ביאור ההפטרה הפטרת שבועות

כ"ב אייר תשפ"ה | 20/05/2025 | 09:27

הקשר לפרשה ולשבועות

בהפטרה מסופר על המרכבה שראה יחזקאל וכן את כבוד ה' וקולו יתברך, וזה מעין הפרשה ומעניינא דיומא שראו את כבוד ה' בהר סיני ושמעו את קולו יתברך בחג השבועות שבו נגלה ה' בהר סיני לעיני בני ישראל.

התוכן:

הנביא יחזקאל מתאר את המרכבה שראה בהיותו בתוך הגולה.

כמו כן ראה שבאה רוח סערה מצפון, וזה מסמל את מלך בבל שבא להלחם על ירושלים.

גם ראה את חשכת הצרות שיהיו לעם ישראל, כתוצאה מן הגלות והחורבן,

אך לבסוף ראה אור חזק ומזהיר, וזה סמל לגאולה שתבוא בימות המשיח.

בתיאור המרכבה הוא אומר שראה ארבע חיות שיש להן דמות גוף אדם. לכל חיה היו ארבעה פרצופים לכל צד, ובכל צד היו ארבעה פרצופין והן: אדם, אריה, שור ונשר, ואם כך היו סך הכל ששים וארבע פנים, ומאתים חמשים ושש כנפים, כי לכל אחת מהפנים היו ארבע כנפים.

רגלי החיות היו ישרות ולא נכפפים כי אין להם לא שכיבה ולא ישיבה, וכשהחיות הולכות, אינן צריכות להסתובב כי יש להן פנים לכל צד, ויכולות ללכת לצד הפנים שירצו.

בכנפים היו מכסות את פניהם וגופם, מראה החיות היה כגחלי אש ומראה לפידים, היו רצים במהירות ושבים למקומם מיד כמראה הברק. גם ראה שליד כל חיה היה אופן אחד, מראה האופנים היה כעץ אבן יקרה הנקראת תרשיש. האופנים היו הולכים לכל צד מבלי להסתובב כאלו ישנו אופן אחד תקוע ברוחבו של השני.

לחיות היה גב והיו גבוהים מאד, וכשראה אותם יחזקאל נפלה עליו יראה ואימה, וכשהחיות הולכות גם האופנים הולכים, וכשהחיות מתנשאות גם האופנים התנשאו, כי רצון החיות היה תקוע באופנים, ורצון ה' תוך החיות.

מעל לראשי החיות היה פרוש מראה מפחיד, כמראה הקרח שמפחיד בזהרו ולבנוניתו.

הנביא שמע את קול הרעשת כנפיהם כקול מים רבים, וכקול ה' ברדתו על הר סיני, אך כאשר יוצא קול ה' לדבר אל הנביאים, הרי כנפיהם שקטות ולא משמיעות קול.

מעל לרקיע אשר על ראשם, ראה הנביא מראה זך הדומה לאבן ספיר וזה היה דמות הכסא, ומעל דמות הכסא ראה דמות אדם למעלה שממותניו ולמעלה היה כעין החשמל, וממותניו ולמטה היה כעין מראה אש והארה מרובה, (והכוונה לכבוד ה' שעוזב את מקדשו).

וכשראה דמות ה' נפל על פניו ואז שמע את קול ה'.

והנביא אומר שבל נחשוב שכאשר עזב ה' את מקדשו, הרי נחסר ח"ו מכבודו יתברך, אין הדבר כן אלא ה' הוא ברוך ומהולל תמיד, אבל אנו חסרים, שכבוד ה' עזב את בית מקדשו.

יחזקאל פרק א' - פרק ג' פסוק י"ב.

