתפשט בבי"ע ונעשו ממנו פרצופים קדושים ומלאכים והם היו מתרים בעם ישראל. וְאָמַר לוֹן, תְּקַבְּלֵנִי עֲלָךְ, בְּכַךְ וְכַךְ פִּקּוּדִין דִּבְאוֹרַיְיתָא ואמר להם תקבל אותי עליך בכך וכך מצוות עשה שבתורה? וְאָמְרוּ הִין ואמר כל אחד ואחד מעם ישראל כן. אַהְדָּר לֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וּמִתְגַּלְגְּלָא עָלֵיהּ חזר לו ועלה על ראשו ונעשה לו עטרה והתגלגל עליו ומקיפו, וְהָוָה אַתְרֵי בֵּיהּ והיה מתרה בו, וְאָמַר לֵיהּ, תְּקַבְּלֵנִי עָלָךְ בְּכַךְ עוֹנָשִׁין דִּבְאוֹרַיְיתָא ואמר לו תקבל אותי עליך בכך עונשים שבתורה שהם שס"ה ל"ת? וְהָוָה אָמַר הִין והיה אומר כן. וההסבר לזה כי אותו אור וספירה או מלאך, היה בא בתחילה לימינו ואומר לו, תקבל אותי עליך רמ"ח מ"ע שהם בחסד בימין ואומר כן. ואחר כך בא מלאך לשמאלו ואומר לו, תקבל אותי עליך שס"ה מצות ל"ת שהם בגבורה ואומר כן. לְבָתָר אַהְדָּר הַהוּא קָלָא, וְנָשִׁיק לֵיהּ בְּפוּמֵּיהּ אח"כ חזר אותו קול וספירה ונשק אותו בפיו, לדבקא רוחא ברוחא לקשור נשמתו עם התורה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב זהו מש"כ, (שיר השירים א ב) יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ.

וּכְדֵין, כָּל מָה דְּהָווּ חָמַאן יִשְׂרָאֵל בְּהַהוּא זִמְנָא ואז כל מה שהיו רואים עם ישראל באותו זמן מכח נשמתם הטהורה, הָווּ חָמַאן גּוֹ חַד נְהוֹרָא, דְּקַבִּיל כָּל אִנּוּן נְהוֹרִין אַחֲרָנִין היו רואים מתוך אור אחד שמקבל כל אותם אורות של ספירות אחרות עליונות, כי השכינה היא כמו מראה וחיזו שנראים בה ומאירים בה כל האורות העליונים, וְהָווּ תָּאָבִין לְמֵחֱמֵי והיו מתאוים לראות יותר. אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַהוּא נְהוֹרָא דְּחָמִיתוּ בְּטוּרָא דְּסִינַי אמר להם הקב"ה, אותו האור שראיתם בהר סיני שהוא אור השכינה, דְּקַבִּיל כָּל אִנּוּן גַּוְונֵי נְהוֹרִין שקבל כל אותם צבעי אורות, וְתֵיאוּבְתָּא דִּלְכוֹן עָלֵיהּ והתאוה שלכם עליה לראות במראה השכינה, תְּקַבְּלוּן לָהּ וְתִסְבוּן לָהּ לְגַבַּיְיכוּ תקבלו אותה ותקחו אותה אצלכם שתשרה עליכם, וְאִנּוּן גַּוְונִין דְּאִיהִי מְקַבְּלָא ואותם צבעים שהיא מקבלת הם ו"ק, אִלֵּין אִנּוּן שהם אותם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וְגוֹ' תכלת וארגמן, תולעת שני ושש, שהם הז"ת דז"א.

משתי הדברות של אנכי, ולא יהיה לך, יצא קול ונחלק לשבעים קולות, כנגד שבעים פנים שבתורה והרג בשבעים האומות שלא קבלו את התורה, וכל זמן שעם ישראל עוסק בתורה לא יוכלו אומות העולם להזיק להם, ובשתי דברות אלו הרג הקב"ה לעשו וישמעאל על שלא קבלו התורה.

תיקוני זוהר ס"ד ע"א

וּמִתְּרֵין דִּבּוּרִין ומשתי הדברות שהן אנכי ולא יהיה לך שנאמרו בדבור אחד, נָפַק קָלָא וְאִתְפַּלָּג לְשִׁבְעִין קָלִין יצא קול אחד מבחי' שם הוי"ה ב"ה שהוא ז"א ונחלק לשבעים קולות כנגד ז' ספירות תחתונות דז"א שכל אחד מהם כלול מי"ס, לָקֳבֵל שִׁבְעִין אַנְפִּין כנגד שבעים פנים שבתורה, וְקָטַל בְּהוֹן שִׁבְעִין אֻמִּין עַל דְּלָא קַבִּילוּ אוֹרַיְיתָא והרג בשבעים אומות על שלא קבלו את התורה, כי ע"י לימוד התורה מכניעים את אומות העולם, ולכן בכל זמן הגלות שעם ישראל עוסק בתורה, לא יוכלו אומות העולם להזיק להם ולהרוג בהם ח"ו, וּבִתְרֵין דִּבּוּרִין ובשתי הדברות הנ"ל, קָטִיל לִתְרֵין אֻמִּין, דְּאִנּוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל הרג הקב"ה בשתי אומות עשו וישמעאל, שהם החזקים והראשים של כל שבעים אומות, דְּלָא בָּעוּ לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא היות ולא רצו לקבל התורה כי רצונם לרצוח ולנאוף וכו'.

דיבר הקב"ה מצד שם אלוקות שבבינה כדי שיזדעזעו אוה"ע מהת"ח שעוסקים בתורה

דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַד אִיהוּ שהרי הקב"ה אחד הוא, כלומר בחינה אחת והיה די ומספיק שיאמר עשרת הדברות מבחי' המלכות שהיא ספירה עשירית ולא יותר, אמנם דע לך, וְאִיהוּ לָא הָוָה מְמַלֵּל בְּאִלֵּין קָלִין וְדִבּוּרִין דְּאָנֹכִי והוא לא היה מדבר באלה הקולות שמצד שם הוי"ה ב"ה בחי' ז"א ודבורים של אנכי מבחי' המלכות, אֶלָּא לְאַחְזָאָה דִשְׁמֵיהּ וִיקָרֵיהּ הָוָה בְאוֹרַיְיתָא אלא להראות ששמו שהוא הוי"ה ב"ה וכבודו שהיא המלכות השכינה שם אדנות הם נרמזים בתורה, כי ז"א הוא ט"ס ומלכות היא בחי' עשירית וביחד עשר ספירות כולם כלולים בתורה, וּבְגִין דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַלִּיל מִנָּהּ (נ"א בְּדִינָא) ובשביל זה הקב"ה דיבר ממנה משם אלהים שבבינה, בְּגִין דְּיִתְזַעְזְעוּן כָּל אֻמִּין דְּעָלְמָא כדי שיזדעזעו כל אומות העולם, מֵאִלֵּין דְּמִשְׁתַּדְּלִין בָּהּ מאלה הת"ח והעם שמשתדלים בכל כוחם בתורה.