פרשת בשלח - חס"ה לשבת

מה אפשר ללמוד מהמן שירד לעם ישראל במדבר? מה החזיק אבא ששחה באפיסת כוחות עם שני ילדיו בלב ים? ועל מה צריך להתפלל בט"ו בשבט? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת בשלח

רבי יוסף שמואלי  | יום חמישי ח' שבט התשפ"ה  |  06.02.2025 |  12:05

חידוש

"וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (טז, ד)

הפרנסה קצובה ממרום לכל איש לפי עניינו, ויש שרמזו זאת בפרשת המן, שעליו נאמר (להלן טז, ד) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. על המן שהיה פרנסתם של עם ישראל במדבר ארבעים שנה, נאמר "ממטיר לכם לחם מן השמים" כלשון הנאמרת על הגשם, לפי ששפע הפרנסה דומה למטר הניתך מן השמים. כשם שאת המטר אי אפשר לשום בריה שבעולם לחזק ולהגביר, או להיפך למעטה או להחלישה, שאין הדבר מסור בידי אדם, אלא הכל כפי שנקבע מן השמים. כן ממש היא הפרנסה, כל ההשתדלויות לא יועילו לאדם במאומה להרבות את שפע פרנסתו. וכן להיפך, אי אפשר לאדם להחליש או להפסיד פרנסת רעהו, אלא הכל יהא כפי שנקצב לו מן שמיא. וכמו שכתב רבנו בעל חובת הלבבות בשער הבטחון.

סיפור

"וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'" (יד, י)

הגאון רבי ישעיה ברדקי זצ"ל - שהיה ממייסדי הישוב האשכנזי בעיר הקודש ירושלים - בעת אשר הפליג בספינה לעלות לארץ הקודש יחד עם בנו ובתו הקטנים, נשברה הספינה באמצע הדרך, כאשר היו קרובים לארץ ישראל, וקפצו לים לשחות על פי המים, האב הגאון רבי ישעיה, לקח על כתפיו את בנו ובתו הקטנים ושט יחד עמם... תוך כדי שחייתו בים, הרגיש שכוחותיו הולכים ואוזלים, והבין שאם ימשיך לשאת את שניהם, יטבעו כולם במים אדירים, בשעה קשה זו, התבונן ובירר לעצמו את ההלכה מי עדיף, ואת מי מהם הוא מחויב להפקיר בעבור השני, והחליט שהצלת הבן קודמת להצלת הבת כמבואר בפוסקים. בטרם עשה מעשה לעזוב את בתו הטובעת, אמר לה בלב נשבר ובחרדה, הנה ביררתי את ההלכה, וכדי להציל לכל הפחות ב' נפשות, הנני מוכרח לעזוב אותך לנפשך... מששמעה הבת את דברי אביה, החלה לזעוק אבי... אבי... אין לי על מי להשען כי אם עליך, ואיך תעזבני ותשליכני למצולות ים, רחם נא עלי מבלי "לחשוב חשבונות" על אף שעל פי הדין יש לך לעשות כן... ומיררה בבכי. לשמע דבריה, נזדעזע האב עד מאד, והחל זועק אל ה' שיצילם מן המיצר, והרגיש שהוא מקבל כוחות חדשים, ובעוז ותעצומות המשיך לשחות עד שהגיעו לחוף מבטחים, כששלשתם שלמים ובריאים.

לאחר שנים רבות, כאשר הגיע זמנו של הגאון ר' ישעיה זצ"ל להפרד מן העולם, קרא לבתו ואמר לה, האם את זוכרת את היום שבו הגענו ליפו והספינה נשברה, ורק על ידי הצעקה שלך שצעקת "אבי, אבי, אל תעזבני", על ידי זה ניצלת. דעי נא בתי, שבכל עת ועניין, כשתרגישי שאת נמצאת במים עזים, או במקום צר ומצוק, אפילו שנראה לכאורה שאין שום מקום ודרך להינצל על פי דרך הטבע, או אז תצעקי "אבי, אבי, אל תעזבני", וכשצעקתך תהיה ממעמקי הלב, כמו אז, בוודאי תוושעי. כי אם אני אשר הנני רק אב בשר ודם, על ידי צעקתך נכמרו רחמי עליך ולא יכולתי לראות בצערך, והחזקתי בך וביתר מכל כוחי, על אחת כמה וכמה, אבינו שבשמים, אשר הוא מקור הרחמים, אם תצעקי אליו באמת, אז בוודאי תוושעי.

הלכה

שבת שירה

א. פרשת בשלח נקראת שבת שירה, בה קוראים "שירת הים". וצריך לאמרה בשמחה עצומה ולצייר כאילו עומד ביבשה בתוך הים ומסוגלת לכפרת עוונות.

ב. ב"שבת שירה" יש נוהגים לתת חטים לפני העופות, וכמה מהאחרונים ערערו על מנהג זה, והטוב ביותר ליתן זה מערב שבת.

ט"ו בשבט

א. ביום חמישי הקרוב יחול ט"ו בשבט, ונהגו בתפוצות ישראל להרבות ביום זה באכילת פירות האילן ובמיוחד מפירות שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, להורות בזה שהוא ראש השנה לאילנות.

ב. ידקדק הרבה ויזהר שלא ימצאו חלילה בפירות תולעים, ויזהר אפילו מספק חשש תולעים, וידוע גודל איסור אכילת תולעים.

ג. לפני אכילת כל פרי ילמדו לימודים מיוחדים מלוקטים מהזוה"ק והמדרשים וישתדלו לכוין בהם כמסודר, כדי שיהיה תיקון לפירות ותיקון בעולמות העליונים.

ד. כתב בספר מעשה הצדקה: מנהג טוב ויפה להפריש בט"ו בשבט תשעים ואחת פרוטות כמנין אילן, וגם הוא כמנין "מים" ע"ה, כי ביום זה נכנסים המים לאילן.

ה. יש להתפלל ביום ט"ו בשבט שיזכה בחג הסוכות לאתרוג נאה ומהודר.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!