א.    וַיְהִי  בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ־הַגּוֹלָה עַל־נְהַר־כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים׃ 

ב.    בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין׃ 

ג.    הָיֹה הָיָה דְבַר־יְהֹוָה אֶל־יְחֶזְקֵאל בֶּן־בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל־נְהַר־כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד־יְהֹוָה׃ 

ד.    וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן־הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ־לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ׃ 

ה.    וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה׃ 

ו.    וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם׃ 

ז.    וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל׃ 

ח.    (וידו) [וִידֵי] אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם עַל אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶם וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לְאַרְבַּעְתָּם׃ 

ט.    חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ כַּנְפֵיהֶם לֹא־יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן אִישׁ אֶל־עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ׃ 

י.    וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל־הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי־שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי־נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן׃ 

יא.    וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה לְאִישׁ שְׁתַּיִם חֹבְרוֹת אִישׁ וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶנָה׃ 

יב.    וְאִישׁ אֶל־עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן׃ 

יג.    וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן־הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק׃ 

יד.    וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק׃ 

טו.    וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת לְאַרְבַּעַת פָּנָיו׃ 

טז.    מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן׃ 

יז.    עַל־אַרְבַּעַת רִבְעֵיהֶן בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן׃ 

יח.    וְגַבֵּיהֶן וְגֹבַהּ לָהֶם וְיִרְאָה לָהֶם וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּן׃ 

יט.    וּבְלֶכֶת הַחַיּוֹת יֵלְכוּ הָאוֹפַנִּים אֶצְלָם וּבְהִנָּשֵׂא הַחַיּוֹת מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים׃ 

כ.    עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת וְהָאוֹפַנִּים יִנָּשְׂאוּ לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים׃ 

כא.    בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ וּבְעׇמְדָם יַעֲמֹדוּ וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים׃ 

כב.    וּדְמוּת עַל־רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל־רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה׃ 

כג.    וְתַחַת הָרָקִיעַ כַּנְפֵיהֶם יְשָׁרוֹת אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ לְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה וּלְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶם׃ 

כד.    וָאֶשְׁמַע אֶת־קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל־שַׁדַּי בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה בְּעׇמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן׃ 

כה.    וַיְהִי־קוֹל מֵעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁם בְּעׇמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן׃ 

כו.    וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן־סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׃ 

כז.    וָאֵרֶא  כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה־אֵשׁ בֵּית־לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מׇתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מׇתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה־אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב׃ 

כח.    כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד־יְהֹוָה וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל־פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר׃ {פ}

א.    וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן־אָדָם עֲמֹד עַל־רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ׃ 

ב.    וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַתַּעֲמִדֵנִי עַל־רַגְלָי וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי׃ {פ}

ג.    וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן־אָדָם שׁוֹלֵחַ אֲנִי אוֹתְךָ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ־בִי הֵמָּה וַאֲבוֹתָם פָּשְׁעוּ בִי עַד־עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה׃ 

ד.    וְהַבָּנִים קְשֵׁי פָנִים וְחִזְקֵי־לֵב אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה׃ 

ה.    וְהֵמָּה אִם־יִשְׁמְעוּ וְאִם־יֶחְדָּלוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה וְיָדְעוּ כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם׃ {פ}

ו.    וְאַתָּה בֶן־אָדָם אַל־תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל־תִּירָא כִּי סָרָבִים וְסַלּוֹנִים אוֹתָךְ וְאֶל־עַקְרַבִּים אַתָּה יוֹשֵׁב מִדִּבְרֵיהֶם אַל־תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל־תֵּחָת כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה׃ 

ז.    וְדִבַּרְתָּ אֶת־דְּבָרַי אֲלֵיהֶם אִם־יִשְׁמְעוּ וְאִם־יֶחְדָּלוּ כִּי מְרִי הֵמָּה׃ {פ}

ח.    וְאַתָּה בֶן־אָדָם שְׁמַע אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ אַל־תְּהִי־מֶרִי כְּבֵית הַמֶּרִי פְּצֵה פִיךָ וֶאֱכֹל אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ׃ 

ט.    וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה־יָד שְׁלוּחָה אֵלָי וְהִנֵּה־בוֹ מְגִלַּת־סֵפֶר׃ 

