"כי כמו שנותן האיש הישראלי צדקה לעני ומתחסד עם העני, כן גורם שהקב"ה מתלבש את עצמו במידת החסד ומשפיע בחסדו לכל העולמות שפע רב וששון ושמחה" (ע"פ קדושת לוי)
כ"ז אדר ב' ה'תשפ"ד | 07/03/2024 | 19:00
מתנות לאביונים
אמרו רבותינו (ירושלמי מגילה פ"א ה"ד) 'כל הפושט נותנין לו'. נמצא מעלת הצדקה ביום זה לכל מבקש, ואף דבכל השנה יש לאדם ליזהר שלא לתת למי שאינו הגון, כיון שגורם על ידי זה שהסטרא אחרא תינק גם כן מן הקדושה, מכל מקום ביום זה מתגלה אור גדול ששורף כל החיצונים, ואין להם אפשרות לינק והנתינה מועילה בכל אופן. ולכן, ככל שאדם מפזר יותר, כך נותנין לו ברכה כפולה מן השמים, בבחינת 'כל הפושט יד - נותנין לו'.
וכתב הרי"ח הטוב זי"ע (מקור), שיתן האדם 'פז"ר' (287) מטבעות בשקית אחת, ו"פזר" בשקית אחרת, ויתנם לגבאי צדקה שימסור אותם לשני אביונים, לקיים בזה מצות מתנות לאביונים, וזוהי מצוה גדולה. וסמך לזה: "פז"ר נתן לאביונים" (תהילים קיב, ט). ועל האדם לדעת כי "יש מפזר ונוסף עוד" (משלי יא, כד). וכשאדם מפזר בשמחה גם למעלה משפיעים עליו שפע גדול.
המן חילק צדקות
כתב הגאון רבי יהונתן אייבישיץ זצ"ל ביערות דבש (ח"ב דרוש טו) שכאשר סירב אחשוורוש ליטול את עשרת אלפים ככר כסף מידי המן ואמר לו: "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך" (אסתר ג, יא). חילק המן כסף זה לעניים ואביונים. ומוסיף, שבשכר זה זכה לשכר גדול שבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק (גיטין נז:). ומכל מקום לא הגינה עליו זכות המצוה מפני שהיה עבדו של מרדכי (כמבואר במגילה טז.), וקיימא לן (פסחים פח:) "מה שקנה עבד קנה רבו", ואם כן לא יהיב מדיליה מידי, אך כיון דסוף סוף נהנו העניים זכה לשכר טוב באחרית הימים.
הגבירים אינם מרוצים
"ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו" "לרוב אחיו" - ולא "לכל אחיו" (רש"י). היתכן? מפני מה באמת היה מרדכי גואלו ומצילו של העם היהודי "רצוי לרוב אחיו" בלבד ולא ”לכל אחיו?", השיב על זה רבי שלום מבעלז זי"ע בדרך צחות, שהיה מרדכי "דורש טוב לעמו". היינו, שתיקן שיהיו נותנים בפורים מתנות לאביונים לכן היה "רצוי לרוב אחיו" ולא "לכל אחיו", לכן הגבירים לא היו מרוצים ממנו (מאוצרנו הישן 220).
מעלת הצדקה במאוד מאוד ביום זה
ובספר קדושת לוי (קדושה שניה עמ' שנב) כתב במעלת נתינת הצדקה ביום זה, וז"ל: ביום הזה יש להרבות במתנות לאביונים בחדוה ובשמחה רבה, הגם שבכל זמן ובכל עת ובכל יום יש להרבות בנתינת צדקה בשמחה רבה, היום ביום פורים יש לשמוח עד מאד כשמקיימין מתנות לאביונים, כי כמו שנותן האיש הישראלי צדקה לעני ומתלבש את עצמו במדת החסד ומתחסד עם העני, כן גורם שהקב"ה מתלבש את עצמו במדת החסד ומשפיע בחסדו לכל העולמות ולכל השרפים ולכל אופני הקודש לכל העולמות ולכל הנשמות ולכל ההיכלות, שפע רב וששון ושמחה לכל העולמות ולעולם התחתון, כמו שאמרו חז"ל (שבת קנא:) "כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים" וכמו שישראל מנהיגין את עצמם בעולם הזה כן מעוררין המדות למעלה, אם עושין חסד עם חבריהם ורחמנות עם חברים, ככה מעוררים חסדים ורחמים למעלה על כל העולמות.
ואשרי העובד את הבורא ב"ה וגורם בצדקה שנותן, ובחסד שמתחסד עם העני ובשמחה שמשמח את העני ואשתו ובניו, כן הוא גורם ששון ושמחה חסד ורחמים לכל העולמות רבוא רבבות עולמות עד אין קץ, ולכל שרפי הקודש ולכל חיות ואופני הקודש ומלאכי הקודש וההיכל הנשמות והעולם התחתון, ומלאים כל העולמות ומלאכים והנשמות וההיכלות ועולם הזה ששון ושמחה וצהלה וחסדים ורחמים ואשרי לו ולנשמתו, ולא די אלא כשנשמתו עולה למעלה כל המלאכים וכל העולמות וכל הנשמות מחבקין ומנשקין אותו עבור שנשמתו גרם השמחה והששון וצהלה לכל העולמות ולכל המלאכים שנשמתו גורם הששון והשמחה והצהלה והשפע לרבוא רבבות אלפים עולמות ולרבוא רבבות אלפים מלאכים ושרפים וחיות ואופני הקדש, וכל העולמות וכל המלאכים מכריזין לפניו הבו יקר לדיוקנא לפלניא – דעביד רעותא דמאריה בנתינת מתנות לאביונים, נוסף לזה וחבה יתירה הוא לנשמות עם בני ישראל המקיימים מתנות לאביונים וכל המצות, לא די שגורם שפע בכל העולמות אלא ששימח את הבורא ב"ה עלת כל העלות ועושה נחת לבורא היוצר ועושה הכל. עכ"ל.
עולה לשער החמשים בזכות הצדקה
"ומתנות לאביונים", כמספר שער"י בינ"ה, שעולין בזכות שמרבים צדקה לשער החמשים, כולל שער החמשים בעצמו שכולל כל השערים (כתם אופיר קאמארנא אסתר ט, כג).
העבר עכשיו מתנות לאביונים בתכלית ההידור: