בית - פרשת-שבוע - פרשת בא חס"ה לשבת

עוד עדכונים

פרשת בא - חס"ה לשבת

מה אפשר ללמוד ממצוות קרבן פסח לעבודת ה'? איך ניצל יהודי אחד בזכות ברכת הלבנה משודדים שרצו להורגו? והאם מותר לאכול פת שאפה גוי? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת בא

רבי יוסף שמואלי  | יום רביעי כ"ט טבת התשפ"ה  |  29.01.2025 |  15:00

Media Content

חידוש

"וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם... וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַה'" (יב, יא)

על האדם לחשוב שאין לו זמן רב לחיות, אלא רק היום, וינצל את כל זמנו לעבודת ה' וללימוד התורה. ולא יחשוב כעצת יצרו, באומרו כי יש לו עוד זמן רב לחיות, ובנתיים עכשיו אני יהנה באוכל ושתיה וטיולים, ונמצא מבזבז את זמנו לריק.

ולזה נאמר "וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים", כלומר כאדם העומד לצאת לדרך שמתניו חגורים, וגם אוכל מעט, כי אין הפנאי מאפשר לקבוע סעודה. כך עובד ה', יאכל קצת ולא ירבה באכילה, כי אין הרבה זמן... "ואכלתם אותו בחפזון", בכל ענייני העולם הזה, יקצר ויעשם "בחפזון", כי "פסח הוא לה'", מפני שה' פוסח היינו מדלג, במנין שנות האדם, שלפלוני נותן ה' לחיות שבעים שנה, אומנם לאלמוני נותן ארבעים שנה, ולזה עשרים, ויש גם פחות, והאדם אינו יודע עיתו וכמה נגזר עליו, וממילא יחשוב האדם תמיד, שמא היום הוא היום האחרון שלי... ועל ידי כך יעבוד את הקב"ה בכל רגעיו, ואכילתו ושתיתו תמיד יהיו מועטים, וכל ענייניו הגשמיים יהיו בחפזון, כי "פסח הוא לה"', כי שמא ה' פסח על מנין ימיו והם קצרים.

 

סיפור

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים" (יב, ב)

באליה רבה (או"ח סימן תרב אות ד מובא גם בבאר היטב שם ס"ק ד) מובא מעשה נורא ביהודי שניצל מידי הרוצחים בשכר מצות קידוש לבנה, ומעשה שהיה כך היה: יהודי אחד, פגעו בו שודדים בלילה ורצו להרגו, וביקש מהם שיניחו לו לעשות מצוה אחת קודם שיהרגוהו, והלבנה היתה אז בחידושה, וקידשה בפניהם בכוונה גדולה, וכאשר הגיע לומר "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך" וכו', ודלג וקפץ ג' פעמים כנהוג, ונעשה לו נס ונשבה רוח חזקה עד מאוד ונשאתו למרחקים וניצל מהם.

 

הלכה

שמירה ממאכלות אסורות

א. כתוב (ויקרא יא, מד) "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשותיכם" כי קדושתן של ישראל תלויה בזה שנזהרים ממאכלות אסורות, ובזה נתקדשו ישראל הקדושים מכל האומות, ובזה ניכר גודל מעלת ויקרת ישראל.

ב. מעיקר הדין במקום שאין פת ישראל מצוי, מותר לקנות פת של גוי שעושה למכור לאחרים. אמנם לפי דברי האריז"ל, ממידת חסידות אין לאכול פת של גויים, אפילו שעושים למסחר במאפיות הגדולות ואפי' בספק. ובימינו ב"ה נתפשט המנהג להחמיר, שלא לאכול פת גוי בכל המקומות.

ג. דבר שבשלו גוי, אפילו בשלו בבית ישראל, ובכלי של ישראל, אסרוהו חז"ל משום חתנות. ועוד יש בזה טעם אחר, שמא ירגיל ישראל לאכול מן תבשיליהם, ויאכילוהו דבר טמא.

ד. לא אסרו חז"ל בבישולי גוים, אלא בדבר שאינו נאכל כמו שהוא חי. וגם עוד תנאי שני, שיהיה אותו דבר ראוי לעלות על שלחן מלכים ללפת בו הפת, או לקנוח סעודה, או בתורת מאכל.

ה. צריכים זהירות גדולה ושמירה מעולה ממאכלות אסורות ומנבילות וטריפות, כי הם גורמים חולאים ומכאובים רעים, ולא עוד אלא שמטמטמים הלב ומטמאים את הנפש, ושומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.

ו. אין אוכלים מבשר בהמה, אלא אם כן הבשר "חלק" (גלאט) בלי שום חשש סירכות כלל ועיקר, וכדעת מרן השולחן ערוך שקבלנו הוראותיו. וצריך למסור נפשו על ענין זה ולא לפרוץ חומות הכשרות.
 

 

 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!