י.    וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי׃ {ס}         

א.    וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן־אָדָם אֵת אֲשֶׁר־תִּמְצָא אֱכוֹל אֱכוֹל אֶת־הַמְּגִלָּה הַזֹּאת וְלֵךְ דַּבֵּר אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ 

ב.    וָאֶפְתַּח אֶת־פִּי וַיַּאֲכִילֵנִי אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת׃ 

ג.    וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן־אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק׃ {פ}

ד.    וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן־אָדָם לֶךְ־בֹּא אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְדִבַּרְתָּ בִדְבָרַי אֲלֵיהֶם׃ 

ה.    כִּי לֹא אֶל־עַם עִמְקֵי שָׂפָה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אַתָּה שָׁלוּחַ אֶל־בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ 

ו.    לֹא  אֶל־עַמִּים רַבִּים עִמְקֵי שָׂפָה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן אֲשֶׁר לֹא־תִשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם אִם־לֹא אֲלֵיהֶם שְׁלַחְתִּיךָ הֵמָּה יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ׃ 

ז.    וּבֵית יִשְׂרָאֵל לֹא יֹאבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ כִּי־אֵינָם אֹבִים לִשְׁמֹעַ אֵלָי כִּי כׇּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל חִזְקֵי־מֵצַח וּקְשֵׁי־לֵב הֵמָּה׃ 

ח.    הִנֵּה נָתַתִּי אֶת־פָּנֶיךָ חֲזָקִים לְעֻמַּת פְּנֵיהֶם וְאֶת־מִצְחֲךָ חָזָק לְעֻמַּת מִצְחָם׃ 

ט.    כְּשָׁמִיר חָזָק מִצֹּר נָתַתִּי מִצְחֶךָ לֹא־תִירָא אוֹתָם וְלֹא־תֵחַת מִפְּנֵיהֶם כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה׃ {פ}

י.    וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן־אָדָם אֶת־כׇּל־דְּבָרַי אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ קַח בִּלְבָבְךָ וּבְאׇזְנֶיךָ שְּׁמָע׃ 

יא.    וְלֵךְ בֹּא אֶל־הַגּוֹלָה אֶל־בְּנֵי עַמֶּךָ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה אִם־יִשְׁמְעוּ וְאִם־יֶחְדָּלוּ׃ 

יב.    וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד־יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ׃

