פרשת אחרי מות-קדושים - חס"ה לשבת

הייתכן שאדם שופט את עצמו שלא בידיעתו? מה גרם לכך שהחייט של העיירה נמצא מחוץ לקברו? ואיזה שמחה גדולה יש ביום ל"ג בעומר מעבר להילולת רשב"י? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת אחרי מות קדושים

רבי יוסף שמואלי  | יום שישי י"א אייר התשפ"ה  |  09.05.2025  |  9:40

חידוש

"בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (יט, טו)

כתב הבעש"ט: כאשר בא נתן הנביא להוכיח את דוד המלך, פתח ואמר לו בדרך משל: שני אנשים היו בעיר אחת. אחד עשיר ואחד רש. לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה. ויבא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח הבא לו. ויקח את כבשת האיש הרש, ויעשה לאיש הבא אליו. מששמע דוד נזדעזע וחרץ מיד את משפטו של העשיר: "בן מות האיש העושה זאת"! אז גילה נתן לדוד כי לא היה זה אלא משל, ואמר לו: "אתה האיש"! הוא חרץ איפוא את דין עצמו.

כן נוהגים בשמים לגבי כל אדם. כשבאים לדון אותו על עבירה שעשה, מראים לו אותה עבירה בצורה שונה אצל אדם אחר. הוא מזדעזע מכעס וקורא: ראוי הוא זה שייעשה בו כזאת וכזאת. בכך הריהו חורץ את דינו הוא!

לפיכך אמרו חכמינו "הוי דן את כל האדם לכף זכות". אל תהא בהול לחרוץ את משפטו של הזולת לחובה, כי אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. להוי ידוע לך שמראים לך מעשה פסול אצל חברך על מנת שתדון אותו, כיון שאתה כבר הגעת למקומו וכבר עשית מעשה זה בצורה זו או אחרת, והמשפט אשר תחרוץ עליו יהיה משפטיך אתה. אם תדון את חברך לכף זכות הרי אתה מיטיב לעצמך.

סיפור

"אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹֽא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָֽׂדְךָ לֹֽא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַֽׁעַטְנֵז לֹא יַֽעֲלֶה עָלֶֽיךָ" (ויקרא יט, יט)

בספר 'ילקוט מעם לועז' (עמוד ריד, על הפסוק כאן) מובא מעשה פלא במי שהכשיל אחרים באיסור שעטנז, וזה לשונו, מעשה היה בחייט יהודי שלא היה זהיר באיסור זה ותפר בגדיהם של יהודים כלאים. אחרי שמת אותו חייט, לא עברו ימים מרובים ומצאוהו מחוץ לקברו מוטל באמצע בית החיים. אמרו האנשים, ודאי מקרה הוא כפי שאירע תכופות, שלא העמיקו כל כך הקבר באדמה, ובאה חיה וגררה אותו ממקומו. וחזרו וקברו אותו בכבוד הראוי, וכשהלכו למחרת לראותו שוב מצאוהו בחוץ. תמהו האנשים הרבה ואמרו, 'אין זה לחנם'.

הלכו וסיפרו הדברים לרב העיר, שהיה אדם גדול מאוד. עמד הרב והלך לבית החיים, וערך תפלה כדי שהחייט הזה ידבר ויספר על איזה עון אין הארץ רוצה לקבל אותו. פתח הנפטר פיו ואמר, 'כי עונש זה מגיע לי על שהכשלתי ישראל בבגדי כלאים, ומאחר שהארץ היא מלבוש האדם אחרי מותו, אין היא רוצה לקבלני והשאירה אותי ערום' והרב התפלל שהאדמה תקבלו ויתן דין לעולם הבא.

הלכה

פסח שני

א. יום י"ד באייר הוא פסח שני ואין אומרים בו תחנון. ונפתחים בו שערי שמים לשבים בתשובה למשך שבעה ימים. ונוהגים לאכול בו מצות.

ב. יש נוהגים ביום זה לילך לקברו של ר' מאיר בעל הנס זיע"א הנמצא בטבריה על יד חמי טבריה, ומנהג טוב הוא, אולם לא ברור אם הוא יום פטירתו.

ל"ג בעומר

א. יום י"ח באייר ל"ג בעומר יומא דהילולא דרשב"י זיע"א שיצאה בת קול מהשמים שאמרה "עולו ואתכנשו להילולא דר' שמעון" וביום זה ירדה אש מהשמים והקיפה את ביתו של רשב"י וירדה השכינה עם רבבות של מלאכי מעלה ושל נשמות הקדושים ורשב"י גילה סודות שלא שמעתן אוזן מעולם והייתה שמחה גדולה בכל העולמות.

ב. נהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ור"א בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותים ושמחים שם.

ג. ל"ג בעומר אסור בהספד ותענית, ונפילת אפיים.

ד. מנהג ק"ק חסידים בית-אל תכב"ץ לעשות לימוד בבית הכנסת בל"ג בעומר לכבוד התנא רשב"י זיע"א ברוב עם והדלקות רבות והתלהבות קודש ושמחה רבה.

ה. יום ל"ג בעומר מלבד שהוא יומא דהלולא דרשב"י זיע"א גם יש שמחה גדולה ביום זה שבו סמך התנא האלקי ר' עקיבא בן יוסף את חמשת תלמידיו שהעמידו את התורה בכל העולם והם רשב"י ר' מאיר בעל הנס, ר' יהודה בן אלעאי, רבי נחמיה, ור' אלעזר בן שמועה.

ו. נהגו ישראל קדושים להרבות בהדלקת נרות בליל ל"ג בעומר לכבוד התנא האלקי רשב"י זיע"א וחבריו, וכן לכבוד החבריא קדישא המוזכרים באדרא ולכבוד אבות העולם וכן היה מנהג מו"ר המקובל האלקי רבי מרדכי שרעבי זצוק"ל בישיבתינו הקדושה ק"ק "נהר שלום" תכב"ץ והיה מוסיף נרות לכבוד רבנו האר"י ז"ל ולכבוד מו"ר הרש"ש זיע"א.

ז. נוהגים ביום זה לקחת הילדים הקטנים ולגלח שערות ראשם ולקיים מצות הנחת הפאות, ומנהג יפה הוא.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!