אוַיְהִ֣י | בִּשְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֗ה בשנת השלושים ליובל שגלו בו [א] בָּֽרְבִיעִי֙ בחודש הרביעי שהוא חודש תמוז [שבו החלה הפורענות בשנת החורבן] (רד"ק) בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ [ה' תמוז] וַאֲנִ֥י אז אני הייתי בְתֽוֹךְ אנשי הַגּוֹלָ֖ה (ת"י) דהיינו בחוץ לארץ עַל-נְהַר-כְּבָ֑ר נהר ששמו "כבר" (רש"י) נִפְתְּחוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם מעצמם בלי שיכינו אותי וָאֶרְאֶ֖ה מַרְא֥וֹת אֱלֹהִֽים מראות השכינה (מ"ד): בבַּחֲמִשָּׁ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ האמור הוא תמוז הִ֚יא היתה בזמן (מ"ד) הַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֔ית לְגָל֖וּת הַמֶּ֥לֶךְ יוֹיָכִֽין [ב]: גהָיֹ֣ה הָיָ֣ה דְבַר-יְ֠הֹוָה אֶל-יְחֶזְקֵ֨אל בֶּן-בּוּזִ֧י הַכֹּהֵ֛ן לנחם את הגולים, שידעו שהשכינה עמהם גם בהיותם בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים (מלבי"ם), והמראות ראה כשעמד עַל-נְהַר-כְּבָ֑ר במקום טהור על המים (רד"ק) וַתְּהִ֥י עָלָ֛יו שָׁ֖ם יַד-יְהֹוָֽה כח הנבואה מאת ה' (על פי מ"ד): דוָאֵ֡רֶא ראיתי (ת"י) וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה וחזקה בָּאָ֣ה מִן-הַצָּפ֗וֹן וזה רמז למלך בבל [שהיה בצפון א"י] שיבא על ירושלים עָנָ֤ן גָּדוֹל֙ רמז לחשכת הצרות וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת אש בוערת [בהתלהבות (מ"צ)] וזה רמז שבית המקדש יעלה באש (מ"ד), אמנם גם ראה וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ סָבִ֑יב שראה אור זורח סביב הענן וזה רמז שעתידין ישראל להגאל משם (רש"י) וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין כגוון הַחַשְׁמַ֖ל שהוא הזך אשר באש (מ"ד) מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ: הוּמִ֨תּוֹכָ֔הּ מתוך הנוגה ראה דְּמ֖וּת אַרְבַּ֣ע חַיּ֑וֹת וְזֶה֙ תואר מַרְאֵֽיהֶ֔ן דְּמ֥וּת גוף אָדָ֖ם לָהֵֽנָּה לארבע החיות היה להם גוף דמות אדם (מ"ד) [ניצב הקומה על ב' רגלים וב' ידים למוֹ וכן מלאים חכמה ותבונה כאדם ורק בפנים נמצא פני חיה לא בבנין הגוף (מלבי"ם)] : ווְאַרְבָּעָ֥ה פָנִ֖ים לְאֶחָ֑ת לכל חיה ארבעה פרצופים מכל צד, והם: אדם, אריה, שור, נשר, וא"כ לכל חיה היה ששה עשר פרצופים, ולכל החיות סך הכל ששים וארבע פרצופין וְאַרְבַּ֥ע כְּנָפַ֖יִם לְאַחַ֥ת לָהֶֽם [ג] ולכל פרצוף היו ארבע כנפים, נמצא סך הכל מאתים וחמישים ושש כנפים (ת"י): זוְרַגְלֵיהֶ֖ם רֶ֣גֶל יְשָׁרָ֑ה שווה מבלי פרקים לכפיפת השוקיים כי אין להם לא שכיבה ולא ישיבה (רש"י) וְכַ֣ף תחתית רַגְלֵיהֶ֗ם כְּכַף֙ כדמות כף רֶ֣גֶל עֵ֔גֶל (מ"ד) וְנֹ֣צְצִ֔ים הרגלים היו מזהירים וכאילו משליכים ניצוצות אש כְּעֵ֖ין נְחֹ֥שֶׁת קָלָֽל מזוקק (רש"י): חוִידֵ֣י אָדָ֗ם וידיהם כידי אדם, עשה להם מִתַּ֙חַת֙ כַּנְפֵיהֶ֔ם (ת"י) [ד] עַ֖ל אַרְבַּ֣עַת רִבְעֵיהֶ֑ם וכן היה בכל ארבע צדדיהם וּפְנֵיהֶ֥ם הפנים וְכַנְפֵיהֶ֖ם והכנפיים שהיו להם היו שווים לְאַרְבַּעְתָּֽם לכל ארבעת החיות זה כזה (מ"ד): טכנפיהם היו חֹֽבְרֹ֛ת מחוברות ונוגעות אִשָּׁ֥ה אֶל-אֲחוֹתָ֖הּ כַּנְפֵיהֶ֑ם דהיינו כנפיהם היו פרושות ונוגעות זה בזה ובכך היו מכסות פניהם [כי הכנפיים פרושות למעלה מן הפנים] לכסות בהם הפנים לֹא-יִסַּ֣בּוּ בְלֶכְתָּ֔ן אם רוצות ללכת אין צריכות להסב פנים מצד אל צד כי יש להם פנים לכל צד אִ֛ישׁ אֶל-עֵ֥בֶר צד פָּנָ֖יו יֵלֵֽכוּ כי ילכו לצד הפנים של אותו רוח שהם רוצים (רש"י): יוּדְמ֣וּת פְּנֵיהֶם֘ מראה פני החיות היה כדמות פְּנֵ֣י אָדָם֒ וּפְנֵ֨י אַרְיֵ֤ה אֶל-הַיָּמִין֙ מצד ימין של פני אדם לְאַרְבַּעְתָּ֔ם לארבעת פני האדם וּפְנֵי-שׁ֥וֹר מֵֽהַשְּׂמֹ֖אול לְאַרְבַּעְתָּ֑ן מצד שמאל של פני האדם בכל הארבע חיות וּפְנֵי-נֶ֖שֶׁר לְאַרְבַּעְתָּֽן ומאחורי פני אדם שבכל הארבע חיות היה פני נשר (מ"ד): יאוּפְנֵיהֶ֕ם של החיות היו כנז' אמנם וְכַנְפֵיהֶ֥ם היו פְּרֻד֖וֹת פרושות מִלְמָ֑עְלָה מעל פניהם לְאִ֗ישׁ לכל פנים היה שְׁ֚תַּיִם שתי כנפיים חֹבְר֣וֹת נוגעות אִ֔ישׁ אל אחיו לכסות בהם הפנים וּשְׁתַּ֣יִם ושתי כנפיים היו מְכַסּ֔וֹת אֵ֖ת גְּוִיֹתֵיהֶֽנָה את גופותיהן (רש"י): יבוְאִ֛ישׁ כל חיה מהחיות אֶל מול עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵ֑כוּ כי היה להם פנים בכל רוח וצד אֶ֣ל המקום אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶה-שָׁ֨מָּה הרצון של הָר֤וּחַ לָלֶ֙כֶת֙ יֵלֵ֔כוּ הלכו ולֹ֥א יִסַּ֖בּוּ מצד אל צד בְּלֶכְתָּֽן (מ"ד): יגוּדְמ֨וּת הַחַיּ֜וֹת צורת גוון החיות מַרְאֵיהֶ֣ם כְּגַחֲלֵי-אֵ֗שׁ בֹּֽעֲרוֹת֙ דולקות כְּמַרְאֵ֣ה הַלַּפִּדִ֔ים והמראה הזה הִ֕יא מִתְהַלֶּ֖כֶת בֵּ֣ין כל הַחַיּ֑וֹת שלכולן היה המראה ההוא וְנֹ֣גַהּ והארה יתירה ומרובה היה לָאֵ֔שׁ וּמִן מראה הָאֵ֖שׁ היה יוֹצֵ֥א כעין בָרָֽק (מ"ד): ידוְהַחַיּ֖וֹת לא עמדו במקום אחד אלא היו רָצ֣וֹא וָשׁ֑וֹב רצים ממקום למקום וחוזרים במהרה כְּמַרְאֵ֖ה הַבָּזָֽק [ה] הברק שמתגלה ומיד נעלם (מ"ד): טווָאֵ֖רֶא הסתכלתי אל הַחַיּ֑וֹת וראיתי וְהִנֵּה֩ דמות (מ"ד) אוֹפַ֨ן [גלגל (מ"צ)] אֶחָ֥ד בָּאָ֛רֶץ ברצפת הרקיע (רש"י) אֵ֥צֶל הַחַיּ֖וֹת לְאַרְבַּ֥עַת פָּנָֽיו ליד כל חיה היה אופן אחד ולֹא ליד כל פנים אופן (מ"ד): טזמַרְאֵ֨ה הָאוֹפַנִּ֤ים וּמַעֲשֵׂיהֶם֙ ופעולתם כְּעֵ֣ין תַּרְשִׁ֔ישׁ כמו אבן בעל גוון יפה כעין התכלת (רד"ק) והוא זך ובהיר עד שיראה בו מעבר לעבר וּדְמ֥וּת אֶחָ֖ד לְאַרְבַּעְתָּ֑ן לארבעת האופנים וּמַרְאֵיהֶם֙ תואר פניהם וּמַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם ופעולתם היה כַּאֲשֶׁ֛ר יִהְיֶ֥ה הָאוֹפַ֖ן בְּת֥וֹךְ הָאוֹפָֽן שהיו הולכים לכל צד שירצו בלי להסתובב כדרך שתוקעים גלגל לתוך רוחבו של חבירו שאז יוכל לילך לכל צד בלי להסתובב (מ"ד): יזומכיון שהיו מתגלגלים לכל צד לכן עַל-אַרְבַּ֥עַת רִבְעֵיהֶ֖ן צדדיהם בְּלֶכְתָּ֣ם יֵלֵ֑כוּ בלי להסתובב לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ לא חוזרים להסתובב בְּלֶכְתָּֽן (מ"ד): יחוְגַ֨בֵּיהֶ֔ן והחיות היה להם גב (רש"י) וְגֹ֥בַהּ לָהֶ֖ם שווים בגובהם וְיִרְאָ֣ה לָהֶ֑ם היה יראה ופחד ואיום לרואה אותם וְגַבֹּתָ֗ם וגבות עיניהם מְלֵאֹ֥ת עֵינַ֛יִם סָבִ֖יב לראות לכל רוח (רש"י) והגוונים שלהם היו מתחלפים לְאַרְבַּעְתָּֽן (מ"ד): יטוּבְלֶ֙כֶת֙ הַֽחַיּ֔וֹת וכשהחיות הולכות יֵלְכ֥וּ גם הָאוֹפַנִּ֖ים הגלגלים אֶצְלָ֑ם וּבְהִנָּשֵׂ֤א הַֽחַיּוֹת֙ וכאשר החיות מתנשאות עצמן מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ לעלות למעלה יִנָּשְׂא֖וּ גם הָאוֹפַנִּֽים לעלות למעלה (מ"ד): כעַ֣ל אל המקום אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶה-שָּׁ֨ם הָר֤וּחַ הרצון של הקב"ה הרוכב בחיות (רש"י) לָלֶ֙כֶת֙ יֵלֵ֔כוּ החיות כי שָׁ֥מָּה רצון הָר֖וּחַ של הי"ת בתוכם לָלֶ֑כֶת וְהָאוֹפַנִּ֗ים כאשר יִנָּשְׂאוּ֙ החיות למעלה לְעֻמָּתָ֔ם גם האופנים ינשאו כִּ֛י ר֥וּחַ רצון של הַחַיָּ֖ה נמצאת בָּאוֹפַנִּֽים (מ"ד) [ו]: כאבְּלֶכְתָּ֣ם בעת ילכו החיות יֵלֵ֔כוּ גם האופנים (רש"י) וּבְעָמְדָ֖ם יַֽעֲמֹ֑דוּ וּֽבְהִנָּשְׂאָ֞ם ובעת שיתרוממו החיות מֵעַ֣ל הָאָ֗רֶץ יִנָּשְׂא֤וּ יתרוממו הָאֽוֹפַנִּים֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הרצון של הַחַיָּ֖ה נמצאת בָּאוֹפַנִּֽים ורוחו של הקב"ה תוך החיה (רש"י לעיל): כבוּדְמ֞וּת השטוח ופרוש עַל-רָאשֵׁ֤י הַחַיָּה֙ רָקִ֔יעַ כְּעֵ֖ין כגוון הַקֶּ֣רַח הַנּוֹרָ֑א המטיל אימה על רואיו בגלל זכותו ולבנינותו היה נָט֥וּי פרוש ושטוח עַל-רָאשֵׁיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה (מ"ד): כגוְתַ֙חַת֙ הָרָקִ֔יעַ הפרישה הנ"ל כַּנְפֵיהֶ֣ם של החיות יְשָׁר֔וֹת מכוונות (רש"י) אִשָּׁ֖ה אֶל-אֲחוֹתָ֑הּ לְאִ֗ישׁ לכל פנים ופנים שְׁתַּ֤יִם מְכַסּוֹת֙ לָהֵ֔נָּה כיסו אותו שתי כנפיים וּלְאִ֗ישׁ שְׁתַּ֤יִם מְכַסּוֹת֙ לָהֵ֔נָּה להם אֵ֖ת גְּוִיֹּתֵיהֶֽם את גופתן (מ"ד): כדוָאֶשְׁמַ֣ע אֶת-ק֣וֹל הרעשת כַּנְפֵיהֶ֡ם כְּקוֹל֩ מַ֨יִם רַבִּ֤ים השוטפים וּכְּקוֹל-שַׁדַּי֙ כקולו יתברך שהיה בהר סיני שהיה הולך וחזק, וקול זה שמעתי בְּלֶכְתָּ֔ם וקול זה הוא גם כְּק֥וֹל הֲמֻלָּ֖ה שאון וצעקה כְּק֣וֹל מַחֲנֶ֑ה מהמון עם (מ"ד), אמנם בְּעָמְדָ֖ם תְּרַפֶּ֥ינָה כַנְפֵיהֶֽן לא השמיעו קול ורעש בכנפיהם (רש"י עי"ש): כהוַיְהִי-ק֕וֹל כאשר היה יוצא קול מֵעַ֕ל לָרָקִ֖יעַ אֲשֶׁ֣ר עַל-רֹאשָׁ֑ם לדבר אל הנביאים שקטו החיות וז"ש בְּעָמְדָ֖ם אז תְּרַפֶּ֥ינָה שקטו ולא הרעישו בְּכַנְפֵיהֶֽן מאימת הדיבור (ת"י, רש"י): כווּמִמַּ֗עַל לָרָקִ֙יעַ֙ אֲשֶׁ֣ר עַל-רֹאשָׁ֔ם ראיתי דבר מזהיר כְּמַרְאֵ֥ה אֶֽבֶן יקרה הנקראת סַפִּ֖יר והוא כדְּמ֣וּת כִּסֵּ֑א וְעַל֙ דְּמ֣וּת הַכִּסֵּ֔א ראיתי דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם והוא רמז להאל יתברך (מ"ד) עָלָ֖יו מִלְמָֽעְלָה: כזוָאֵ֣רֶא | כאשר הסתכלתי לראות מראה האדם היושב על הכסא ראיתי כְּעֵ֣ין כגוון חַשְׁמַ֗ל והוא זך ונקי כְּמַרְאֵה-אֵ֤שׁ מן מראה האש שעין האדם לא תשובנו בֵּֽית כעין בית במראה אש לָהּ֙ סָבִ֔יב כן הוא מִמַּרְאֵ֥ה מָתְנָ֖יו וּלְמָ֑עְלָה היה מראה כעין חשמל וּמִמַּרְאֵ֤ה מָתְנָיו֙ וּלְמַ֔טָּה רָאִ֙יתִי֙ כְּמַרְאֵה-אֵ֔שׁ וְנֹ֥גַֽהּ הארה וזריחה היה ל֖וֹ סָבִֽיב (מ"ד): כחכְּמַרְאֵ֣ה הארה היתה כמראה הַקֶּ֡שֶׁת אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶ֨ה בֶעָנָ֜ן בְּי֣וֹם הַגֶּ֗שֶׁם כֵּ֣ן מַרְאֵ֤ה הַנֹּ֙גַהּ֙ הזוהר סָבִ֔יב ה֕וּא מַרְאֵ֖ה דְּמ֣וּת כְּבוֹד-יְהֹוָ֑ה נוסע מבית המקדש כדמות מלך לישב על המרכבה ונוסע וָֽאֶרְאֶה֙ את כל זה ואז וָאֶפֹּ֣ל עַל-פָּנַ֔י להשתחוות מול ה' (מ"ד) [ז] וָאֶשְׁמַ֖ע ק֥וֹל מְדַבֵּֽר:

פרק ג: יבלאחר שגמר דבריו צוה אל הרוח לשאתו אל המקום אשר בני הגולה שם (רש"י) וַתִּשָּׂאֵ֣נִי ר֔וּחַ ואז הרוח נשא אותי ממקום עומד וָאֶשְׁמַ֣ע אַחֲרַ֔י ממקום הנבואה שהייתי שם ק֖וֹל בְרַ֣עַשׁ גָּד֑וֹל שהיה אומר בָּר֥וּךְ כְּבוֹד-יְהֹוָ֖ה מִמְּקוֹמֽוֹ כמו שהיה בהיותו במקומו בבית קודש הקודשים דאעל פי שסר ממקומו תמיד הוא ברוך (מ"ד):